| נשלח ב-31/5/2010 00:06 |
 |
| |
חזון אחרית הימים… המוסלמי
| חזון אחרית הימים… המוסלמי | | | | | | | | | כן, גם לבני דודינו יש חזון אחרית הימים… מה חזון אחרית הימים שלהם? וגר זאב עם כבש? תשכחו מזה. בחזון אחרית הימים שלהם, אמנם, יש עצים ואבנים מדברים, אבל עיקר חזון אחרית הימים שלהם זה עולם ללא יהודים. זה מה שלימד אותם ה"נביא" שלהם. הדרשות שהאיממים שלהם נושאים בימי שישי במסגדים משודרים ברשות הפלסטינית (אוהבינו, כידוע), למען שכל פלסטיני ופלסטינית תדע מה צריך לעשות עם היהודים. אתר "מבט לתקשורת הפלסטינית", שמתעד את הלכי הרוח ה"פרו" ישראלים בתקשורת ה"אוהדת" הפלסטינית, מציע לנו גם מבט לחזון אחרית הימים הפלסטיני. להלן קטע וידאו כזה מתוך האתר, המלווה בתרגום באנגלית. למתקשים באנגלית (או בערבית…) לפניכם תרגום הדברים: <* style="margin-left: 0px" dir="rtl">אמר ה"נביא" (מוחמד): "תחיית המתים לא תגיע עד שהמוסלמים יילחמו ביהודים, והמוסלמים יהרגו אותם". המוסלמים יהרגו (ח"ו) את היהודים! שימחו! שימחו בניצחונו של אלוקים! המוסלמים יהרגו (ח"ו) את היהודים!
והם (היהודים) יתחבאו! ה"נביא" אמר: "היהודים יסתתרו מאחורי האבנים והעצים, והאבנים והעצים יאמרו: מוסלמי, עבדאללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרוג אותו!". מדוע יש עוינות שכזו? בגלל שאין מי שאוהב את היהודים על פני כדור הארץ! לא אדם, ולא אבן ולא עץ! הכל שונאים אותם! הם הורסים הכל! הם הורסים את העצים, הם הורסים את הבתים. כל דבר רוצה להתנקם מהיהודים, מהחזירים האלה שעל פני כדור הארץ, והיום הזה של הניצחון עוד יגיע. אפילו העצים מדברים אצלם, כל עוד זה קשור לרצח של יהודים… חכו עוד קצת, חמודים, לא נשאר עוד הרבה זמן… בעזרת השם… ואז תבינו מה זה נקמה של בורא עולם…
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 04:47 |
|
| |
בס"ד!
חמורים,כדאי שיקראו בתנ"ך שגם הם מאמינים בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 07:21 |
|
| |
שקרנים בני שקרנים אומה שפלה
איך אפשר לתפוס את עבודת השם כרצח .
יש את הספר משני צדי הגבול על איש החיזבללאה שהתגייר
בו הוא מספר שהוא היה נער הוא היה הולך לשמוע מטיפים במסגד והוא היה משולהב לשנאה ביהודים
מה שהוא שמע שיש מלחמת קודש להרוג יהודים.
דודו ראה שהוא מושפע מהדברים האלו והוא לקח אותו הביתה ושאל אותו אם
הוא מאמין למה ששמע והוא ענה בוודאי ושאל אותו האם המטיף קרא את זה מהקוראן והוא ענה נכון
דודו הביא לו מספר ספרי קוראן ובאף אחד מהם לא היה מה שהמטיף דיבר הנער היה המום
להיפך הוא ראה שאסור לפגוע ביהודים לפי הקוראן.
"אבל הם נביאים מודרנים כמו ווינדוס כל כמה חודשים מוציאים גירסת עדכון
ומשנים מה שרוצים איך שמסתדר להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 10:08 |
|
| |
מה יש להגיד! כך נראים אנשי הדת של המוסלמים: מטיפים לרצח! כך הם נראים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 10:27 |
|
| |
יפת יוסף ידידי,המוסלמים טוענים שזייפנו את התנ"ך.
הם לא מאמינים בתנ"ך.יש אומרים שהם מאמינים בחלק מהנביאים שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 11:09 |
|
| |
בס"ד
כל אשר עושה הקב"ה יתברך - ה כ ל ל ט ו ב ה ! ! !
שנאמר: אין ה' יתברך מביא פורענות לעולם - אלא בכדי שעם ישראל יתברך יחזרו בתשובה !!!
