|
|
| נשלח ב-29/6/2010 17:12 |
 |
| |
פינקל = בייניש (בהשראת ר"י מיר ע"ה)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 17:15 |
|
| |
הודיעני כעת פקח עיני באישי ש'מגיש = מלצר', תודה. כנראה שחנן קרוב לירוחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 17:40 |
|
| |
שוב ירוחם ופקחעיני היקרים:
אנא בואו נחזור לעניין הרציני ואני אומר לכם שאין שום בעיה בעניין,
ההנהגה השיפוטית והציבורית הייתה יכולה לעשות את זה בקום המדינה, רק הם העדיפו לאמץ את משפט הבריטית, ולכן הביקורת שלנו היא גם כלפיהם ולא רק כלפינו,
כמנהיגים יהודים הייתה צריכה להיות להם ראיה רחבה יותר ולא לחטוף בכוח (את המשפט הבריטי מול משפט יהודית)
נגד רצון העם או חלקו של העם, כמו שהעם קיבל על עצמו את הכשרות ונישואין כיפור וקבורת ישראל שבת חגים וכו'
כך העם היה יכול לקבל את משפט היהודים, אבל והיות שההנגה רצו וחשבו רק על עצמם ודעותם, ומצד הדתיים גם התעקשו ללכת ראש בקיר ולעשות שוב קהילות נפרדות כמו בגולה, במילא קשה לקרב ולגשר בין מערכת המשפט למערכת משפט יהודית,
אבל חייב מצד היושר והעתיד העם בישראל שהשופטים והדיינים ישבו ביחד לעשות מערכת משפט יהודית,
ואם לא, יהיה כאן מלחמת אחים בעוד דור או שני דורות, ובסוף חורבן בית שלישי,
אנחנו חייבים להתפלל שיקום מנהיג שכזה שיוכל לעשות את כל זה,
1, לעשות את זה ביחד שופטי ישראל ודיינים בישראל,
2, להוריד את הפחד מהעם ולומר להם שלא יהיה משפט כפי שנראה בפשט בתורה, כלומר שום דבר לא ישתנה,
3, להחזיר את האימון של החילונים ברבנים, וכן להחזיר את האימון של החרדים במערכת המשפט,
4, לבחור שופטים בבחירות, וכך גם רבנים\דינים כמו שקובע ההלכה (שלא יקרה מקרה ברק שוב, כלומר טובת הנאורות מול טובת העם כולו, ולא יקרה שרב מביא איתו את ההשקפה שלו במערכת,)
5, לעשות הפרדת תורה והשקפה, (ההשקפה לא תקבע לכלל העם, רק בקהילה עצמה, נתתי דוגמאות לעייל)
6, לעשות הפרדת נאורות ומדינה, (כלומר הנאורות לא תקבע לכלל העם רק לחילונים בתוך עצמם, הסיבה פשוטה, כי שהנאורות מתנגשת מול טובת העם והמדינה ? טובת העם והמדינה קודם לנאורות ולא להפך, עיין ערך זכיות מחבלים)
אפשר לתת דוגמאות עד אין סוף, אבל חייבים לעשות את זה שיקום איש חזק מצד החילונים ואיש חזק מצד החרדים והדתיים,
ושניהם יצילו את העם והמדינה מחורבן בית שלישי,
אני מבקש מחברי וחכמי הפורום לתת לזה מחשבה ולכתוב רעיונות בעניין,
אתם יודעים מה ? יחשבו שאנו נאיבים אז מה ?
הרי זה הצלה של ממש ! של העם כולו ולדורות הבאים צאצאינו,,, שלנו,,, לא כדאי ???
רבונו של עולם זה לא מפחיד אותכם ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 17:59 |
|
| |
מקסמן
אני שותף מלא לחרדותך אולם קשה לי להסכים עם קריאת המציאות שלך
בזמן הקמת המדינה לא יכלו לאמץ קודקס הלכתי יהודי כחוק המדינה, האם אפשר היה לאמץ את חושן משפט וממנו לגזור דיני ראיות ולפסוק בכלכלה שהתפתחה בצורה דרסטית ב 80 שנה האחרונות . גם לדעתך היה צורך לעשות בזה שינוי וכיוון ששינוי זה לא היה מוכן בחרו בשיטת משפט אחרת (משפט אנגלי) ולאט לאט מתקנים אותה. אולם גם תיקון זה לא מבוצע על בסיס משפט ההלכה כי לצערינו אין משהו מוכן (או לפחות ברמת הצעה) שניתן לאמץ אותו או לפחות חלקים ממנו . עלינו (לא אישית) ציבורית להכין את התשתית וכשתיהיה מוכנה יש יסוד להניח שיאמצו חלקים ממנה היום מחר או אולי עוד 30 שנה אבל בכל מקרה בפרק זמן קצר יחסית להיסטוריה היהודית. אם נמתין לפגישות בין שופטים לדינים נצטרך להמתין לא מעט - דווקא ברק רצה להכניס לבית משפט עליון את הרב דייכובסקי שליט"א לצערנו לא הסתייע. צריך להתחיל להכין את השולחן ערוך הרלוונטי המתאים למדינה ואז יש סיכוי שיואמץ ע"י מישהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 20:55 |
|
| |
פקח עיני
אפשר ואפשר בהחלט לגזור מתוך השלחן ערוך מערכת משפטית שלמה, בודאי עם 'היצירתיות' של בית המשפט העליון מאז אהרן ברק. אבל באמת לא צריך אפילו לזה. עיון קל בפסיקות של בית הדין הרבני יכול להראות לך זאת, ואפילו בספרים של מומחים לעניני חושן משפט כמו הרב יעקב בלוי ודומיו.
