הגמרא הזו בסנהדרין כל פעם מפתיעה אותי מחדש. משמעותה היא שאי אפשר לדרוש את תגי האותיות ושגם א"א לדרוש חסרות ויתרות בלשון.
ואם תמצא ישוב כלשהו אזי תנוח דעתך, אולם דעתי מעולם לא הופרה, כי אין הדרשות מעלות ומורידות, כל מדרש חסירות ויתירות היקישים וסמוכים כולם ללא יוצא מן הכלל הם אסמכתות בעלמא, ולא הוציאו מהן שום הלכה.
נשלח ב-10/2/2010 15:02
ואמאי כתב:
למה בדיוק הכוונה של מסדר הפרשיות? מאיפה אתה יודע למה הוא התכון בנחרצות כזו?
משום שזה הנושא של האבן עזרא שם, איפה הניחו סימן של פרשיה והפסק הענין, ולא עריכת הטקסט. ולכן טעה מקסמן באמרו שדעתו לא מקובלת וכו'.
לדעת ראב"ע הוא הוספה מאוחרת, ואני חושב שהוא טעה בזה, אבל בכל אופן לא מדובר על עריכה של מגילות וקטעים, אלא על הערת שוליים שמישהו הוסיף בתורה.
צדיק: לא מקובלת כי מקובל שהכל בנבואה,
נשלח ב-10/2/2010 15:30
אמאי אתה מביא כאסמכתא את דברי רשלקיש להסביר את הבר פלוגא ר' יוחנן. מעניין
מי זה שכרך את המגילות שאפשר מוקדם ומאוחר? למה לא בסדר כרונולגי? למה לא?
המחלוקת בעניין עשרת הפסוקים מאשרת כי לא כולם היו תמימי דעים כי התורה ניתנ כיחידה אחת.
לדעת האב"ע היא הוספה מאוחרת!? גם לדעת אחרים וגדולים, אבל אתה חושב שהם טועים! בסדר זכותך.
בעל רק על זה יש לך תמיהות?, אליבא דגמרא והרמב"ם תקיעת שברים ותרוע -בר"ה- אחת מהן מיותרת ותוקעים אותה מחמת ספק? אבל כבעל תפילה ודאי נתקלת בספרים על הכוונות העמוקות מימי סיני- של השברים ושל התרוע, לכל אחת מהן יש כוונות עמוקות מהשמיים.
נשלח ב-10/2/2010 15:42
זהו המתכון לסתום ויכוח פורה, הויכוח היה בתחלתו עניני, והפך להתנצחויות והפרחת ראיות שאף אחד לא באמת חושב שהן מוכיחות משהו (מגילות מגילות ניתנה מוכיח שר"י סבר שלא נכתבה כל התורה ע"י משה...), לפחות אני אבדתי ענין באשכול זה.
נשלח ב-10/2/2010 16:15
רגע לפני איבוד הענין ירוחם, לא הבאתי מדברי ריש לקיש, אלא מדברי הגמרא בשם ר' יוחנן "ואידך, ההוא לבתר דאידבק". האידך הוא ר' יוחנן שמודה לר"ל שלאחר ההדבקה היה הכל ספר אחד בימי משה. לגבי שאלתך למה לא בסדר כרונולוגי, הסברתי: לא מדובר בספר היסטוריה, אלא בספר דת, לא מחייב שהמוקדם ומאוחר הוא רק בין המגילות, ייתכן שמגילה אחת נכתבה מלכתחלה ללא סדר כרונולוגי אלא לפי סדר ענינים. חוקי השמיטה נבחרו להיות בסוף ויקרא, אע"פ שלפי הפשט נאמרו הרבה קודם לכן, משום שהם מתאימים לסיום יחד עם הקללות. זה יותר חשוב מאשר הסדר בו נאמרו הדברים. האם יש מקצוע שלומדים אותו לפי הכרונולוגיה שלו? מה התגלה קודם ומה לאחר מכן? לומדים לפי השיטה הענינית ללמוד את הרעיונות. המחלוקת בענין העשרה פסוקים, היא בענין העשרה פסוקים, ואינה מאששת מחלוקות בענין סוד היב' של האבן עזרא. הפסוקים האלו מפורשים שנכתבו לאחרי מות משה, ולכן לפי הפשט הם נכתבו לאחריו, זה לא שייך להוספות אחרות בתורה. שלדעת חז"ל לא היו. ולדעת האבן עזרא והנמשכים אחריו - היו.
נשלח ב-10/2/2010 17:21
ואמאי, אם יטען מאן דהוא כאן בפורום ש'תמחה את זכר עמלק' הכוונה לזכרים של עמלק, האם גם אז תתאמץ להוכיח שאין זה כך? הוא עוד יביא לך ראיות שרבו של יואב היה סבור כך, והיה זה למחלוקת בישראל, עד שבאו הסופרים הראשונים בתקופת שיבת ציון ונמנו וגמרו דהלכה עם יואב נגד רבו...
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 10/02/2010 17:25:03
נשלח ב-10/2/2010 19:28
שבח גרונם אם ת"ח אתה\ אולי אתה יודע איך טעה יואב בהבנה הפשוטה שכתוב זכר בסגול ולא בפתח? הרי יש להניח שהוא שמע לא פעם את קריאת התורה, ולו רק בשבת זכור? ושמע שקוראים זכר ולא זכור!
השאלה היא ענינית ולמדנית ואין לה כל קשר לויכוח שהתפתח כאן באשכול.
נשלח ב-10/2/2010 23:21
אה, עתה זה לענין. למה אתה לא שואל יותר טוב, בגמ' ב"ב שם איתא שדוד ביקש להרוג את רבו של יואב דכתיב ארור עושה מלאכת ה' רמיה וכו' וארור מונע חרבו מדם. פסוק זה הוא בירמיה ואיך אמרו דוד? אלא שאין משיבין על הדרוש, הכי נמי אין משיבין על הדרוש.
נשלח ב-11/2/2010 08:40
אין הכוונה שאמר את מלותיו של ירמיה, אלא שאמר את התוכן
נשלח ב-11/2/2010 10:22
לא דוד רצה להרוג את רבו של יואב יואב רצה להרוג את רבו, כי לימד אותו שלא כהוגן, כמקובל גם היום.
עד כמה שאני מבין זה אינו דרוש, חוסר ההבחנה בין זכר ובין זכר-גבר- היה כנראה נפוץ. טעויות כאלו נפוצות, וגורמים הרבה בלבולים,
אין להניח שהגמרא היתה מספרת סיפור במקרה הזה בלי ביסוס .
אם הקשבת היטב לקריאת התורה בשבת היית שומע, ניקוד לא מקובל במילה עשן (סגול) הכבשן. במקום עשן בפתח כמקובל.
יואב ידע שכתוב זכר בסגול -יש להניח שדוד לא היה ממנה לשר צבא ע"ה מדאוריתא- אבל סבר כי גם כאן זה זכר מנוקד כמו -עשן-
נשלח ב-11/2/2010 17:51
בנוגע לרבו של יואב, תעיין היטב לפני שאתה יורה, וראה גם במדרש שכ"ט בשמות שם.