עולם הס"מ (מוסלמים) וכת דילה שר"י - מחוייב לתורתינו הקדושה !!! כמונו, (אנו מצד התיקון של בנייה ושלום בעולם) והם אוייבינו הפלילים (והמפלילים) רק מצד הטומאה (הרס ומלחמות בעולם במזיד על שינאת חינם וזימה) = כלומר כאשר אין עם ישראל יתברך עושים רצונו של מקום ח"ו (של תורת ה' יתברך ומצוותיו ) אז חס ושלום יש להם רשות לפגוע או לנסות לפגוע גם דרך הסתה וכדומה וכו' כפי שמוכר לנו לצערי הרב במשך דורות פיקחותם וערמומיותם בהסתה כעצת עמלק ובילעם הרשעים שר"י ולהזיד תוך כדי התבטאות של אנטישמיות הנוראה ולרוב השקרית במשך דורות שלצערינו הרב למדנו להכיר בהם ומהם - וזה הם עושים במיומנות רבה ובנסיון רב ומתוך חינוך לוקה וחדור קנאה ושנאה כפי שקיבל אליפז הרשע בנו של עשו הרשע ושקיבלו זאת מאבותם כמו גם ישמעאל בן השיפחה של אברהם אבינו ע"ה שקיבלו הוא ובניו תורת הטומאה והכשפים ואח"כ עשו הרשע שקיבל מיצחק אבינו ע"ה את זכות התורה רק במידה ויעקוב ח"ו יפרוק מעליו עול תורה ומצוות וכמו כן גם שאר בני הפילגשים של אברהם אבינו ע"ה שנתן לבני השפחות אבותם ולבניהם בני בניהם של השפחות הארורים והרשעים אחריהם שר"י במשך דורות רחמנא ליצלן ...- בכדי לעורר מלחמות בעולם ושינאה ותככים וסיכסוכים על הא ועל דא בכדי לעקב את הגאולה השלימה של עם ישראל והשלום הנצחי בעולם כמובטח בתורתינו הקדושה - כי זה סופם וסוף מלכותם הרשעה והזדונית כולל הערב רב שאיתם בכדי למחותם מן העולם - ולתקן את החזרתו של מלכות ה' יתברך לעד ולעולמי עולמים בארץ בגמר תיקון כס י'ה במלכות שד'י - העשוק והגזול שחמסו ורמסו עד עפר רחמנא ליצלן... - וידוע לכל ולהם שהצלחתם בעניין של עירעור יציבות השלום בעולם או מנגד התקוממות נגד עם ה' יתברך והאנטישמיות והשינאה שמעוררים בעולם נגדנו זה כמו לעורר מלחמה נגד ה' יתברך רחמנא ליצלן - ולכן מטיפים לשינאת חינם בעולם "הרדום" והשטוף זימה ושינאה וחוסר אמונה שיצרו בעולם - בעזרת מנהיגהם "הרוחניים, והטמאים המעוררים שנאה והרג ורצח בדם קר בעולם ומחדירים דברי שינאה וזימה אלה בעזרת גרורותיהם השלוחות ונמצאות בכל פינה בעולם בכדי לעורר מלחמות על רקע שינאת חינם בעולם ובינהם גם נגד ישראל ח"ו נתונה בערבון מוגבל ותלויה בעיקר ברחמי ה' יתברך הגדולים וחסדיו הגדולים של הקב"ה עלינו ועל כל עמו ישראל יתברך בכל אשר ה"ן כמו ביציאת מצרים שזיכה את עם ישראל בשני מצוות של דם המילה ומזוזה בכדי להינקם באוייבי ישראל וכדומה וכו' ...= וחלק מההסבר לדברי טמון בפרשת תולדות בפסוקים הבאים :
עיין הייטב ...
שנאמר :
בראשית כ"ז -
שהיא עיקר סוד תורתם הטמאה של האיסלאם - במידה ועם ישראל ח"ו לא מקיים את תורתינו מצד הקדושה ח"ו רחמנא ליצלן ...
*--$!* {מ} וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:
אונקלוס וְעַל חַרְבָּךְ תֵּיחֵי וְיָת אָחוּךְ תִּפְלָח וִיהֵי כַּד יַעְבְּרוּן בְּנוֹהִי עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא וְתַעְדִּי נִירֵהּ מֵעַל צַוְרָךְ: (אונקלוס)
יונתן וְעַל סַיְיפָךְ תְּהֵי רָחִיץ עָלִיל לְכָל אָתַר וּמַרְכִיךְ וְתָאִי וּלְאָחִיךְ תְּהֵי מִשְׁתַּעֲבֵּד וִיהֵי אִין רַשִׁיעִי וְתָחִית יַת בְּנוֹי מִלְמִיטַר פִּקוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְּכֵן תְּהֵי פָּרִיק נִיר שִׁעְבּוּדֵיהּ מֵעַל צַוְורָךְ: (תרגום יונתן)
רש"י ועל חרבך. כמו בחרבך, יש על שהוא במקום אות ב', כמו (יחזקאל לג כו) עמדתם על חרבכם בחרבכם, (שמות ו כו) על צבאותם בצבאותם: והיה כאשר תריד. לשון צער, כמו (תהלים נה ג) אריד בשיחי, כלומר כשיעברו ישראל את התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עלו וגו' : (רש"י)
