בית פורומים הנה ימים באים

פרשת השבוע בא ברי עוז

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/1/2010 11:04 לינק ישיר 
פרשת השבוע בא ברי עוז

 

בס"ד

 

פרשת בֹּא

 

" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת-אֹתֹתַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם"(י,ב).

בפרשה השבוע אנו קוראים על המכות האחרונות שבורא עולם מביא על ארץ מצרים, לב פרעה מוקשה ע"י בורא עולם, כי באופן טבעי לאחר מכת הברד גם אדם רשע היה נכנע       אך כדי שהוא יקבל את כל המכות לקראת הגאולה הקרבה, בורא עולם מקשה את ליבו בניגוד לטבע.

בדרך כלל לפני כל מכה באה הכרזה איזה מכה תבוא עכשיו , אבל לפני מכת ארבה מבואר העניין של סיפור יציאת מצרים, פה הולכת לבוא מכה שתשאיר את חותמה לאורך זמן.

בד"כ כל מכה לאחר שהסתיימה כעבור זמן מה לא נותר זכר למכה , לדוגמא לאחר מכת ערוב, החיות הרעות נעלמו מארץ מצרים לאחר שמשה מתפלל לקב"ה בעבורם.

אבל פה במכת ארבה ההרס היה רב, דבר שבמשך שנים יקח לתקן אותו, הארבה הרס כל נחלה טובה שנותרה עוד במצרים והמכה הנ"ל הותירה רושם לאורך זמן, בנוסף מכת הארבה קבעה את הגבול בין מצרים לארץ כוש באופן סופי. כידוע היה סיכסוך לגבי קו הגבול בין מצרים לארץ כוש, במכת צפרדע ניתנה הוכחה לגבול האמיתי בין שני המדינות בכך שהצפרדעים היו בכל ארץ מצרים כמובא " וְהַעַל אֶת-הַצְפַרְדְּעִים עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם(ח,א)"

הצפרדעים היו בכל ארץ מצרים וכך ניתן היה לדעת את הגבול המדויק, עוד מביא הבן איש חי שבמכת הארבה ניתנה הוכחה נוספת והדבר גרם לפרעה לבושה גדולה ולכן החרטומים גם באו בטענה כלפיו.

 

" מִי וָמִי הַהֹלְכִים(י,ח)"

 

לפני מכת הארבה פרעה מנסה להגיע עם משה רבנו לפשרה בכך שהוא יאפשר רק לגברים לצאת מארץ מצרים ולהקריב קורבן לבורא עולם, מבחינת פרעה כדי לעבוד את עבודת השם מספיק רק שהגברים יצאו , הרי אין צורך בנשים בטף כפי שמשה מבקש, האחריות על עבודת הקורבנות היא של הגברים ולא של הנשים, ע"פ התפיסה של פרעה הדבר לא נשמע הגיוני שיש להביא את הנשים ואת הילדים .

משה רבנו מסביר לפרעה שמדובר ביום חג לבורא עולם, ושמחת החג היא משפחתית , כי אין לאדם שמחה אמיתית ללא בני משפחות במיוחד ללא אישתו כי מי שאין לו אישה -שרוי בלא שמחה , בלא ברכה, בלא טובה ( יבמות) אדם כשהוא לבדו אין ... אבל איש ללא אישה זו לא ברכה. והמשפחה הטובה גורמת לשמחה במהותה המזוקקה .

כי כל השמחה של אדם ביום חג שהוא יושב עם כל בני משפחתו, אדם יכול לעבור אירוע רוחני בראש השנה באומן , אבל זו לא שמחה אמיתית כי אשתו לא שותפה לשמחה הזאת.

גאולת מצרים התרחשה בזכות נשים צדקניות וב"ה הגאולה הקרובה לבוא גם תתרחש בזכותם בכך שהם שולחות את בניהם לתלמודי תורה ואת הבעלים ללמוד תורה.

 

עבודת השם של אדם היא דרך אישתו, גם אם האישה לא שותפה לכל הדברים לה יש החלק החשוב ביכולת לקיום העבודה.

כאשר יהודי מקיים מצוות עליו להשתדל שכל ביתו ירגיש את האושר שהדבר נותן לו.

אישה צריכה להיות שותפה של האדם, שאדם חוזר בתשובה בני ביתו צריכים להרגיש שקורה פה דבר טוב, בכך שהם רואים את אב המשפחה משתנה והוא מתקן את דרכיו ועבודת השם היא לא עונש חלילה אלא דרך להגיע לשלמות.

