בס"ד
ברשותכם הבאתי את הפטרת השבוע...
ההפטרה של פרשת "בא"
ובהמשך פירושי הרד"ק ע"ה
ירמיהו מ"ו פס' - י"ג-כ"ח
יג הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא--לָבוֹא, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, לְהַכּוֹת, אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל, וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס; אִמְרוּ, הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ--כִּי-אָכְלָה חֶרֶב, סְבִיבֶיךָ.
טו מַדּוּעַ, נִסְחַף אַבִּירֶיךָ: לֹא עָמַד, כִּי יְהוָה הֲדָפוֹ.
טז הִרְבָּה, כּוֹשֵׁל; גַּם-נָפַל אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל-עַמֵּנוּ וְאֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, מִפְּנֵי, חֶרֶב הַיּוֹנָה.
יז קָרְאוּ, שָׁם, פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם שָׁאוֹן, הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.
יח חַי-אָנִי, נְאֻם-הַמֶּלֶךְ--יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא.
יט כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ, יוֹשֶׁבֶת בַּת-מִצְרָיִם: כִּי-נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה, וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. {ס}
כ עֶגְלָה יְפֵה-פִיָּה, מִצְרָיִם; קֶרֶץ מִצָּפוֹן, בָּא בָא.
כא גַּם-שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק, כִּי-גַם-הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ: כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם, עֵת פְּקֻדָּתָם.
כב קוֹלָהּ, כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ: כִּי-בְחַיִל יֵלֵכוּ--וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ, כְּחֹטְבֵי עֵצִים.
כג כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם-יְהוָה, כִּי לֹא יֵחָקֵר: כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה, וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר.
כד הֹבִישָׁה, בַּת-מִצְרָיִם; נִתְּנָה, בְּיַד עַם-צָפוֹן.
כה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמוֹן מִנֹּא, וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם, וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ; וְעַל-פַּרְעֹה--וְעַל הַבֹּטְחִים, בּוֹ.
כו וּנְתַתִּים, בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם, וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, וּבְיַד-עֲבָדָיו; וְאַחֲרֵי-כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי-קֶדֶם, נְאֻם-יְהוָה. {פ}
כז וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.
כח אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אִתְּךָ, אָנִי: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה, וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ. {פ}
ומכאן פירושי הרד"ק ע"ה להפטרה: ירמיהו מ"ו פס' י"ג- כ"ח
[מו, יג]
הדבר -
אחר כן בא נבוכדנצר עוד
להכות את ארץ מצרים והתנבא הנביא עליהם טרם בואו ואמר –
[מו, יד]
הגידו במצרים -
זכר תחלה כלל
במצרים ואחר כן פרט
במגדול והוא שנזכר בתורה
בין מגדול ובין הים,
וכן
בנוף ובתחפנחס ערי ממלכה לפרעה.
[מו, טו]
מדוע נסחף אביריך לא עמד -
והתשובה כי ה' הדפו נסחף מן מטר סוחף,
כאילו סחפו מטר לא יוכל לעמוד בעצמו.
ואמר
נסחף –
לשון יחיד.
ואמר
אביריך –
לשון רבים, ר"ל כל אחד ואחד מן אביריך.
[מו, טז]
הרבה כושל -
ה' שזכר הרבה בהם כושלים.
גם נפל איש אל רעהו -
כמו על רעהו, כמו שאמר:
גבור בגבור כשלו.
ויונתן תרגם:
נפל - כמו אל הכשדים אתה נופל,
שתרגם:
<*>משתמע,
וכן תרגם:
<*>אף אשתמעו גבר לחבריה.
ויאמרו קומה ונשובה אל עמנו -
הגרים במצרים מארצות כי כשהיה רעב היו באים לגור במצרים, כי ברוב השנים יש שבע במצרים יותר משאר ארצות,
וכשיבא חיל נבוכדנצר ואמרו איש לחברו:
קומה ונשובה אל עמנו.
היונה -
האונסת, כי אין מי שיעמוד כנגדה.
וכן
והאכלתי את מוניך – אונסיך.
וכן:
ולא יונו עוד נשיאי את עמי.
ויונתן תרגם:
מענין יין,
שתרגם:
<*>מן קדם חרב סנאה דהיא כחמר מרויא.
[מו, יז]
קראו -
אמרו שם במצרים דרך קריאה על פרעה מלך מצרים, שהיה מלך שאון והמון רב.
העביר המועד -
המועד שנתן למלך בבל לצאת להלחם עמו העביר אותו לו מפחדו אליו ומלך עומד במקום שנים,
מלך מצרים ומלך
שאון.
ויונתן תרגם:
<*>קראו זמינו.
[מו, יח]
חי אני, כי כתבור בהרים -
פירש אדוני אבי ז"ל:
כמו שהר תבור הוא מועד לצוד שם ולפרוש שם רשתות, כמו שאמר:
ורשת פרושה על תבור, כן יצודו אותם.
וככרמל בים יבא -
כמו עצי הכרמל שמביאים בים, כן יביאו אותם בשביה.
ויונתן תרגם:
<*>ארי כמה דיציב פתגמא דתבור בטוריא וככרמלא בימא כן ייתי תביריה.
