לנבוכי הדור מהרב קוק זצ"ל באדיבות "שומר_תוכחת"

א. הערתי לא היתה מכוונת לספר הזה, אלא ללמוד מן הסיפור המוזר הזה איזו מסקנה כללית לגבי בקורת טקסטים.  

ב. יש כל מיני כתיבות. גם בשעה שאדם אינו מתכוון לרמות, וכותב בתום לב, עדיין מחשבתו עשויה להיות מוטה במה שהוא משליך מחשבת זמנו על זמן אחר, או שהוא מבין טקסט לפי צרכיו. יש הסובר כי עליו למסור את הדברים כמות שהם מבלי להוסיף דבר משלו, יש המוסר דברים תוך עריכתם, ויש המתיר לעצמו בתום לב להוסיף 'שיפורים' בהיותו משוכנע שהם כוונת המחבר המקורי.

ג. יש כל מיני קריאות, המכוונות למטרות שונות, בין קריאה פשוטה ותמה, קריאה ביקורתית, קריאה מחקרית וכדומה. כל קריאה דורשת כלים וכישורים אחרים ומשך זמן אחר. יש קוראים הנותנים דעתם על מה שקראו ואינם חוששים להשוות ולבקר, ויש תמימים המקבלים דברים ואינם מתירים לעצמם בקורת. עודד

בעקרון יש להוציא לאור כתבי יד ללא שינויים. בד"כ מפאת המרחק במקום ובזמן של החיבור נדרש להוסיף מבוא כדי לקרב את הדברים לקוראים המודרנים. בכתבי יד עתיקים, יתכן שיהיו מספר עותקים. אזי יש לבחון את מקורם ואמינותם, להשוות ביניהם, וליצור גרסה שלמה ככל האפשר של המקור. לפעמים חלק מהטקסט חסר או יש מלים שקשה לפענח, אזי נדרש לעשות הגהות, אם אפשר, בזהירות רבה. אם יש גרסאות שונות של כתב היד, יש שיציינו לקורא במקומות כאלה את השינויים בגרסאות השונות, ויש שיעדיפו לחסוך זאת מהקורא. יתכן שכתבי יד עברו הגהות של מגיהים במהלך הדורות אשר צינזרו דברים מהטקסט המקורי או הוסיפו דברים שאין להם שום שייכות לטקסט המקורי, אזי נדרשת עבודת מחקר מורכבת למדי כדי לשחזר את המקור. יש ספרים הדורשים ביאור או הערות, אם מפני שללא ביאור תוכנם קשה להבנה, או כדי להסביר מונחים התלויים במקום וזמן שאינם שגורים בלשון המדוברת, או כי הטקסט נלמד בדורות עברו בעזרת מפרשים שפירשו את הטקסט וצירוף פירושים מפירושיהם יעזרו לקריאה.