הבה נסכם.
כיצד ציפורנים גזורות עלולות להזיק?
תשובות אפשריות:
א. ציפורנים קלטו לכלוך רב בתקופה שבה האפשרות לרחוץ ידים וללא סבון היתה קטנה. ציפורנים גזורות מעוררות גועל רב. גועל מביא לבחילה שיכולה להביא להפלה.
ב. כמו א', אלא שיש כאן חשש של הידבקות במחלה.
ג. אין שום חשש בציפורנים, שהרי אין רואים אותן בדרך כלל. ויש כאן קישור סיבתי בדיוק כמו כל שאר חוקי הטבע.
שני ההסברים הראשונים יכולים להתקבל על דעתנו היום, מפני שהם משתלבים בתיאוריות לגבי העולם שמוכרות לנו. בין בהקשר פסיכולוגי, בין בהקשר רפואי.
מנין יכלו חז"ל לדעת על סכנה של חיידקים? ובכן, הם לא ידעו. אבל הם קישרו בין דברים מלוכלכים ומגעילים לבין התפרצותן של מחלות. ויתכן שיש לנו בתוכנו מנגנון שמתרחק מלכלוך באופן אינטואיטיבי.
***
ההסבר השלישי הוא דוגמא ומופת לכך שיש מן המשותף בין החשיבה המאגית לבין החשיבה המדעית. איני הראשון שמצביע על כך ואין זה האשכול הראשון שבו הענין נזכר.
גם המאגיה והכישוף וגם המדע שלנו מנסים לאתר תופעות שקשורות ביניהן בקשר של סיבה ותוצאה. שני תחומי הכרה אלו מנסים לשלב את הקישור שזוהה, אם זוהה בהצלחה, בתוך תיאוריה כללית יותר.
גם המאגיה וגם המדע מניחים את מציאותם של ישים שבדרך כלל אי אפשר לראות בעינים. מה שמכנים בפילוסופיה של המדע "ישים תיאורטיים". במדע מניחים את קיומם של אלקטרונים וקוונטים או מיתרים, יהיו מה שיהיו, ובמאגיה מניחים את קיומם של כוחות עליונים, כמו מלאכים או ישים "רוחניים".
הבדל משמעותי הוא שאנו היום סבורים שהמאגיה בנויה על תיאוריות שגויות (העולם מורכב מארבעה יסודות ראשיים שניתן לשחק ביניהם, כך שאפשר להפוך עופרת לזהב. ניתן להשפיע על חומרים ואישים על ידי הכרת שמם. יש כוחות עליונים, כמו מלאכים או ישים "רוחניים" שניתן לשעבדם אותם על ידי טכסים). אנו כן מוכנים לקבל את האמונה במדע גם בגלל שהוא עובד וגם בגלל שהוא אינו מכיל סתירות ידועות וגם בגלל שהוא עומד בקריטריונים של פשטות. כל זה אינו נכון לגבי המאגיה.
אמנם יש עוד הבדל משמעותי. כתבתי שהמאגיה מציעה תיאוריות שמקשרות בין סיבות לתוצאות. אבל זה כבר בשלב התפתחותי מאוחר. בהיסטוריה של החיפוש האנושי אחרי קשרים סיבתיים כדי להשיג תוצאות רצויות (או להימנע מתוצאות שליליות), הנסיון למקם קישורים בתוך מסגרת תיאורטית הוא מאוחר יחסית. למשל, רבנו הרמב"ם לא נזקק לו בהכרח. מבחינה זו, יש דמיון בין נסיון לפתח השערה מאגית לבין הסקת כלל מקומי מניסוי מדעי. הרי גם במדע אנו בודקים קודם כל אירוע פרטי ורק אחר כך מנסים להפוך אותו לכלל ואחר כך לשלבו בתיאוריה כללית.
אני חושש שלא ביארתי יפה ולכן אני חוזר (מקוצר זמן לערוך את דברי). אנו מבדילים בין:
א. אירוע פרטי. הדלקתי אש ושפתתי מים. הקומקום רתח במאה מעלות.
ב. כלל מקומי. מים רותחים במאה מעלות.
ג. תיאוריה כללית. חימום הוא תוספת אנרגיה שגורמת... אין לי מספיק ידע בפיזיקה כדי לבאר יפה את הדוגמא. הרעיון הוא להמחיש שהכלל המקומי משתלב בתוך תיאוריה ואחר כך תיאורית על שכבר מקובלת עלינו.
לפיכך, בימי חז"ל והראשונים, עד כמה שידוע לי, החיפוש אחרי תיאוריות כמו מדעיות לא כלל שילוב של כללים מקומיים בתיאוריה כוללת. היה די ב"כללי אצבע" (RULES OF THUMB).
נראה לי שההשערה לגבי ציפורנים יכולה להחשב ככלל מקומי מאגי. זה כמובן לא מחייב שזה באמת היה כך.
***
לאיזה מן ההסברים, אם בכלל, התכוון בעל המימרא בש"ס?
כיון שאין לנו נתונים נוספים, אין לי שום דרך לענות בצורה חד משמעית לשאלה זו. מה שכן, אני יכול להציע התחשבות בהתפתחות היסטורית.
כלומר, יתכן שבשלב כלשהו היה מי שאמר שראוי להיזהר בציפורניים כדי לא להגעיל אחרים ובמיוחד נשים מעוברות. יתכן גם שהיה מי שאמר שיש להיזהר בציפורנים כיון שהן מלוכלכות מאד.
בשלב אחר, היה מי שהפך את ההמלצה להתנהגות להלכה מחייבת ברמה כלשהי.
בשלב נוסף, היה מי ששילב את ההמלצה שהפכה למנהג או הלכה בתיאוריה מאגית מהסוג שרווחות בעמנו החל מדורות מסויימים.
***
בסך הכל, על השאלה הראשונה של פותח האשכול לא עניתי. אם יש מנגנון סיבתי שמקשר בין ציפורנים מושלכות לבין הפלה, מדוע ה' ברא קישור כזה?
אני אמנם סבור שציפורנים זרוקות אינן גורמות בהכרח להפלה. אבל אני גם סבור שהטוען שזה כך, פטור מן הקושיה התיאולוגית מדוע שה' ברא קישור כזה. ה' ברא הרבה דברים מסוכנים בעולם. על כולם יש לנו שאלה. השאלה הכללית נקראת "בעית הרע", וסבורני שלא היתה הכוונה באשכול זה לדון בה.
כמובן ניתן לשאול מדוע אני כן מאריך בדיון שעוסק בדמיון בין מאגיה למדע ששייך לתחום הפילוסופיה של המדע וחקר ההיסטוריה של המחשבה והדמיון. ומדוע אני נמנע כאן מעיסוק בשאלה פילוסופית על בעית הרע. תשובתי תהיה בעיקר שדיון היסטורי על התפתחות החשיבה האנושית ממאגיה למדע יש בו להרחיב את ידיעותינו על עצמנו, לסייע לנו להתרחק מדמיון ולהתקרב לחשיבה מדוייקת יותר, וגם לשרת את בירור ההלכה. השאלה הפילוסופית, חוששני, תישאר ללא תשובה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
