איסור הוצאה בשבת קשור לגאולה הקרובה - הרב ברנד

לבאר שכמעט בכל תיקוני עירובין בזמנינו יש מכשולים גדולים והם רשות הרבים מן התורה לדעת הסתמא שפוסק המחבר (ס' שמ"ה סע' ז) שא"צ ס' ריבוא, ועיירות גדולות שיש בהם ס"ר תושבים כמו ירושלים ועיירי גוש דן הם בודאי רשות הרבים מדאורייתא גם לדעת המצריכים ס"ר, וכל מה שהקילו בדורות שעברו קוּלות ע"ג קוּלות, היתה לא יותר מהוראת שעה שאין לסמוך עליו כהיום.

הנביא ירמיה מוכיח ישראל, שאם יזהרו מלהוציא משא בירושלים יתקיים מלכות בית דוד ובית המקדש
פ' יז (כא) כֹּה אָמַר ה' הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם: (כב) וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם: (כד) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי נְאֻם ה' לְבִלְתִּי הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת בּו כָּל מְלָאכָה: (כה) וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים יֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָוִד רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְיָשְׁבָה הָעִיר הַזֹּאת לְעוֹלָם: (כו) וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמִן הַשְּׁפֵלָה וּמִן הָהָר וּמִן הַנֶּגֶב מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה וּמְבִאֵי תוֹדָה בֵּית ה': (כז) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה: רד"ק, ומה שצוה להזהירם על השבת והיו כמה עברות אחרות בידם ואף ע"ז, לפי ששמירת שבת עיקר גדול באמונת הא-ל בחדוש העולם ובאמונה באותות ובמופתים ובקיום כל התורה, וכל המשמר השבת באמונה ישרה לא במהרה הוא חוטא בשאר המצות, ואמרו רז"ל כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנ' אשרי אנוש יעשה זאת וכו' כל שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו, והמצוה הראשונה שנצטוו ישראל קודם מתן תורה היא שבת, (הכוונה על איסור הוצאה בפרשת המן שנא' אל יצא איש ממקומו ביום השביעי) ואתה רואה כמה גדולה שמירת שבת שהרי תלה חורבן ירושלים בשמירת שבת.

איתא בגמרא עירובין ו: וכב. אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה נעולות בלילה חייבים עליה משום רשות הרבים, ואמר עולא הני אבולי דמחוזא וכו' (משום דאתי רבים ומבטלי מחיצות, כדאיתא עירובין כב. דלא כרבי אלעזר כ.) ודבר זה נפסק כמעט בכל הראשונים (דר' יוחנן ור"א הלכה כר' יוחנן וכן הלכה כרבים) וכן בש"ע ס' שס"ד סע' ב', וס' שמ"ה סע' ז' ברמ"א, וממילא למידים שבכל מקום שיש רשות הרבים לא מהני צורת הפתח שעושים היום, רק דלתות נעולות בלילה מהני, וזה כמעט לא קיימת.
והמחבר ס' שמ"ה סע' ז' פסק שרשות הרבים זה רחוב מפולש רחב ט"ז אמה אף שאין בו ס' רבוא וי"א שרק אם עוברים ס"ר בכל יום. וכתב המ"ב שדעת המחבר והרמ"א שהעיקר כדעה הראשונה.