יש עוד נקודה חמורה מאוד לענ"ד במבנה של הבג"ץ.
הזכות לערעור היא דבר אלמנטרי במערכת שיפוטית. החוק מקבל את האפשרות ששופט טעה או נטה, ולכן הוא מאפשר לנידון לערער אפילו לפני שתי ערכאות. זה עיקר תפקידו של בית המשפט העליון.
אבל בכל אותם עניינים שבית המשפט העליון השתלט עליהם ודן בהם - אין שום אפשרות לערער! זה דבר מדהים. היכן נעלמה כאן זכות הערעור? האם השופטים באמת חושבים שהם יצורי עליון שלא יכולים לטעות, ולא יכולים להיות מוסתים? היה צריך להיות שבכל דיון שבית המשפט העליון מתחיל בו כערכאה ראשונה, יהיו מעליו עוד שתי ערכאות לערער עליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 21:20 |
|
| |
השמעוני
אתה וודאי יודע שבית דין עליון היה מחידושיו של הרב קוק שלא התקבל בקלות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2010 21:51 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2010 06:51 |
|
| |
[השימעוני,
לא הבנתי את טענתך כנגד זכות הערעור והגבלתה - בשלב כלשהו - של זכות זו. האם הרעיון של ערכאות, זו למעלה מזו, אינו נמצא גם במבנה השיפוט התורני? והאם, משמגיעים אל הסנהדרין שבלשכת הגזית, יש אפשרות לערער או לא להכריע ולהמשיך הלאה בגלגול השאלה והדיון?
ועוד שאלה - האם בבתי הדין הרבניים היום דנים גם במה שקרוי בזמננו "משפט פלילי"? האם להבנתך ראוי במדינת ישראל דהיום לעשות זאת?]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2010 00:16 |
|
| |
מושג הערעור, עד כמה שידוע לי, אינו קיים כלל במבנה השיפוטי של ההלכה. שכן הרב אמור לפסוק שם את ההלכה, וכל השאלה היא אם טעה או לא. אין מושג של 'עשה כי כך פסקתי'. הרב רק מציין את ההלכה, או מציג את ההלכה שאליה יש לדמות ענין זה לפי שיקול דעתו. הרעיון של נידון המערער לערכאה גבוהה יותר רק כי פסק הדין היה נגדו - זר למחשבה ההלכתית משום שהדיין בעיקרו אינו אלא מצביע על ההלכה, ולא פוסק לפי שיקול דעתו. [ובנדון זה יש לענ"ד עדיפות לאפשרות שהמשפט החילוני נותן לערער]
אם בית הדין אינו מגיע להכרעה, או שיש חכם אחר הסובר שבית דין טעה, עולים דרגה ומגיעים לבית דין של עשרים ושלושה, ואם גם שם לא מוכרע הענין, מגיע הדבר לבית דין הגבוה של שבעים ואחד, ושם נמנים והרוב מכריע את ההכרעה הסופית [שימי לב, הדרגות שם נקבעות לפי מספר הדיינים, לא לפי דרגתם].
אבל זו בדיוק הנקודה: בית הדין הגבוה לפי ההלכה משמש כבית דין להכרעה בספיקות או מחלוקות של בתי דין נמוכים יותר. לא מגיעים אליו לכתחילה כלל לדון.
לעומת זאת הבג"ץ דן לכתחילה במגוון נושאים, והוא מרחיב ומרחיב את תחומיו כל הזמן. והוא משמש שם כערכאה הראשונה והאחרונה, מה שמנוגד לגמרי לתפיסה של זכות הנדון לערער, תפיסה שקיימת לפי המשפט החילוני.
האם בתי הדין יכולים לדון במשפט פלילי? זו כבר השאלה שדנו בה קודם לכן. ברור שיש צורך לעדכן את ההלכה כדי שיהיו לה מענים לבעיות הנובעות מקיומה של 'מלכות', דבר שלא היה לנו באלפיים השנה האחרונות, ולכן חסר מן ההלכה. אבל ברי לי שאין שום בעיה להוציא את כל העקרונות וההלכות הנצרכות מתוך ההלכה הקיימת בשולחן ערוך, במיוחד זו של חושן משפט. ואין שום צורך להסתמך על המשפט העותומני, ההודי או ההוטנטוטי. צריך כמובן אנשים בעלי חזון קומה ואומץ מהצד הרבני של הענין. ועל זה דובר כבר בפורום דנן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2010 00:30 |
|
| |
לשופט חילוני אין סמכות להמציא חוקים או עונשים. ישנם חוקים ועליו לפרשן את החוקים והחפיפה למקרה והראיות.
מה ההבדל ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2010 00:34 |
|
| |
שופט בערכאה נמוכה, אולי כך. ואני גם לא בטוח, שכן נראה לי שהחוק מתיר לו יריעה רחבה למדי של שיקול דעת. אבל שופטי בג"ץ הלא פי אלילם ענה והעיד כי החוק הוא רק טיוטה בשבילו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2010 01:37 |
|
| |
|
|
|
|
|