ברגע שיהודי לומד תורה במהלך השבוע, ומתחזק בקיום מצוות עליו להשים לב לבני ביתו.

ולראות שגם הם שותפים לתהליך שהוא עובר, כי זו לא חכמה ללכת לשיעורים ולהחמיר במצוות ולעומתו שאר בני המשפחה נמצאים מאחור, חזרה בתשובה היא חזרה שלמהֱ

בה כל בני המשפחה צריכים להיות חלק ממנה, ואם לאחד מבני המשפחה התהליך קשה יש צורך לעזור ולהמתין קצת בהתקדמות ולגלות רגישות כי רק כך תוכל להיות המשכיות.

רבים נוהגים שהם נמצאים בסיום מסכת או בסעודת מצווה בה נאמרים דברי תורה , להביא דבר מאכל לאישה מאותו אירוע, לא שחלילה חסר דבר בבית, אבל פה הגבר מעביר מסר לאישה שהוא היה באירוע רוחני חשוב, מרגש, מחזק ומשמח מאוד ומה שהיה חסר לשלמות של השמחה היא הנוכחות של אישתו, ולכן משה רבנו משיב לפרעה :" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג-ה' לָנוּ(י,ט)"

שמחת החג של הבורא ושלנו היא בהרכב משפחתי מלא.

 

(בברכות לא:), שאמרו "אסור לשבת" בסמוך למתפלל, ולא אמרו שאסור "להיות יושב" שם. משמע, שאין האיסור אלא אם הוא בא בתוך ארבע אמותיו של המתפלל ומתיישב שם, אך אם המתפלל בא בגבולו, אינו צריך לקום. ויש עוד נימוקים לדין זה. וכן הורה רבינו הרא"ש. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קב).

אף שאסור לשבת בסמוך למתפלל תפילת העמידה, מכל מקום, אם היה יושב, וחבירו בא והתחיל להתפלל בתוך ארבע אמותיו, אינו חייב לקום ממקומו. והמחמיר לקום אף באופן זה תבא עליו ברכה. ואם היה יושב ובא חבירו להתפלל לפניו, באופן שנמצא הוא יושב מאחורי המתפלל, רשאי לשבת במקומו, ואפילו ממידת חסידות רשאי להשאר ולשבת.

מסכת ברכות:

שבת שלום!

 

 

יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות ליוסף כהן בן חווה.

 

לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-19/1/2010 22:29 לינק ישיר 

 

בס"ד  


ברשותכם  הבאתי  את  הפטרת  השבוע...

ההפטרה  של  פרשת  "בא"

ובהמשך  פירושי  הרד"ק   ע"ה


ירמיהו  מ"ו   פס' -  י"ג-כ"ח

יג הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא--לָבוֹא, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, לְהַכּוֹת, אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  יד הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל, וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס; אִמְרוּ, הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ--כִּי-אָכְלָה חֶרֶב, סְבִיבֶיךָ.  טו מַדּוּעַ, נִסְחַף אַבִּירֶיךָ:  לֹא עָמַד, כִּי יְהוָה הֲדָפוֹ.  טז הִרְבָּה, כּוֹשֵׁל; גַּם-נָפַל אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל-עַמֵּנוּ וְאֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, מִפְּנֵי, חֶרֶב הַיּוֹנָה.  יז קָרְאוּ, שָׁם, פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם שָׁאוֹן, הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.  יח חַי-אָנִי, נְאֻם-הַמֶּלֶךְ--יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ:  כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא.  יט כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ, יוֹשֶׁבֶת בַּת-מִצְרָיִם:  כִּי-נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה, וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.  {ס}
כ עֶגְלָה יְפֵה-פִיָּה, מִצְרָיִם; קֶרֶץ מִצָּפוֹן, בָּא בָא.  כא גַּם-שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק, כִּי-גַם-הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ:  כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם, עֵת פְּקֻדָּתָם.  כב קוֹלָהּ, כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ:  כִּי-בְחַיִל יֵלֵכוּ--וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ, כְּחֹטְבֵי עֵצִים.  כג כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם-יְהוָה, כִּי לֹא יֵחָקֵר:  כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה, וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר.  כד הֹבִישָׁה, בַּת-מִצְרָיִם; נִתְּנָה, בְּיַד עַם-צָפוֹן.  כה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמוֹן מִנֹּא, וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם, וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ; וְעַל-פַּרְעֹה--וְעַל הַבֹּטְחִים, בּוֹ.  כו וּנְתַתִּים, בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם, וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, וּבְיַד-עֲבָדָיו; וְאַחֲרֵי-כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי-קֶדֶם, נְאֻם-יְהוָה.  {פ}
כז וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.  כח אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אִתְּךָ, אָנִי:  כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה, וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ.  {פ}