בשנת תשמ"ז הוצאתי הספר בריתי יצחק על עירובין להוכיח שעיירות גדולות הם רשה"ר מדאו' גם לדעת המצריכים ס"ר, משום שמצרפין כל העיר, כמבואר ברש"י שזה עיקר השיטה של ס"ר, שהזכיר עיר של ס"ר ולא הרחוב, (ערובין ו. ד"ה ר"ה, וז"ל משמע רחב ט"ז אמה ועיר שמצויין בה ס"ר, והמקור הוא מביאור שלו בעיר של רבים נ"ט. דהיינו ס"ר, ע' ד"ה ונעשית של רבים, שניתוספו בה דייורין או נקבעו בה שווקים, ע' כו. ד"ה ערסייהו, וכן בטור ס' שצ"ב והגה' מיי' פ"ה ורי"ו נתיב י"ב ח' י"ז, ורמב"ן נ"ט בדעת רש"י וכל אלו שהולכים בשיטת ס"ר מפרשים עיר של רבים היינו ס"ר, אלמא שתלוי בעיר, ע' בגר"א ר"ס שצ"ב, וע' מ"א שנ"ז י"א, והוכחנו זה מדגלי מדבר גופא שאחד מרשות הרבים היה מקום לקיטת המן שהיה סביב המחנה (ע' תוס' השני ריש שבת), וכן למ"ד שהלכו כתיבה (רש"י במדבר י' כ"ה), לא הלכו כל הס"ר באותו רחוב של טז"א שהלכו העגלות (ע' שבת צט.) וכ"כ באג"מ או"ח ס' קל"ט ענף ה')
וכן א"צ שיעבור בכל יום ס"ר כמבואר במ"ב (ס' שמ"ה ס"ק כ"ד ובשע"צ ס"ק כ"ה), שכל הראשונים הזכירו רק שמצויין בה ס"ר, (ואף שרבינו ירוחם (נתיב י"ב חלק ד') הזכיר זה בשם רש"י אבל ברש"י לא כתוב, וכן הר"ן (דף כו) והרמב"ן (דף נז) הביאו זה בשם ספר התרומה, (רק שהם חלקו על עצם ענין של ס"ר) אבל בספר התרומה (דף ס"ד אות רי"ד) לא הזכיר כל יום, וע"כ צ"ל שגם אלו שהזכירו כל יום, כתבו זה בלאו דוקא, וזה כמו לשון חז"ל, והא מעשים בכל יום וכו' (כתובות סח וכן (יומא לח.) בכל יום היו נוטלים י"ב מנה, דע' רש"ש שם שזה לא יתכן כפשוטו, והביא רש"י (שבועות י: ד"ה מפרישים), שהכוונה בגמ' יומא בכל יום, היינו בכל שנה. וא"כ מסכימים עם לשונות כל הראשונים שהזכירו מצויים ס"ר, ולא הזכירו כל יום. ועוד הרי רש"י רמב"ן בשיטת רש"י והרי"ו כתבו שמצרפים כל העיר כנ"ל)
וכן לימוד זכות של החז"א (ס' ק"ז ס"ק ד') שפסק כרבי אלעזר שלא אתי רבים ומבטלי מחיצות, ודלא כרבי יוחנן, מוקשים מראשונים מפורשים, ונגד פסק הש"ע והרמ"א (החז"א כתב שהרי"ף והרא"ש פסקו דלא כרבי יוחנן, משום שהביא סתם משנה פ"ב כחכמים ולא כרבי יהודה, ואילו במלחמות כתב שהרי"ף פסק כרבי יוחנן וכרבי יהודה, שהביא המימרא דר"י בפ"ק, והחז"א כתב ספרו במלחמה ולא היה לו ספרים אפי' מלחמות ורז"ה, ע' ס' פ"ב ס"ק יד, וכן יש מהלך בחז"א דבמקום שיש שם ד' מחיצות לא אתי רבים ומבטלי מחיצות, וגם זה נגד כל הראשונים שכתבו שרבי יוחנן מדבר בעיר מוקפת חומה שיש שם ד' מחיצות, וכן הוא בש"ע שמ"ה סע' ז' שעיר מוקפת חומה צריך דלתות נעולות בלילה)
וכן מה שיש טוענים שרשה"ר צריך להיות ישר כמקל שבלי זה אינו מפולש, מופרך מן הריב"ש ס' ת"ה שרה"ר כמין ד' הוה רשה"ר, וכן אחד מן המקורות של תנאי מפולש הוא דף נט: אין לו אלא פתח אחד, (ע' רש"י שם ד"ה ואין לה, ובביאור הגר"א שמ"ה סע' ז' ד"ה אם הם), ושם בא לאפוקי רק אם הוא כמין ח' שחוזר לאותו רוח אינו מפולש אבל כד' הוה מפולש, (ע' מאירי בשם גדולי המפרשים, הוא הראב"ד ע' ס' המאורות עמ' נו), וכן רש"י נט. ד"ה לחי, שסתם רחוב בעיר שאין לו חומה הוא מפולש, אף שאין סתם רחוב ישר, והארכנו בזה בפתיחת שערי העיר בעוד ראייות ואכמ"ל.
אחר כך הוציא הרב פנחס קורנפלד חיבור 'רחובות העיר' לישב העירוב באנטוורפן (בגלל שכתבתי בבריתי יצחק שאנטוורפן הוא רשה"ר דאורייתא), והוצאתי חיבור נוסף בשנת תשנ"א בשם פתיחת שערי העיר, לבטל כל היתרים שניסו לומר בענין זה, וכן להוכיח מכ30 ראשונים נגד היתר החז"א, ורק במ"מ בדעת הרמב"ם (פי"ז דשבת הל' י' ול"ג) כתב כך, וכמה ראשונים בדעת הרמב"ם גופא (כמו חידושי הר"ן דף ו: והרשב"א שם הובא בכ"מ שם והמאירי ו. סד"ה כבר ביארנו וכ. ד"ה כבר ביארנו) כתבו, כדי לישב המקומות שהרמב"ם מצריך דלתות נעולות בלילה כדעת ר' יוחנן, (פי"ד דשבת הל' א', ופ"א דערובין הל' א', ופה"מ ר' שבת) שברשה"ר גמורה מודה שצריך דלתות נעולות בלילה ובלי זה חייב חטאת. (וע' מאירי שהרמב"ם יש לו גירסא אחרת שאין סתירה בין ר' יוחנן ור"א), וגם לדעת המ"מ צריך דלתות ולא סגי בצורת הפתח כמבואר ברמב"ם, וזה אין לנו.
