הייתכן? קרבן פסח בלי בהמ"ק ובלי מזבח!
לקראת פסח שני שחל ביום רביעי השבוע - י"ד ניסן, מתפרסם כאן הערב בפרסום ראשון מאמר מיוחד שמביא את דעת הרב"ז שפוסק בספרו שמקריבין הקרבנות כולן אף בלי מזבח, שפוסק בספרו: "מזבח שנעקר מקריבין במקומו". / קרבן פסח בלי מזבח
.
ר' דוד בהר"ן / הר הבית שלנו
מקריבין אע"פ שאין בית
גמרא בזבחים דף קז: "א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית ואוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים, קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא."
וכן נפסק ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ט"ו "לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חרבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אע"פ שאין שם חומה, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא."
וכן פסק הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק י"ט הלכה ט"ו "מי ששחט קדשים בזמן הזה והעלם חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים. שהרי מותר להקריב אע"פ שאין בית, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא כמו שבארנו."
מקריבין אע"פ שאין מזבח
בגמרא זבחים דף נט. "אמר רב גידל אמר רב מזבח שנעקר מקטירין במקומו".
וכן פסק הרמב"ם בהלכות תמידין ומסופין פרק ג' הלכה ב' "מזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו".
וכתב הרדב"ז (שם מובא ברמב"ם פרנקל) "כן הדין במזבח החיצון שנעקר ממקומו, מקריבין במקומו קרבנות כדאמר ר' יהושע (עדויות פרק ח' מ"ו) שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית וכבר הארכתי בזה למעלה שלהי הלכות מעשה הקרבנות ע"ש."
ובהלכות מעשה הקרבנות שם (פרק י"ט הלכה ט"ו – רמב"ם פרנקל) על ההלכה שפסק הרמב"ם "מקריבין אע"פ שאין בית" מקשה הרדב"ז וז"ל: "וא"ת והא ליכא מזבח ואין מקריבין אלא בזמן שהמזבח שלם או פגום (זבחים נט.), וי"ל בזמן שהוא בנוי ופגום אין מקטירין עליו, אבל אם נעקר ממקומו מקטירין במקומו. כדאמרינן מזבח שנעקר מקטירין במקומו". ועוד העריך שם להביא ראיה מהכפתור ופרח להקריב אף בלי מזבח.
ואף שלכאורה הרדב"ז הוא דעת יחיד, פשט הגמרא ודיקדוקה משמע כדברין והאמת יורה דרכו. וראיות ברורות יתנו עדיהן.
וזה לשון הגמרא בזבחים נט. "מניין למזבח שנפגם שכל הקדשים שנשחטו שם פסולין שנאמר 'וזבחת עליו עולתיך ואת שלמיך' וכי עליו אתה זובח, אלא כשהוא שלם ולא כשהוא חסר" ובפשט הפשוט נראה דדברי הגמרא קאי רק על "נפגם" וכן נראה מהדרש "ולא כשהוא חסר" = פגום.
ודברי הרדב"ז לעניין מזבח, הם מעין דברי הרשב"א על פתיחת דלתות. וז"ל הרשב"א בשבועות ט"ז. "הא דאמר ר' יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית וכו', איכא למידק דהא שחיטת קדשים צריכה פתיחת דלתות וכדדרשינן אל פתח אהל מועד, בזמן שהפתח פתוח ולא בזמן שהוא נעול (עירובין ב.)
ויש לומר דהתם בזמן שהבית קיים דאיכא פתח ואיכא דלתות".
וזה ממש דומה לרעיון של הרדב"ז – שדווקא כשיש מזבח, מעכב שיהיה כדינו, שלם ולא פגום. אבל כשאין מזבח כיון דקיי"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, וקיי"ל מזבח שנעקר מקטרין במקומו, - א"כ קדושת מקום המזבח לא פקעה, וכמו שאפשר להקטיר אפשר לזבוח כיון שהמקום בקדושתו עומד.
.
וכפי שכבר הבטיח לנו הגר"א "קרבן אחד ויהיה כבר לאחר הפעולה" (הובא בדרישת ציון – קלישער)
_________________
הר הבית שלנו
www.hamikdash1.blogspot.com