ומכאן  פירושי  הרד"ק  ע"ה  להפטרה:  ירמיהו   מ"ו    פס'   י"ג- כ"ח

[מו, יג]
הדבר -
אחר כן בא נבוכדנצר עוד להכות את ארץ מצרים והתנבא הנביא עליהם טרם בואו ואמר –

[מו, יד]
הגידו במצרים -
זכר תחלה כלל במצרים ואחר כן פרט במגדול והוא שנזכר בתורה בין מגדול ובין הים,

 וכן בנוף ובתחפנחס ערי ממלכה לפרעה.

[מו, טו]
מדוע נסחף אביריך לא עמד -
והתשובה כי ה' הדפו נסחף מן מטר סוחף,

כאילו סחפו מטר לא יוכל לעמוד בעצמו.

ואמר נסחף –
לשון יחיד.

ואמר אביריך –
לשון רבים, ר"ל כל אחד ואחד מן אביריך.

[מו, טז]
הרבה כושל -
ה' שזכר הרבה בהם כושלים.

גם נפל איש אל רעהו -
כמו על רעהו, כמו שאמר: גבור בגבור כשלו.

ויונתן תרגם:

נפל - כמו אל הכשדים אתה נופל,
שתרגם:
<*>משתמע,

וכן תרגם:
<*>אף אשתמעו גבר לחבריה.

ויאמרו קומה ונשובה אל עמנו -
הגרים במצרים מארצות כי כשהיה רעב היו באים לגור במצרים, כי ברוב השנים יש שבע במצרים יותר משאר ארצות,
 
וכשיבא חיל נבוכדנצר ואמרו איש לחברו:
 
קומה ונשובה אל עמנו.

היונה -
האונסת, כי אין מי שיעמוד כנגדה.
וכן והאכלתי את מוניך – אונסיך.
וכן: ולא יונו עוד נשיאי את עמי.

ויונתן תרגם:

מענין יין,
שתרגם:
<*>מן קדם חרב סנאה דהיא כחמר מרויא.

[מו, יז]
קראו -
אמרו שם במצרים דרך קריאה על פרעה מלך מצרים, שהיה מלך שאון והמון רב.

העביר המועד -
המועד שנתן למלך בבל לצאת להלחם עמו העביר אותו לו מפחדו אליו ומלך עומד במקום שנים, מלך מצרים ומלך שאון.

ויונתן תרגם:

<*>קראו זמינו.

[מו, יח]
חי אני, כי כתבור בהרים -
פירש אדוני אבי ז"ל:
כמו שהר תבור הוא מועד לצוד שם ולפרוש שם רשתות, כמו שאמר: ורשת פרושה על תבור, כן יצודו אותם.

וככרמל בים יבא -
כמו עצי הכרמל שמביאים בים, כן יביאו אותם בשביה.

ויונתן תרגם:

<*>ארי כמה דיציב פתגמא דתבור בטוריא וככרמלא בימא כן ייתי תביריה.

[מו, יט]
כלי גולה, יושבת בת מצרים -
את בת מצרים שהיית יושבת, כלומר יושבת לבטח והיית חושבת שתשבי זמן רב בארצך, עתה עשי לך כלי גולה כי תגלו ממנה וזכר נוף שהיתה עיר ממלכה.

ונצתה -
תשם כמו עריו נצתו, נצתה כמדבר.

וכן תרגם יונתן:
<*>ותצדי.

[מו, כ]
עגלה יפה פיה מצרים -
יפה פיה -
שתי מלות וענינו מלה אחת,
 
וכן: פקחקוח, והבוז לגאיונים, והוא ינהגנו עלמות( מתוך  תהילים),

 
כל אלו שתי מלות וענינם מלה אחת,
 
וכן יפה פיה ונכפלו בה העי"ן והלמ"ד לרב היופי,

ודימה מצרים לעגלה יפהפיה לרב יפיה ודשנה,
 
וכן כינה הכתוב: הנשים היפות והדשנות פרות הבשן.

