הרב יהושע בוקסבוים זצ"ל

הרב יהושע נולד לאביו ר' יוסף שהיה שוחט בעיר פאפא בהונגריה. לאחר שנכנס לעול מצוות סייע לפרנס את הוריו בחנות. בערבים ובזמנו הפנוי למד אצל הדיין ר' משה יוסף הופמן, מחבר הספר "מי באר מים חיים" על מסכת ברכות. בגיל 16 נשלח ללמוד בישיבת אונסדורף אצל הרב שמואל רוזנברג, בעל שו"ת באר שמואל. שם שקד על לימודו מתוך חיי צמצום (עד כדי שינה על ספסל), עד שהפך לאחד ממצויני הישיבה. כעבור שש שנים הוסמך להוראה ע"י ראש הישיבה ועל ידי רבה של מאאד, בעל "לבושי מרדכי".
בגיל 22 נשא אישה והיה סמוך על שולחן חותנו, ר' מאיר חיים בלוך, בעיר אויהל, במשך עשר שנים. בתקופה זו ישב ולמד והרבה את ידיעותיו גם בתנ"ך. הספיק לכתוב עשרות קונטרסים של דברי תורה, ויחד עם זאת התקרב לחסידות והסתופף במחיצתו של האדמו"ר משינאווה. בשנת תר"ע התמנה לרבה של מגנדורף, בהמלצתו של רבו הרב שמואל רוזנברג. שם הוא הקים ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. בשנת תרפ"ב קיבל הצעה לשמש כרבה של גלנטה, במקומו של הרב יוסף צבי דושיינסקי. שיקול חשוב בהחלטתו לקבל את ההצעה היה העובדה שבגלנטה יוכל להקים ישיבה גדולה יותר. אכן, הרב יהושע הצליח להרחיב את ישיבתו, ובתקופה מסוימת מנתה מאתיים ושלושים בחורים. הרב דאג לתלמידים שיאכלו בחדר אוכל מסודר, ודאג אישית לכלכלתם של בני עניים. הוא דרש מתלמידיו הופעה חיצונית מסודרת, והיה לו יחס אישי כלפי כל תלמיד ותלמיד. הוא היה מקשיב לכל אחד ובוחן כל אחד לעתים קרובות. היה נזהר מאוד שלא לפגוע בתלמידים שלא הצליחו, והיה מעודדם לשפר את הישגיהם. הוא עודד את לימוד התנ"ך והמוסר, מקצועות שלא היו מקובלים כל כך בישיבות הונגריה, ומדי פעם לימד בעצמו פרקים מספרי מוסר. הוא היה פשטן גדול, אך יחד עם זאת דרש מתלמידיו להעמיק אפילו על חשבון ההספק. גם בשבתות היה משמיע שיחות, ודרשותיו הפליאו את כל שומעיהן, כי הוא הצליח לקשר רעיון ברעיון תוך כדי שילוב מליצות והומור.
היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, ועודד את תלמידיו לעלות. עם זאת התנגד לציונות וראה בפרחי אגודת ישראל משקל נגד לתנועה הציונית, לכן תמך בהם. הוא התלבט מאוד אם לעלות לארץ, ולבסוף החליט להישאר עם צאן מרעיתו.