אבן עזרא והיה כאשר תריד. כמו תרדה והם ב' שרשים. וי''א שהוא כמו אריד בשיחי. והטעם כאשר תריד לשם ירחמך: ופרקת. מגזרת מפרק הרים. ומהם מפרקתו. ויש בברכתו אלו כמה שאלות קשות אם הברכה היתה נבואה איך לא ידע את מי יברך והשיבו נבוני הדור כי השם אמר לו כשבא יעקב ברך את זה. ואילו היה כן היה אומר יצחק לעשו השם צוני. ועוד למה בירך לעשו בעבור שבכה. ואחרים אמרו כי לא היה יצחק נביא וברכתו לא נתקיימה. גם אלה טעו כי הכתוב אמר וירא ה' אליו. גם אמר דוד ובנביאי אל תרעו ואחרי' אמרו מה תועלת יש בדברים אחרי שהיתה מחשבתו על עשו והנה הדבר היה בספק אצלו כי כן אמר הקול קול יעקב ובירך מי שיהיה מהם כי בניו היו שניהם. ויש אומרים איך אמר השם ורב יעבוד צעיר ג''כ אמר יצחק ואת אחיך תעבד והגאון דחה זו השאלה בקנה רצוץ בעבור שמצא וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. והנה שכח וישתחו ארצה שבע פעמים. והנכון בעיני שברכת הנביא כעין תפילה היא והשם שמע תפלתו. כי עיקר זאת הברכה על זרעם. וישנים שלא הקיצו משנת האולת יחשבו כי אנחנו בגלות אדום ולא כן הדבר רק אדום היה תחת יד יהודה וכן כתוב ויפשע אדום מתחת יד יהודה גם יואב הכרית כל זכר באדום. ובעבור שהיו תחת יד יהודה שמחו ביום אידינו. והיו אומרים לבבליים ערו ערו עד היסוד בה. ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם מרעתם. וכן טעם שישי ושמחי בת אדום. ג''כ אל תשמח לבני יהודה. גם בימי הורקנום הזקן שמם שומרי ירושלים והכניסם בברית מילה. גם בימי אגריפם כאשר נלכדה ירושלים באו גדודי אדום לעזור ליהודה. ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים. וכן אמר המתרגם וצים מיד כתים והיא מלכות יון בעצמה כאשר פירשתי בספר דניאל. ג''כ יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים. ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאל כי אם מתי מעט: (אבן עזרא)
הרמב"ן וטעם ועל חרבך תחיה. כמו בחרבך וכן כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם (דברים ח ג) בלחם ואין הברכה שתהיה מחיתו משלל האויבים בחרבו כי הנה נתן לו משמני הארץ ומטל השמים ובה יחיה אבל הענין לומר שיחיה במלחמותיו כי ינצח ולא יפול בחרב אויב ועל כן אמר ואת אחיך תעבוד שלא תתגבר עליו והוא יגבר עליך והיה כאשר תריד בשיחך מתגרת ידו ופרקת עלו מעל צוארך ירמוז לישראל שלא יתגרו בם יותר מדאי לעשות עמם רעה והוא מה שצוה הכתוב (דברים ב ד-ה) ונשמרתם מאד אל תתגרו בם וגו' וכך הזכירו רבותינו (ירושלמי ר"ה א א) אמרו כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום (מלכים א יא טז) אמר לו הקב"ה אני אמרתי אל תתגרו בם ואתה התגרית בהם חייך שאין ששה חדשים הללו נמנין לך ולמלכותך מדכתיב (שם ב יא) והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה והוא מלך ששה חדשים יותר דכתיב ( ה ה) בחברון מלך על (ישראל) יהודה שבע שנים וששה חדשים ועוד אמרו (דב"ר א טז) אמר לו הקב"ה דוד ידיך חדודות וחרוצות ואני מבקש לרדות בהם את עולמי וכו' (הרמב"ן)
אור החיים ואת אחיך וגו' והיה כאשר וגו'. רבו הפירושים בזה. ואפשר לומר שנתכוון לומר על זה הדרך שכל הברכות שברכו יהיה כאשר יעבוד את אחיו. וכאשר ירד ממדרגה זו, או ירצה לשון רדוי כאשר תהיה רדוי ואבוד, יקדים לפרוק עולו ואחר כך תרד ויהיה בית יעקב אש וגו' ובית עשו לקש (עובדי' א) ויכלה. ולזה דקדק לומר והיה לשון שמחה כי אז ישמחו השמים ותגל הארץ:
או ירצה והיה כאשר תשלוט אתה בעולם לא תהיה מעלתך עליו אלא ופרקת עלו מעל וגו' לא הוא ישלוט בך ולא אתה תמשול בו, ומה שמשל אחר כך עונות הטו אלה: (אור החיים)
ספורנו ופרקת עלו מעל צוארך. כי אמנם תהיה מלומד מלחמה ומוכן לגדולות: (ספורנו)
*--$!* {מא} וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי:
אונקלוס וּנְטַר עֵשָׂו דְּבָבוּ לְיַעֲקֹב עַל בִּרְכְּתָא דִּי בָרְכֵהּ אֲבוּהִי וַאֲמַר עֵשָׂו בְּלִבֵּהּ יִקְרְבוּן יוֹמֵי אֶבְלֵי דְאַבָּא וְאֶקְטוֹל יָת יַעֲקֹב אָחִי: (אונקלוס)
יונתן וְנָטַר עֵשָו שְנָא בְּלִבֵּיהּ עַל יַעֲקב אָחוּי עַל סֵדֶר בִּרְכָתָא דִי בָּרְכֵיהּ אָבוֹי וַאֲמַר עֵשָו בְּלִבֵּיהּ לֵית אֲנָא עָבִיד הֵיכְמָא דְעָבַד קַיִן דְקָטַל יַת הֶבֶל בְּחַיֵי אָבוּי וְהָדָר אָבוּי וְאוֹלִיד יַת שֵׁת בְּרַם מִתְעַכֵּב אֲנָא עַד זְמַן דְיִמְטוּן יוֹמֵי אֶבְלָא דְמִיתַת אַבָּא וּבְכֵן אֲנָא קָטִיל יַת יַעֲקב אָחִי וַאֲנָא מִשְׁתַּכַּח קָטִיל וְיָרִית: (תרגום יונתן)
רש"י יקרבו ימי אבל אבי. כמשמעו, שלא אצער את אבא. ומדרש אגדה לכמה פנים יש: (רש"י)
אבן עזרא וישטום. נטר איבה. וכן וישטמוהו: ויאמר עשו בלבו. יתכן שגלה סודו לאחד מאוהביו. ויש אומרים על דרך נבואה היה. והראשון קרוב: (אבן עזרא)
הרמב"ן ויאמר עשו בלבו. אמר רבי אברהם יתכן שגלה סודו לאחד מאוהביו ואין צורך כי ההסכמה בדבר אשר ימלך אדם עם לבו תקרא אמירה עם הלב אף על פי שיהיה בה דבור בשפתים וכן בלב ולב ידברו (תהלים יב ג) כי הרצון יקרא "לב" וכל ישראל לב אחד להמליך את דוד (דהי"א יב לח) שהיו כלם על אותה ההסכמה והיו מדברים בה וכן ויאמר ירבעם בלבו (מלכים א יב כו) וכן אמר אליעזר (לעיל כד מה) אני טרם אכלה לדבר אל לבי והיתה שם תפלה בשפתיו ויאמר ה' אלהי אדני אברהם (שם יב) אבל טרם אכלה לדבר אל לבי טרם השלימי מה שעלה בדעתי
"ויאמר" - כאן כי כאשר באה משטמה גדולה בנפש עשו לשטום את יעקב על הברכה עלה בלבו שיהרוג את אחיו והיה מתנחם בזה מרוע לבו וזה טעם ויגד לרבקה את דברי עשו ולכך אמרה מתנחם לך ורש"י כתב ברוח הקודש הוגד לה מה עשו מהרהר בלבו וכן בבראשית רבה (סז ט) ואם כן יהיה "דברי עשו" מחשבתו עם הלב כמו דברתי אני עם לבי (קהלת א טז) והנה עשו היה אומר יקרבו ימי אבל אבי כי בחייו לא יצערנו או מפחדו שלא יקללנו ותהפך ברכתו לקללה ורבקה פחדה שמא ימות הזקן פתאום ויהרגנו או שמא יזדמן לו בחייו ויהרגנו (הרמב"ן)
אור החיים יקרבו ימי אבל וגו'. פי' אחר שימות ויקבר שאז הוא התחלת ז' ימי אבילות וחש שלא יהרגנו בעוד שלא נקבר אביו כי המת ידע קודם שיסתם הגולל (שכת קנב:): (אור החיים)
*--$!* {מב} וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:
אונקלוס וְאִתְחַוָּה לְרִבְקָה יָת פִּתְגָּמֵי עֵשָׂו בְּרַהּ רַבָּא וּשְׁלָחַת וּקְרַת לְיַעֲקֹב בְּרַהּ זְעֵירָא וַאֲמֶרֶת לֵהּ הָא עֵשָׂו אָחוּךְ כָּמִן לָךְ לְמִקְטְלָךְ: (אונקלוס)
יונתן וְאִתְחַוָה לְרִבְקָה בְּרוּחַ קוֹדֶש יַת פִּתְגָמֵי עֵשָו בְּרָהּ רַבָּה דְחָשִׁיב בְּלִבֵּיהּ לְמִקְטוֹל לְיַעֲקב וְשָׁדְרַת וְקָרְאַת לְיַעֲקב בְּרָהּ זְעֵירָא וַאֲמַרַת לֵיהּ הָא עֵשָו אָחוּךְ כָּמִין לָךְ כָּמָן וּמִתְיַעֵט עֲלָךְ לְמִקְטְלָךְ: (תרגום יונתן)
רש"י ויגד לרבקה. ברוח הקודש הגד לה מה שעשו מהרהר בלבו: מתנחם לך. נחם על האחוה לחשוב מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך. ומדרש אגדה כבר אתה מת בעיניו ושתה עליך כוס של תנחומים. ולפי פשוטו לשון תנחומים, מתנחם הוא על הברכות בהריגתך: (רש"י)
אבן עזרא מתנחם. מגזרת נחמה. והטעם זאת היה נחמתו שיוכל להרגך. והגאון אמר מגזרת ווע''ד בלשון ערבי: (אבן עזרא)
הרמב"ן וטעם ותשלח ותקרא ליעקב. כי היה יעקב במקום אחר איננו באהל אביו ואמו כי היה מתחבא מפני עשו אחיו שהיה צועק עליו והיה מתבייש ממנו או מתפחד
"מתנחם לך להרגך" - מתנחם הוא על הברכות בהריגתך לשון רש"י ופשוטו מתנחם בך וכן כי בוחר אתה לבן ישי (שמואל א כ ל) והחזיק לו (שם ב טו ה) ורבים כן או פירושו מתנחם עליך כמו כי כן צוה לו המלך (אסתר ג ב) אבל אונקלוס אמר כמין לך אורב לך ונראה מדעתו כי טעם מתנחם לך שמראה עצמו לך מנוחם על ענין הברכות וכאלו אינו מקפיד בהן והוא מארב כדי שלא תשתמר ממנו ותרגם הענין לא הלשון (הרמב"ן)
אור החיים עשו בנה הגדול. אומרו הגדול, לומר כי הוא יכול עשות אשר זמם לעשות לאחיו, בנה הקטן פי' לצד היותו קטן ממנו ביכולת:
מתנחם לך. פי' מקבל נחמה על אשר עשית לו, להורגך, ובזה תחזור לו הבכורה והברכה: (אור החיים)
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ...