קרץ מצפון בא בא -
ענין קריצה וגזרה, כמו: מחומר קורצתי גם אני:

מצפון -
מבבל שהיא צפונית ואמר בא בא כפל הדבר לחזק הענין.

[מו, כא]
גם שכיריה -
גייסות ששכרו לעזרם הם בקרבה.

כעגלי מרבק -
כמו העגלים שעומדים בבית לפטמן, כן הם יושבים ואוכלים ושותים ולא יצאו להלחם.

ויונתן תרגם:
<*>שכירים רברבהא,
כמו השכירה שפירש גדולה.

מרבק -
ענין פטום.
וכן: עגל מרבק.

וכן בדברי רבותינו ז"ל:
<*>הכניסה לרבקה.

הפנו -
פירש הפנו ערף.

[מו, כב]
קולה כנחש ילך -
קול צעקת מצרים ילך למרחוק כקול נחש.

ויונתן תרגם:

<*>קל ניקוש זיניהון כחוין זחלין.

[מו, כג]
כרתו יערה -
מחלוקת במלה הזאת:
יש קוראים: כרתו צווי, כמו חרבו מאד כאילו מדבר כנגד החיל.

ויש קוראים: כרתו פעל עבר, כמו שמרו זכרו.

ובמקצת ספרים מדויקים הכ"ף מעמדת בגעיא וזאת היא הקריאה הנכונה, לפי הענין.

ויש אומרים:
כי לא יתכן היותו פעל עבר בעבור שאמר אחריו נאם ה' ואין המנהג לבא נאם ה' אחר פעל עבר בדברי הנבואה, והנה שכחו: ירדו לטבח נאם המלך ה' צבאות שמו.
ובדברי תוכחה: כלכם פשעתם בי נאם ה',
ואמר כרתו לשון עבר ואף על פי שענינו לעתיד, כי כן המנהג במקומות רבים בדברי הנבואה, כי דבר הנבואה העתיד הוא קיים כאילו בא.

יערה -
רוצה לומר עצי יערה והוא משל על עם מצרים, או על גדוליה.

וכן תרגם יונתן:
<*>רברבהא.

כי לא יחקר -
חיל נבוכדנצר הבא עליהם, לא יחקר מרוב.

[מו, כד]
הובישה -
פעל עומד וכן הובישו אכרים וזולתו,
 
ויש יוצא כמו הובשת היום את פני עבדיך אמר בשת יהיה לה לבת מצרים כשתנתן ביד עם צפון שהם הכשדים,
 
כי הם הגלו תחילה הכשדים מעל ירושלם ועתה נתנה בידם ודין הוא שתבוש.

[מו, כה]
אמר ה' צבאות אלהי ישראל -
זכר אלהי ישראל לפי שהפורענות הבאה למצרים הוא לעונש שהרע לישראל, שישק מלך מצרים וכן פרעה נכה שהמית יאשיהו, כמו שאמר נקמה להנקם מצריו כמו שפירש למעלה.

אל אמון מנא -
כמו על אמון הוא מלך העיר הנקרא נא והיא ממלכות מצרים.

ויונתן תרגם:
<*>אמון - כמו המון.

ותרגם:
כמו המון.
<*>נא – אלכסנדריא,
אלכסנדריא,
וכן תרגם:
<*>הא אנא מסער על אתרגשות אלכסנדריא.

[מו, כו]
ונתתים, ואחרי כן תשכן -
כמו שנבא יחזקאל: מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים וגומר,
 
ומה שאמר כימי קדם לא אמר שתהיה במעלתה שהיתה מימי קדם,

שהרי אמר ביחזקאל והיו שם ממלכה שפלה אלא פירושו שתשכן בארצה כימי קדם.

[מו, כז]
ואתה אל תירא -
פרשה זו עתידה וכבר פירשתיה למעלה במקומה ושנה אותה הנה עם שנוי מלות מעט והענין אחד,
 
והטעם: לפי שזכר הנה פורענות הגוים אמר כנגד ישראל ואתה אל תירא, שאינך כמותם ואף על פי שהם ישובו בארצם אחר גלותם, לא יהיו שלוים ושקטים אלא סופם שיכלו מהיות גוי ולא יזכר שמם,
 
וישראל לא יסוף שמם וזכרם יעמוד כימי השמים על הארץ.



עד  כאן  פירוש  הרד"ק  ע"ה  להפטרת השבוע   "בא"

והמשכילים  יזהירו....


כן  יהי  רצון ....






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > הנה ימים באים > פרשת השבוע בא ברי עוז
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext