לא זכרתי טוב
אכן שלזינגר, מנחם, אבל הוא לא היה ברכבת אלא בשוויץ, והגיעה אליו השמועה על הרכבת ושהיא נסעה ליעד בלתי ידוע (ברגן בלזן), וביקוש ממנו לעזור בהשגת אישור כניסה לשוויץ. אז הוא החליט לנדור בשם נוסעי הרכבת שיעסקו במה שהוא קורא תורת הגאולה (הוא הסיק מהמצב שעם ישראל עושה משהו לא בסדר ושצריך ללמוד את תורת הגאולה כדי לדעת איך להביא אותה), אבל לא היה לו ברור שאפשר לנדור בשמם, אז הוא התנה שאם הם לא יקיימו, אז הוא יקיים ומזה יצא ספרו תורת הגאלה (לא קראתי את כולו, אבל נראה שמסקנתו היא שצריך ללמוד תורה לשמה...). הוא מספר שביקש מהרב עקיבא גלזנר, הרב יונתן שטייף (שהסכים לעזור לו), עוד איזה אדמו"ר ששכחתי ועוד ת"ח שהיו על הרכבת לעשות את זה והם לא הסכימו. את יואליש הוא לא פגש אלא רק שלח לו מכתב לארה"ב ולא קיבל תשובה. סיפור פחות הזוי ממה שזכרתי.
|
|