ונאמר: עוצו עיצה ותופר, דברו דבר ולא יקום ,
כי עימנו, (ה) אל !!!
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו ..
ואז ...
יגל יעקוב, ישמח ישראל (כלומר גם הצדיקים והענוים והחסידים והקדושים והחוזרים בתשובה שבדור הדבקים באמונת ה' יתברך ומצפים לישועתו ) סלה (לבדו)
אי"ה במהרה בימינו ...
א. כ. י. ר
חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ...
ואתם הדבקים ב - ה' חיים כולכם היום ...
היום !!!
אם בקולו תשמעו ...
חזק חזק וניתחזק !*--$!*
תוקן על ידי יבי_1973 ב- 31/05/2010 11:11:05
תוקן על ידי יבי_1973 ב- 31/05/2010 11:20:51
תוקן על ידי יבי_1973 ב- 31/05/2010 11:27:13
תוקן על ידי יבי_1973 ב- 31/05/2010 11:43:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 16:11 |
|
| |
בס"ד!
אצל המוסלמים המטומטמים פסק הלכה נקרא בפיהם פתק. אצלם אין הוכחות,מה שמתחשק להוזה ההלכות שלהם לפסוק הוא כותב בפתקה עלובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 17:04 |
|
| |
בס"ד
גילתי היום לענ"ד חידוש - מתוך פרשת תולדות \ במקביל עם תלמוד רש"י על יציאת מצרים \ בנוסף לתלמוד זמן הגלות במצרים שנחשב מיום הבטחת ה' יתברך לאברהם אבינו ע"ה , שזרעו היוצא ממעיו (כלומר יצחק אבינו ע"ה) לאחר שישמעאל כבר נולד , הוא שיירש את הארץ ויהיה חלק מנחלת ה' יתברך \ ובהמשך מהבטחת ה' יתברך ליעקוב אבינו ע"ה שבו (ובזרעו אחריו = כלומר בני ישראל) יקרא שמו ויהי'ה חלק נחלתו וירש את הארץ הקדושה (כלומר ארצינו הקדושה, ארץ זבת חלב ודבש )
ושהעולם הערבי בכלל כיום שייכים לממלכת אדום ועמלק הרשעים = שר"י
והעולם האיסלאמי שהם המוסלמים למינהם שייכים לממלכת ישמעאל = כשמם כן שמו שר"י
והנצרות ושאר הכתות והדתות בעולם בינהם אתאיסטים\אפיקורסים\מינים\והמלשינים\מוסרים\מתבוללים למינהם המתחייבים בדין רודף על פי דין תורתינו הקדושה ועוד וכדומה וכו' ... שלא מחוברים לכל דת שהיא בינהם גם לא לדת הישמעאלית ו\או הערבית למינה וגם לא ליהדות בינהם המומרים וכדומה וכו' ... כישו הטמא שר"י ומאמיניו רחמנא ליצלן ...
הם בגדר הערב רב = ונקראים ערב רב = מעורבים = מעורבבים עם שאר אומות העולם = מתבוללים (בנישואי תערובת ו\או מומרים למינהם) הכפופים למנהגי הגויים ועושים כמעשיהם ונלחמים את מלחמתם ובוגדים באחיהם ואין בהם מידות גב"ר כנדרש מיהודי כשר ע"פ תורתינו הקדושה ) = שנאמר: וערב רב עלה איתם (שהיו עזי פנים וחוצפנים בין היתר וחסרי רחמים רחמנא ליצלן) = ורש"י ע"ה מפרש שהערב רב היו משאר אומות העולם ולא ממצרים בלבד שעלו עם\ואח"כ על ישראל = שר"י ...
רחמנא ליצלן ...
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ...
חזק חזק וניתחזק ! ! !
ואתם הדבקים ב - ה' אלוקיכם חיים כולכם היום ...
היום !!!
אם בקולו תשמעו ...
תוקן על ידי יבי_1973 ב- 31/05/2010 17:15:13
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 00:54 |
|
| |
בס"ד
מאמר מתוך - האתר - השם1
להתחזק באמונת ה' ובישועתו ...
ונאמר: ע"י דוד המלך ע"ה חי וקיים : ניפלה נא ביד ה', כי רבים רחמיו ...
