היכן אמצא כרית להניח את ראשי?
שאלה ששואל כל נער מתבגר, אחד שפותח צוהר לעולם, או אחד שלא מפסיק למתוח ביקורת.
לכל אחד יש את היקר לו, אותו הוא מעריך במבט ראשון ללא סייג וגבול, בעיניו זוהי שלמות.
ביום שאחרי, הוא מתחיל לראות, לחשוב יותר מדי, להיתקל במשוגה כזאת או אחרת, מעיו מתחילות להתהפך, היתכן? זהו מי שחשבנו? האם כך **** אמור להתנהג?
ככל שהוא מפנים את המחשבות יותר, הוא מוסיף יותר ויותר עוצמה לביקורת, התקוממות, מרירות. כלפי אישיות זו או אחרת.
התוצאות? השאלה: היכן אמצא כרית להניח את ראשי?, זו התוצאה היותר טובה מבין התוצאות האפשריות.
הבה נחשוב לרגע, האם נפיק תועלת, נמצה את תכלית החיים, במצב בו אנו נעסוק יומם וליל באכזבה, ביקורת זו או אחרת?
האם לא יותר חכם, לנפות, למיין, להעמיד את הביקורת בפורפורציה הנכונה, להוסיף תובנות, ובסופו של דבר לא לסטות מדרך החיים המרכזית?
נקודה למחשבה.
|
|
