| נשלח ב-8/7/2010 08:10 |
|
| |
הפוסט מודרניזם - נצחונה המחולט של הרציונליזם
בעולם המערבי והמודרני השיח רציונלי, גם קבוצות אנרכיסטיות גזעניות ודתיות החורגות מהנורמות המערביות, יגידירו את ערכיהם ותפיסתם בכללי שיח רציונלים, וגם את חוסר הרציונליות עצמה, ינמקו בהגיון רציונלי.
התפיסות הרציונלית, היו צריכות להתעוררות חברתית חזקה, ומלחמה אישית של בודדים מול ממסדים ותפיסות חברתיות רווחות. מאבקם הסתיים בהצלחה, העולם הגדול והמערב בראשו חי את השיח הרציונלי.
ומכאן, צצה לנו דמותו של הפוסט מודרניסט. האדם המשכיל לרוב, שלא עמל להגיע לקרקע יציבה. ילדי שמנת שלא חיו תחת חוקים הזוים או אקסיומת חברתיות סהרוריות. ומחמת העובדה שיסודות תפיסתם רציונליים, קשה להם שבעתיים להיות מודעים לתהליכי החשיבה בו הם נמצאים, ומוכרח זה הם מקבלים כל שיטה ואקסיומה כאפשרות לגיטמית, וכל ערך אבסולטי או אמת אבסולטית נדמת בעינהם כסובייקטיבית.
הפוסט מודרניזם אינו אלא העדר מודעות עצמית בריאה, ומניוון שנכפה עליהם מהעובדה שהם נולדו על ההר. ולכן הם מתקשים לקטלג דברים כשגוים כשהתנסות הפרטית לא חוותה מצבים מוקצנים ומוזרים כנכונים ואמיתיים. ולכן הקושי להגדיר תפיסות ומצבים מוזרים כתופעות תמוהות או טעויות שגויות, בתוך השיח הרציונלי שאינו ברור להם אלא מתוך האקסיומה בה הם נולדו.
הדבר דומה לכפר נידח בו 2+2=5. כשראשון המתפכחים בכפר, מודע לאובייקטיביות צדקתו. ועומק טעותם.
אך בנו גדל על אקסיומה חדשה בה 2+2=4, ומחמת שהוא לא התנסה ב"אמת" האבסורדית האחרת, ומחמת שהוא עצמו חי באקסיומה שנראית לו נכונה. הוא מגדיר את הדעה האבסורדית והמופרכת היריבה, כאקסיומה לגיטימית. במקום ללעוג עליה כדעה שגיוה.
יוצא איפה, שהפוסט מודרניזם הוא פסגת נצחון הרציונליזם והמדורנה של האמה ה18, וגדולה נצחונם שהפכו את הרציונליזם לתפיסה התת מודעית, ואנשים אינם מודעים למהות תפיסתם הרציונלית ותופסים אותה כאקסיומה בלבד.
ולכן, הפוסט מודרניזם הוא נחלת האקדמאים וכד', ולא נחלת הכלל. כי האדם הפשוט חי את המודעות הרציונלית [4+4=2] ואינו מערער עליה, למרות שהיא בא לו כאקסיומה עדיין היא רציונלית.
והדבר נכון ברובד מסוים, ביחס לאינטקלטואלים פוסט מודרנים עצמם, למרות שהם מוכנים לקבל רצח כלגיטימי בתחום הערכים או האמת. בפועל אין הם נגררים למחוזות אלו, כי הפוסט מודרניזם [המוקצן] טוב לאקדמיה ולא לחיי מעשה. מה שהם מכנים גבולות שיח.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 08:52 |
|
| |
הרב מיכי איכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 15:57 |
|
| |
מרכא טפחא, הצבת אותי בקונפליקט, כי אם אחלוק עליך, הרי שאהיה פוסטמודרני, ואז אהיה אמור להסכים איתך, כי פוסטמודרני מסכימים עם כל דבר, נכון? כך אמרת, אם אני לא טועה. לגופ של דברים, קשה לי למקם את הטענות שלך, אינני מבין מאיזה פרספקטיבה אתה התכוונת לפרוך, לפסול, ולשלול את הפוסטמודרניות, אם אני מבין אותך נכון, אתה בעיקר עסקת בכל מיני הסברי פסיכולוגיסטיים שלא היו מביישים את גדולי הפוסטמודרנים.
ובכן, על אף שאני אינני נמנה עם שוללי הפוסטמודרניות החריפים, כמוך, אני בדרך כלל חותר לאיזשהו בסיס אמפירי ונסיוני, ולכן אשמח לדעת את המקור שלך לקביעות שנכנסו בתוך דבריך.
א. האדם משכיל לרוב, שלא עמל להגיע לקרקע יציבה. [יש צורך להגדיר מיהו איש משכיל? ומהו אי עמל להגיע לקרקע יציבה? ואחר כך להראות כיצד ההגדרות הללו מתקיימות דווקא באנשי פוסטמודרניי ושיש לפחות הסתברות סטיטסית מינימלית שתאשש את דבריך] ב. ילדי שמנת שלא חיו תחת חוקים הזוים או אקסיומת חברתיות סהרוריות. [כאן ממש אינני יודע מה הכוונה] ג. יסודות תפיסתם רציונליים. [אתה בטוח? על מה בדיוק אתה מדבר, צריך עוד הרבה הסבר]
ועוד ועוד ועוד.
האם ההצהרה הבאה לא נראית לך יומרנית מדי, 'הפוסט מודרניזם אינו אלא העדר מודעות עצמית' !
תראה, אני מסכים שיש הרבה ביקורות על פוסטמודרינזם, רק חורה לי שמשתמשים עם מתודה פוסטמודרניסטית ואוירירית בשביל לתקוף תיאוריות פוסטמודרניות. כמו גם שחורה לי שמרבית האנשי שמגדירים את עצמם כפוסטמודרנים לא יודעים בדיוק במה מדובר, ולאמיתו של דבר, גם במסגרת הדיון הזו לא הוגדר למה בדיוק אנחנו מתכוונים באומרנו פוסמודרניזם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 16:32 |
|
| |
יש כאן איזשהו הד לשתי עגלות וכדור בורח?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 20:02 |
|
| |
אפשרי פוסטמודרניזם הוא מושג כוללני, ואינני בא לשוחח על אומנות פוסטמודרניטית כי אין כאן המקום. פוסטמודרניזם, כתפיסת עולם שאין בו טוב ורע, אין אמת ושקר, ורציונליות למשל היא עוד אקסיומה שרירותית.
לגבי משפטך הראשון, לא אמרתי זאת, ואינני חושב שזה נכון. פוסט מודרניסט אינו מקבל הכל כנכון כי ימצאו בו סתירות כמו שהערת. הרעיון הוא שאין אמת או ערכים, היוונים צודקים המוסלמים היטלר חומייני הסדיסט השכונתי והרוצח הסדרתי, לכולם יש אקסיומות ואין מקום לשפיטה אובייקטיבית. אלא רק לכפיית האקסיומה שלי.
אני לא מתכוון להסבר פסיכולוגי, אלא פילוספי. וכשם שאני דוחה מושגי כישוף שדים ורחות כחזיונות תעתועים, כך אני דוחה את הפוסט מודרניזם כניוון פילוסופי. ולדעתי מושג הפוסטמודרניזם יומרני יותר, מחוסר המודעות שאני מייחס לו.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|