"חידת חז"ל"
בס"ד
כשאנו אומרים חז"ל למה אנו מתכוונים? מה שזכרו חכמינו (טרם מותם) לברכה הוא לנו? או זכרון אנו את חכמינו ברכה הוא לנו? כיצד היו עונים על כך חז"ל?
אפשט מעט את השאלה.
אפשרות ראשונה:
ידוע שטרם מותם חכמינו אוגרים בזכרונם ידע עצום ומידע עצום, מכיוון שידע זה עתיד להיות נחלת הדורות הבאים "זכרונם לברכה"
אפשרות שניה:
לפני שחכמינו לפני שהולכים לעולמם, בודאי קיימות מספר שניות שבו זוכים לסכם ולזכור את העולם הזה, מכאן שברכתנו תהיה...שטרם מותם יהיה "זכרונם לברכה" מהעולם הזה
אפשרות שלישית:
העובדה שאנו זוכרים את חכמינו, טוב לעם היהודי, שנשכיל ממלמדינו ונעלה דמותם לנגדנו תמיד - "זכרונם לברכה"
החידה
מה היו אומרים על כך חז"ל
ושאלה שניה מטרידה הרבה יותר....עד עכשיו שקברנו את מתינו, את אהובינו....למה בדיוק התכוונו כשאמרנו זכרונו לברכה?
רונן
|
|