בסוד הכתוב מתוך תהילים קמ"ו:
{ג} אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה: *--$!* {ד} תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו: *--$!* {ה} אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהוָה אֱלֹהָיו: *--$!* {ו} עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם: *--$!* {ז} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים: *--$!* {ח} יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִים: *--$!* {ט} יְהוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת: *--$!* {י} יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:
שנאמר מפי חז"ל ע"ה:
אמרו לו תלמידיו לר' אליעזר: "רבינו, אמור לנו מה יהיה בסוף אחריתנו". אמר להם: "אני אודיע אתכם מה יבוא: אין כל בריה יכולה להינצל מיום הדין… שכל אומה שמצערת את ישראל, אין מתקררת דעתו של הקב"ה עד שיפרע מהן בעצמו …(מרחיב בעניין הפריעה)… הא למדת שאין כל בריה יכולה להנצל מן הדין. ואחר כך מחריב הקב"ה את כל העולם כולו, שנאמר: 'ונשגב ה' לבדו ביום ההוא' (ישעיה ב' י"). ומחדש הקב"ה את השמים ואת הארץ, שנאמר 'כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה'.
ומחיה הקב"ה את המתים, ומביא עפר הארץ ועפר המתים, ומגבלן זה בזה, ומותח מהן עצמות וגידין, ואומר להן הקב"ה למלאכי השרת, שהן ממונין לגנזי נפשות, ו[הם] מוציאין כל נפש ונפש וזורקין אותה בגוף, ומעמידין אותן ברגע אחד.
באותה שעה פותחת הארץ את פיה, כאדם, ומדברת לפני הקב"ה ואומרת לפניו: 'ריבונו של עולם: איש פלוני עבר עבירה במקום פלוני, ופלוני גזל לפלוני במקום פלוני, ופלוני נשבע לשקר בשמך במקום פלוני'. וזורק הקב"ה את כל אומות העולם אל תוך גיהנם!
באותה שעה פותחת גיהנם את פיה ואומרת לפני הקב"ה: 'רבונו של עולם! מלא אותי בפושעי-ישראל (אלה שעברו על מצוות התורה בפשיעה)'. אומר לה הקב"ה: 'כבר מלאתיך באומות העולם, ואין בך ריוח,. אומרת לפניו: 'רבש"ע, לא כך אמרת? שעתידה גיהנם שתגבה כמה פרסאות למעלה?'
באותה שעה נגבהת כמה פרסאות למעלה, וזורק הקב"ה פושעי ישראל בתוכה, שנאמר: 'לכן הרחיבה שאול נפשה' (ישעיה ה).
ועולה הקב"ה, ויושב בפמליא שלו, ועומד זרובבל בן שאלתיאל כמתורגמן, והוא מגלה לפניו טעמי תורה, אומר להם הקב"ה לצדיקים: 'לכו היכנסו בגן עדן, שלא בראתי אותה אלא בשביל הצדיקים'. ואומר דוד לפני הקב"ה: "רבש"ע, רצונך בוא וסעוד עימנו בגן עדן, שנאמר: 'יבוא דודי לגנו'"., ושומע לו ומהלך עמהם בתוך הגן, שנאמר 'יקראני ואענהו'. וגבריאל נוטל שתי כיסאות, אחד להקב"ה, ואחד לדוד, שנאמר: 'וכסאו כשמש נגדי' (תהלים פ"ט).
אוכלין ושותין שלושה כוסות, אומר: מי מברך? וכו' אומר לדוד טול וברך. אמר להם: 'אני מברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא'.
לאחר שאוכלין ושותין ומברכין, מביא הקב"ה את התורה ומניחה בחיקו, ועוסק בתורה בטומאה ובטהרה באיסור ובהיתר ובהלכות, ואומר דוד אגדה לפני הקב"ה, ועונין הצדיקים: יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים בגן עדן, ופושעי ישראל עונין אמן מתוך גיהנם.
אומר להן הקב"ה למלאכים: מי הן הללו שעונין אמן מתוך גיהנם? אומרים לפניו: רבש"ע, הללו פושעי ישראל, שאעפ"י שהן בגיהנם בעקה (=בצרה) גדולה, [בכל זאת הם] מתחזקים ואומרים לפניך אמן.
אומר הקב"ה למלאכי השרת: פיתחו להן גן עדן, ויבואו ויזמרו לפניי, שנאמר: 'פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים' (ישעיה כו). אל תקרי 'שומר אמונים' אלא 'שאומרים אמן'".
(אליהו זוטא)
נמצאנו למדים, שיש גיהנום גם לאחר הגאולה, ויש בה פושעי ישראל שפשעו בתורה ובמצוות, אלא שיזכו בזכות אמירת אמן לעלות לגן עדן. אך אומות העולם יישרפו בה לעד, כפי שנאמר בסוף ספר דניאל "לחרפות ולדראון עולם".
9. עם ישראל נשפט עפ"י התורה והמצוות (תרי"ג מצוות), ואילו לגויים יש 7 מצוות בני נח בלבד. גם בעם ישראל יש 3 סוגים של בתי דין: בית דין אחד שהוא של מלאכים, וזהו דין קשה, כי אין להם מושג מהו יצר הרע. בית דין שני שבו שופטים צדיקים (ושמעתי בשיעור תורה של כבוד הרב בנציון מוצפי שליט"א שמדובר בצדיקים של אותו הדור), וזהו דין ממותק ברחמים, ובית דין שלישי שבו דן יחיד הקב"ה, וזהו של רחמים פשוטים. וכבר הוזכר במקום אחר, שיהודי שמצפה לגאולה זוכה ונשפט בבית הדין של הקב"ה.
חזק חזק וניתחזק !
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 11:57 |
|
| |
בס"ד
מהיכן אנו למדים שהדתות האחרות (כמו הנצרות והאיסלאם - שר"י) קמו מאוחר יותר וניסו \ ועדיין מנסים להידמות לדתינו הקדושה - ובמי ה' יתברך באמת בחר - ומהיכן ההוכחה ?
ומה יהי'ה בסופם - אי"ה במהרה בימינו - א.כ.י.ר
מתוך איגרת תימן
להמשך פרטים וידיעה כנסו לקישור הבא:
מתוך האתר: מתימן יבוא
http://www.mitaiman.com/78332/%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D
השוואת דתנו לדתות אחרות
ואין הפרש בין דתנו זאת לשאר הדתות שרוצים לדמותם אליה, אלא כמו שיש ההפרש בין האדם החי המרגיש, ובין הצלם שפסלו האומן מעץ או שיצקו ממתכת, כלומר מכסף או מזהב, או שפיתח מאבן גלל, כלומר מאבני שיש וזולתו, עד שתקנו וציירו בצורת אדם. שהכסיל, שאינו יודע החכמה האלקית והמלאכה ההיא, בראותו הצלם ההוא בדמות אדם בכל משטחו הגלוי וכתבניתו ובדמותו ובמראהו, יחשוב שנעשה כמו שנעשה האדם, לפי שאינו יודע הפנימיות של שניהם. אבל החכם היודע הפנימיות של זה ושל זה, אז יודע שהפנימיות של זה הצלם אין שם תיקון מלאכה. וכן ידע שהפנימיות של אדם יש בה הנפלאות האמיתיות והמלאכות המורות על חכמת הבורא יתברך, בראותו עצביו נמשכים בבשר שהוא סיבת התנועה החפצית הנקרא בלשון ערב "עצל" ובלעז "מוסקול" באברי הבשר והתלכדם, ונטיית יתרותיו, ומקום דיבוקם, ולפיפת קישוריו, ואיכות גידולו, והרכבת אבריו ופרקיו ומוצא עורקיו המתנועעים, והעורקים שאינם מתנועעים, והתחלקם, וישוב נתחיו קצתם על קצתם החיצוניים והפנימיים, כל דבר ודבר על מתכונתו ותבניתו ובמקומו.
כן הדבר בכסיל שאינו יודע סתרי כתבי הקודש ופנימי המצות. כשירצה לערוך דתנו זאת אל דת המזויפת הנפעלת, יחשוב שיש ביניהם ערך ודמיון. הואיל וימצא בדת ה' איסור והיתר ובדת המזויפת הנפעלת כמו כן. ובדת ה' ימצא מיני עבודות ובנפעלת כמו כן מיני עבודות. ודת ה' יש בה צוויים הרבה ואזהרות ועונשים ושכר, וכמו כן בזאת המזוייפת הנפעלת. ואלו היה יודע פנימיותיהם, היה יודע שהדת האלוהית האמיתית, שחכמתה בפנימיותיה, ושאין לה שום צווי ולא אזהרה, שאין בפנימיות שלה דברים המביאים תועלת בשלמות האדם ומרחיקים ממנו נזק שמונע ממנו השלמות ההיא, ויגיעו לו בהם מעלות המידות ומעלות הדעות, להמון כפי יכלתם וליחידים כפי השגתם, ובהם יהיה הקבוץ האלהי המעולה והמגיע והחונה על שתי השלמויות האלו: כלומר השלמות הראשונה, שהיא התמדת קיומו בעולם הזה על מיטב העניינים הנאותים לאדם. והשלמות השנייה, שהיא השגת המושכלות כמו שהם בעצמם כפי כוחו של אדם.
וידוע כמו כן, שהדתות ההם המדמים לדתנו, הם דברים שאין להם פנימיות, אלא סיפורים ודמיונים שהתכוון להם המדמה לכבוד עצמו, ולאמור עליו שהיה כפלוני ופלוני. והתבארה עברנותו לנגד החכמים, ונעשה הדבר שחוק וליצנות, כמו שמשחקים מפעולות הקוף, כשידמה מעשיו למעשה אדם.
וכבר הודיענו הבורא ע"י דניאל ע"ה שדבר זה עתיד להיות, ושבאחרית הדבר יעמוד אדם ויגלה דת שתדמה לדת האמת, וידבר גדולות, ויאמר שירדה עליו רוח נבואה ונתן לו ספר, ושדבר הבורא עמו, ואמר הוא לבורא וכיוצא בזה מהרבות דבריו, אמר דניאל כשספר עמידת מלך אדום. ודימה עמידת משוגע [=מוחמד], ואיך יהיה נוצח למלך אדום ולמלך פרס ויון, לקרן צומחת שארכה וגדלה, כמו שיתבאר זה מן הפסוקים להמון וליחידים שהם עניינים שנגלו במציאות, כלומר בעולם, ואין לפסוקים ההם פירושים אחרים אלא כפשטם. שכן אמר דניאל ז' ח' "משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרא מן קדמה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופום ממלל רברבן".
