ווטו, ברוך השב.
פתחת בציטוט מהספרא, הנה הדברים בשלמות.
הספרא עוסקת בשאלה מתי הקב"ה היה קורא בשמו של משה בדברו אליו, ואומרת:
"(ז) יכול לא היתה קריאה אלא לדברות בלבד ומנין אף לאמירות ולצווין, אמר ר' שמעון ת"ל דבר וידבר אף לאמירות ולצווין:
(ח) יכול אף להפסקות ת"ל וידבר. לדבור היתה קריאה ולא היתה קריאה להפסקות:
(ט) וכי מה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, והרי דברים ק"ו ומה מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוה"ק צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין על אחת כו"כ הדיוט מן הדיוט" (נדבה א, ז- ט)
כלומר, הקב"ה עצר את דיברו לאחר כל פרשה ועניין, ע"מ לתת למשה זמן להתבונן בדברים שנאמרו לפני שממשיכים לפרשה/עניין הבא. הפתוחות והסתומות מציינות את ההפסקות הללו.
מהספרא עולה:
א . ההפסקות (פתוחות/סתומות) קיימות מזמן משה*.
ב . הן מחלקות 1. בין פרשה לפרשה. 2. ובין עניין לעניין. לכן, הפתוחות והסתומות כוללות הפרדות נוספות מעבר לבין עניין לעניין, המה ההפרדות שבין פרשה לפרשה.
ג . שסיבת החלוקה לפרשות אינה שכל פרשה מהווה עניין חדש, וא"כ יש לשאול מה מציינת החלוקה לפרשות?
ד . שאין הקבלה בין הפרשות לבין הפתוחות והסתומות, שכן יש סיבה נוספת ליצירת הפתוחות והסתומות - והיא החלוקה בין עניין לעניין.
[ה . לכאורה למ"ד תורה "מגילות מגילות ניתנה", לא אמור להיות רווח בין מגילה למגילה. שכן שם השם לא עצר ע"מ לתת למשה זמן להתבונן, אלא זה מה שהיה לו לומר לפי העניין. מה מחלק בין המגילות? צ"ע. אך וודאי ניתן לומר שפעמים רבות בסוף מגילה נגמר עניין מסוים ופעמים אף עניין משמעותי. לפ"ז צריכים להיות עניינים שונים שאין הפרדה בניהם.]
הערה: קיימת האפשרות, שאין כוונת הספרא לרמוז שקיימות שתי סיבות לפתוחות/סתומות, פרשה, ועניין. אלא זה חלק מזרימת הכתיבה, ולכן אין לדייק מכך מש"כ.
בכ"א, אמנם אתה צודק בכותבך ש"החלוקה כלל לא באה לחלק את התורה לפי נושאיה" אלא עבור התבוננות. אך בכ"ז לפי הספרא, לא נכון לומר שישנם רעיונות מיוחדים הדורשים התבוננות כפי שעולה מדבריך ולכן היה השם צריך לתת זמן התבוננות למשה. שמכך ניתן יהיה להסיק שבכל מקום שיש פתיחה או סתימה, כנראה שבקטע שלפני קיים רעיון מיוחד הדורש התבוננות. אלא שלאחר כל פרשה/עניין היה השם נותן למשה זמן להתבוננות.
כמובן, יש לשאול מה ההיגיון בכל פתיחה וסתימה שלפנינו? במקרים בהם הפו"ס מפרידות בין עניין לעניין, לכאורה הדבר מובן, אך מה לגבי המקרים הנוספים?
כמו שציינת, תמוהים במיוחד המקרים בהם קימות פו"ס באמצע עניין. וביוחד כאשר הן מיד בתחילת העניין תוך כדי דיבור. ועוד יותר, כאשר אגב כך הן קוטעות פסוקים**.
האם ניתן למצוא תשובה למקרים אלו בספרא? אם נקבל את החילוק בין פרשה לעניין שלא כהערה, ונמצא, שסביר לומר שבפרשה הכוונה לכל המקרים הללו שאינם מפרידים בין עניין לעניין, ניחא.
ע"מ שלא יהיה משחק מכור יש לברר מה נקרא בלשון המכילתא "פרשה" ומה נקרא "עניין". בצעתי חיפוש בתקליטור התורני לכל אחת מהמילים בנפרד על כל הטיותיה (ע"י סימון המשבצת "דקדוקי), בקיצור נמרץ מה שעלה בידי כך הוא ***:
פרשה – עניין/נושא רחב/מרכזי יותר.
עניין – נושא צר יותר, אולי תת-נושא בלשוננו****.
א"כ, א. לא ניתן למצוא תשובה בספרא למקרים הנ"ל. ב. מפשט הספרא ניתן לדעת את החלוקה בין הנושאים מהפו"ס*****.
לדעתי, דווקא יהיה נכון לפנות למחקר, או לחקור בעצמנו ללא הנחות מוקדמות ע"מ להתקרב לאמת בתשובותינו לשאלות הנ"ל.
ניתן לומר שעיקר ההבדל מתחיל בהנחה שונה. לפי המכילתא הפו"ס קיימות מזמן משה, אך לפי ה"מחקרים" הרי הן פעולה של הסופרים מתקופת בית שני. חיפשתי ולא מצאתי את הוכחותיהם לדבר, כלומר ,שמצאו כתבי יד מלפני בית שני בהם אין חלוקה של פו"ס. אלא שבעיקר למדו זאת מתוך היכרות עם אופי פעולות הסופרים, וצ"ע. בכ"א מה שכן רואים, שהפו"ס שלנו, זה רק לפי בן-אשר אך קיימות גם חלוקות שונות מאוד, כגון, אלו המצויות בכתבי יד שנמצאו בקומראן או אלו של השומרונים ועוד.
סלחו על הפסיכולוגיזם, אך חוששני שמורגש חסרנו של ה"מעשה דקארט". נראה לי, שישנה העדפה שאינה נובעת מבחינה שכלית, אלא מנוחות, לתשובה שהפו"ס מלמדות על עומק על פני תשובות טכניות אפשריות אחרות, שעם הזמן אני מגלה שהן מסתברות יותר, אך גם בהם יש להתבונן בעין בוחנת לא פחות.
* ניתן לחלק בין קיומן לבין הציון שלהן בספר התורה, ודוחק.
** כמו בבראשית לה,כב , יהושע ושמואל א' כמה פעמים.
*** אם תדרשו פירוט של התוצאות אעשה זאת בלנ"ד.
**** "דבר הלמד מעניינו", וכן הקטע הפותח המצוטט מהספרא מובא שוב בתחילת פרשתא ה' על הפסוק "ואם מן הצאן קרבנו וכו' "'ואם' הרי זה מוסף על ענין ראשון ולמה הפסיק ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה פרשה ובין ענין לענין וכו'", וק"ל.
***** וגם אם נקבל את הערתי בנוגע למ"ד תורה מגילות מגילות ניתנה, לאחר העיון כיצד יש ללמוד טקסט, לא נראה לי שהיה בכוונת הכותב שאעשה את החשבון הזה ולא לא נכון שאעשה אותו. אלא כמו שהובן בקריאה פשוטה שהפו"ס מפרידות בין הנושאים השונים של התורה (גם אם לא זו מטרתן).