הנה המ"ב כתב בכמה מקומות שאין לסמוך על תיקוני ערובין אף במקום שאין ס"ר, משום שעיקר השיטה שא"צ ס"ר, (שמ"ה ס"ק כ"ג ובה"ל שם) ואף שכתב שאין לנו כח למחות ביד המקילין, מ"מ מוכח מדבריו בכמה מקומות שאין לסמוך כלל על המתירין אפילו בשעת הדחק, לענין הוצאה ע"י ישראל, (בה"ל ס' ש"ה סד"ה ופוקק, וס' שי"א ס"ק ב' ושע"צ ס"ק יח, שי"ב ס"ק ח', שכ"ה שע"צ ס"ק יג, שס"ד בה"ל ד"ה ואחר, )
וכל זה כתב אפילו בעיירות קטנות, אבל בעיירות גדולות שיש בהם ס"ר אף שס"ר אינן בכל יום, הוה רה"ר, וכן מצרפין כל העיר, כנ"ל. וכן מצרפין אלו שרגילים לבא לשם. כמו שהביא הבה"ל מן הריטב"א
וא"כ העיירות גדולות בא"י כמו ירושלים יש להם ס"ר וכן ב"ב אף שאין ס"ר בעיר עצמו, אבל הכל עיר אחת עם ת"א ר"ג וכו', וזה כמו דגלי מדבר שנחשב הכל כאחד, אף שהיו רחוקים אחד מן השני הרבה יותר מב"ב לר"ג ות"א שהם סמוכים ממש. וכן בעיירות בחו"ל כמו אנטוורפן ולונדון ונוי יורק וכו'.
וחוץ מזה יש עוד הרבה בעיות בעירובין, וכן בענין שכירות רשות מן הגוי, שגוי הדר בעיר אוסר את כל העיר, ורק אם מי שיש לו רשות להניח הכלים בתוך בית הגוי אפשר לשכור ממנו, וכהיום אין לנו מי שיש לו הכח הזה (ע' בה"ל ס' שפ"ב סע' י"א ד"ה או משכירו ), וסומכים על דברים מאוד רחוקים להתיר זה.
(וכשנסעתי מצרפת לאנטוורפן אחר שהוצאתי הספר בריתי יצחק, שאלתי את הגאון ר' אליהו שטרנבוך שליט"א, על מה סומכים לעשות ערוב באנטוורפן, הרי יש כאן רשה"ר דאורייתא לדעת רוב ראשונים, ועוד דברים קשים, ואמר לי שהרי תמיד בעירובין גררו קוּלות מתחת הקרקע. (לדוגמא ע' ערוך השולחן ס' שמ"ה היתר תמוה והוא מופרך ממחוזא דף ו: וס.) עוד שאלתי את הראש ישיבה של אנטוורפן הרב טרעגער, חתן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, איך הקילו כ"כ בדברים רחוקים בעירובין, ואמר לי שזה ידוע שבעירובין יש הרבה קושיות, ובכל זאת עושים, ואמר לי בשם חותנו, שפעם אמר לו אברך אחד, שלמד טוב כל מסכת עירובין, והגרש"ז שאל אתו, האם הוא מטלטל בשבת, והשיב האברך כן, ואז אמר לו, א"כ לא למדת עירובין...)
ובשנת תשנ"א שמעתי שבלונדון רוצים לעשות עירוב, ונסעתי לאנגליה למחות על זה, והוצאתי חוברת בשם אל יצא איש ממקומו, שלונדון הוא בודאי רשה"ר דאורייתא, והבאתי את דברי המנחת יצחק (ח"ב ס' קי"ד אות ט), שכתב שלונדון הוא רשה"ר מדאורייתא לכל השיטות, וכן הכרוז של הגאון ר' משה פיינשטיין שאין לתקן עירוב בברוקלין שהוא מדינא רשה"ר מדאורייתא, ומי שיסמוך על העירוב בבארא פארק הוא מחלל שבת בפרהסיא ואלו שעשו העירוב מכשילין את הרבים בחילול שבת קודש, וכן מכתב מחאה מהרבה רבנים כולל הג' רב אהרון קוטלר זצ"ל, וכן האדמו"ר מסטמר זצ"ל התנגד מאוד.