ביאור נבואת דניאל על הדת המזויפת
ואתה עיין בחכמת זה המשל ותראה נפלאות. אמר שראה הקרן הצעירה הצומחת ובעוד שהיה מתמיה על אריכותה ועל שהפילה שלוש קרנות מלפניה עד שראה לקרן ההוא עיניים כעיני אדם ופה מדבר גדולות. כלומר שהעומד הזה ידמה דת שתדמה לדת האלוהית, ויאמר שהוא נביא וירבה דברים. ובאר לנו דניאל שכוונתו תהיה להפוך ולבטל התורה הזאת שבידינו, ויתכוון לשנותה שכן אמר שם "ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן". ובאר לו הבורא יתברך לדניאל, שהוא עתיד לאבדו אחר גדולתו וגדולת אריכותו עם כל הנשאר מן האומות שקדמוהו.
שלושת הכתות האלה יאבדו
ושלשת המערערים האלה, כלומר הכת האנסית, והכת הטוענת טענות, והכת המתדמה לדתנו, כלם יאבדו. ואם תראה להם שום גבורה וניצחון בשום זמן, לא תעמד להם הגבורה ההיא ולא יאריך להם הניצחון ההוא.
וכן גזר עמנו בוראנו יתברך, והבטיחנו מעולם ועד עולם, שכל זמן וזמן שיעמוד על שונאיהם של ישראל שמד, או שיתחדש עליהם שום רוגז שהוא, עתיד לסלקו ולהסירו. שכן אמר דוד ברוח הקודש, מספר בלשון האומה שמתרעמת מתוקף יד הגויים בנו ופשוט ממשלתם עלינו מתחילתנו, ואף על פי כן אין בהם יכולת להאבידנו ולמחות את שמנו, ואף על פי שרודפים אחרינו ומנגעים אותנו בשמדות וגזרות. שכן אמר דוד ע"ה תהלים קכ"ט א' ב' "רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי".
חזק חזק וניתחזק !
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 15:20 |
|
| |
בס"ד
איך הנצרות "נולדה" ?
מאמר: מתוך אתר השם1
10. מדובר בגמרא סנהדרין בדף ק"ז, שיד הצנזורה במדינות הנצרות מחקה שם את האזכורים על אותו האיש, כדי שלא לפגוע באליל שהם עובדים (שהרי הם משתחוים לצלמו ומכנים אותו "אלוקים"). להלן לשון הגמרא הלא-מצונזרת (הקטעים שצונזרו מסומנים בכחול):
תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו ליש"ו הנוצרי בשתי ידים. גחזי …
יהושע בן פרחיה מאי הוא? כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן, אזל יהושע בן פרחיה ויש"ו לאלכסנדריא של מצרים. כי הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח: מני ירושלים עיר הקודש ליכי אלכסנדריה של מצרים: אחותי, בעלי שרוי בתוכך ואנוכי יושבת שוממה. קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא, עבדו ליה יקרא טובא. אמר: כמה יפה אכסניא זו. אמר ליה: רבי, עיניה טרוטות. אמר ליה: רשע, בכך אתה עוסק?! אפיק ארבע מאה שיפורי ושמתיה אתא לקמיה. כמה זמנין אמר ליה קבלן, לא הוי קא משגח ביה. יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע, אתא לקמיה, סבר לקבולי. אחוי ליה בידיה, הוא סבר מידחא דחי ליה. אזל זקף לבינתא והשתחוה לה. אמר ליה: הדר בך, אמר ליה: כך מקובלני ממך, כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ואמר מר: יש"ו כישף והסית והדיח את ישראל.
תרגום חופשי ולא מחייב:
העניין של ר' יהושע בן פרחיה מה הוא? כשהרג ינאי המלך את החכמים, ברח יהושע בן פרחיה ויש"ו (שהיה תלמידו) לאלכסנדריה של מצרים. כאשר העניינים הסתדרו בישראל ולא היתה יותר סכנה לחכמים, שלח לו שמעון בן שטח מסר: "אחותי, בעלי שרוי בתוכך, ואנוכי יושבת שוממה". יצא והלך, והתאכסנו במקום אחד, ועשו לו שם כבוד רב. אמר: כמה יפה אכסניה זו. ענה לו יש"ו: "רבי, עיניה טרוטות" (עגולות. לפי הגמרא כלה שעיניה יפות כל גופה אינו צריך בדיקה, אך כלה שעיניה טרוטות, כל גופה צריך בדיקה. ויש"ו הסתכל ובחן את יופיה של בעלת האכסנייה, וחשב שרבו מדבר גם עליה). השיב לו הרב: "רשע, בכך אתה עוסק?!", ונידה אותו בנידוי וחרם קשה. יש"ו ניסה לבוא לפניו וביקש שיתיר לו את החרם, ויקבלו בתשובה, אך הרב לא הסכים. יום אחד בזמן שהיה הרב קורא קריאת שמע, בא יש"ו מולו, והרב התכוון לקבלו ולהתיר את הנידוי, וסימן לו בידו, אך יש"ו חשב שהסימון הוא שהוא דוחה אותה, ויצא ועבד עבודה זרה. הרב אמר לו: חזור בתשובה, והשיב לו יש"ו: כך קיבלתי בלימודיי ממך: כל מי שחוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ויש"ו כישף והסית והדיח את ישראל.
עוד פרטים באתר השם1 מתוך: (הקישור) לתגובת הקודמת
חזק חזק וניתחזק !
|
|
|
|
|
|