[מו, יט]
כלי גולה, יושבת בת מצרים -
את בת מצרים שהיית יושבת, כלומר יושבת לבטח והיית חושבת שתשבי זמן רב בארצך, עתה עשי לך כלי גולה כי תגלו ממנה וזכר
נוף שהיתה עיר ממלכה.
ונצתה -
תשם כמו
עריו נצתו,
נצתה כמדבר.
וכן תרגם יונתן:
<*>ותצדי.
[מו, כ]
עגלה יפה פיה מצרים -
יפה פיה - שתי מלות וענינו מלה אחת,
וכן:
פקחקוח, והבוז לגאיונים, והוא ינהגנו עלמות( מתוך תהילים),
כל אלו שתי מלות וענינם מלה אחת,
וכן יפה פיה ונכפלו בה העי"ן והלמ"ד לרב היופי,
ודימה מצרים לעגלה יפהפיה לרב יפיה ודשנה,
וכן כינה הכתוב: הנשים היפות והדשנות
פרות הבשן.
קרץ מצפון בא בא -
ענין קריצה וגזרה, כמו:
מחומר קורצתי גם אני:
מצפון -
מבבל שהיא צפונית ואמר בא בא כפל הדבר לחזק הענין.
[מו, כא]
גם שכיריה -
גייסות ששכרו לעזרם הם בקרבה.
כעגלי מרבק -
כמו העגלים שעומדים בבית לפטמן, כן הם יושבים ואוכלים ושותים ולא יצאו להלחם.
ויונתן תרגם:
<*>שכירים רברבהא,
כמו השכירה שפירש גדולה.
מרבק -
ענין פטום.
וכן:
עגל מרבק.
וכן בדברי רבותינו ז"ל:
<*>הכניסה לרבקה.
הפנו -
פירש הפנו ערף.
[מו, כב]
קולה כנחש ילך -
קול צעקת מצרים ילך למרחוק כקול נחש.
ויונתן תרגם:
<*>קל ניקוש זיניהון כחוין זחלין.
[מו, כג]
כרתו יערה -
מחלוקת במלה הזאת:
יש קוראים: כרתו צווי, כמו
חרבו מאד כאילו מדבר כנגד החיל.
ויש קוראים: כרתו פעל עבר, כמו שמרו זכרו.
ובמקצת ספרים מדויקים הכ"ף מעמדת בגעיא וזאת היא הקריאה הנכונה, לפי הענין.
ויש אומרים:
כי לא יתכן היותו פעל עבר בעבור שאמר אחריו
נאם ה' ואין המנהג לבא נאם ה' אחר פעל עבר בדברי הנבואה, והנה שכחו:
ירדו לטבח נאם המלך ה' צבאות שמו.
ובדברי תוכחה:
כלכם פשעתם בי נאם ה',
ואמר כרתו לשון עבר ואף על פי שענינו לעתיד, כי כן המנהג במקומות רבים בדברי הנבואה,
כי דבר הנבואה העתיד הוא קיים כאילו בא.
יערה -
רוצה לומר עצי יערה והוא משל על עם מצרים, או על גדוליה.
וכן תרגם יונתן:
<*>רברבהא.
כי לא יחקר -
חיל נבוכדנצר הבא עליהם, לא יחקר מרוב.
[מו, כד]
הובישה -
פעל עומד וכן
הובישו אכרים וזולתו,
ויש יוצא כמו
הובשת היום את פני עבדיך אמר בשת יהיה לה לבת מצרים כשתנתן ביד עם צפון שהם הכשדים,
כי הם הגלו תחילה הכשדים מעל ירושלם ועתה נתנה בידם ודין הוא שתבוש.
[מו, כה]
אמר ה' צבאות אלהי ישראל -
זכר אלהי ישראל לפי שהפורענות הבאה למצרים הוא לעונש שהרע לישראל,
שישק מלך מצרים וכן
פרעה נכה שהמית יאשיהו, כמו שאמר
נקמה להנקם מצריו כמו שפירש למעלה.
אל אמון מנא -
כמו על אמון הוא מלך העיר הנקרא
נא והיא ממלכות מצרים.
ויונתן תרגם:
<*>אמון - כמו המון.
ותרגם: כמו המון.
<*>נא – אלכסנדריא,
אלכסנדריא,
וכן תרגם:
<*>הא אנא מסער על אתרגשות אלכסנדריא.
[מו, כו]
ונתתים, ואחרי כן תשכן -
כמו שנבא יחזקאל:
מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים וגומר,
ומה שאמר כימי קדם לא אמר שתהיה במעלתה שהיתה מימי קדם,
שהרי אמר ביחזקאל
והיו שם ממלכה שפלה אלא פירושו שתשכן בארצה כימי קדם.
[מו, כז]
ואתה אל תירא -
פרשה זו עתידה וכבר פירשתיה למעלה במקומה ושנה אותה הנה עם שנוי מלות מעט והענין אחד,
והטעם: לפי שזכר הנה פורענות הגוים אמר כנגד ישראל
ואתה אל תירא, שאינך כמותם ואף על פי שהם ישובו בארצם אחר גלותם, לא יהיו שלוים ושקטים אלא סופם שיכלו מהיות גוי ולא יזכר שמם,
וישראל לא יסוף שמם וזכרם יעמוד כימי השמים על הארץ.
עד כאן פירוש הרד"ק ע"ה להפטרת השבוע "בא"
והמשכילים יזהירו....
כן יהי רצון ....