והלכתי לדבר עם הרב שרוצה לעשות העירוב, אף שרוב רבנים החרדים התנגדו מאוד לזה, והוא השיב, שהרי בירושלים יש הרבה ת"ח וצדיקים ואנשי מעשה ובכל זאת עושים עירוב, וא"כ בלונדון שיש אנשים יותר פשוטים, על אחת כמה וכמה, ואחר שנה שעליתי לא"י שאלתי את הגאון ר' משה שטרנבוך שליט"א, איך עושים עירוב בירושלים, הרי בשלמא בזמן הגאון ר' י"ל דיסקין זצ"ל היתה ירושלים עיר קטנה וסמכו בדוחק על מה שאין בו ס"ר, אבל עכשיו יש כבר ס"ר, וא"כ איך אפשר לעשות עירוב, ואז ענה, הרי בלונדון יש הרבה יותר תושבים מבירושלים ובכל זאת היה שם הוה אמינה לעשות עירוב, וא"כ בירושלים על אחת כו"כ...
ואני תמה תמה אקרא, מאי שנא ירושלים של היום מבזמן חז"ל שצריך דלתות נעולות בלילה ?!
(טעם שגבבו קולות עד אין סוף, מביאים בונה תיקוני עירובין, תשו' נפש חיה ס"ס כ"ה, שעשו כך בגלל שבין כך היו מטלטלין, וגבבו הרבה קולות כדי להצילן מודאי אסור, אולם לפ"ז היו ראוי להכריז שאסור לטלטל, אבל לא עשו כך ושוב רובם טלטלו, ועצם הנהגה זו צע"ג, שהרי מצילין העוברים רק מאיסור דרבנן, שאם יש רשה"ר דאור' לא מהני עירוב, ומכשילין אלו שלא היו מטלטלין מקודם באיסור תורה. ועוד שמעתי מרב אחד, משום שלא היה לכל אחד תנור לטשולנד (חמין) בשבת והיה אופה העיר שהיה לו תנור גדול, ושם הטמינו כל העיר את החמין, ואחר התפילה היו כולם הולכים ולוקחים את החמין מן האופה, ואילו לא היה עירוב בעיר, לא היה חמין בשבת, וזה היה בבחינת פקוח נפש רוחני, כי בלי חמין אין שבת ובפרט בארצות הקרות, וממילא כל היהדות היה עומד בסכנה, וממילא דחקו הכל כדי להכשיר העירוב, וזה בגדר הוראת שעה, אולם כהיום שכל יהודי יש לו תנור בשביל החמין, אין שום סיבה ליכנס בדוחקים כאילו.)
(ועוד, מאן לימא לך שנהגו בסדר, וע' בה"ל ס' תר"צ סע' י"ז ד"ה ואין לבטל, שהביא דברי הפר"ח במנהג איסור ס' י', ושם הביא דברי הריטב"א פסחים פ"ד שאפילו אם נעשו מנהג ע"פ גדולים בעולם ועכשיו רואים שיש איסור צריך לבטל אותו, וכ"ש כאן שידוע שהיו תמיד עוררין גדולים על עירובין האלו ואכמ"ל ע"ע ויקרא כו מ,)
הנה במאמר הזה אין מקום להאריך בזה, וע' בחיבור בריתי יצחק, ופתיחת שערי העיר, שכהיום כל העיירות הגדולות הם רשות הרבים בודאי, ומי שמטלטל היום בירושלים ובב"ב, צריך להביא חטאת ואין חשש של חולין בעזרה, ואין לחוש לאיזה שיטה יחידאי שביחידאי שמפקיעים מרשות הרבים דאורייתא.
ואולם אני תמה אפילו בעיר יותר קטנה, שבודאי גם במשך שנה אין עוברים בה ס"ר, מ"מ הרי עיקר השיטה הוא שא"צ ס"ר, ובודאי מידי ספק דאורייתא לא נפקא, וא"כ איך מטלטלין בספק איסור דאורייתא, ומלבד כל הקוּלות בענין שכירות רשות ועוד הרבה בעיות שאין כאן המקום לפורטם. וא"כ מלבד חומר האיסור של הוצאה, מעכב להקים מלכות בית דוד, ובזכות זהירות בענין זה נזכה למשיח.
נכתב בעה"י ע"י יצחק ברנד, כ"ח חשון תשס"ז,עה"ק עמנואל ת"ו ת.ד. 906