אגרת הגר"א

חמישים אם לא שמונים מחיי והויי הדת כיום (בציבור שלנו עכ"פ ולא רק) מבוססים על מה שכתב הגאון באגרת לאמו  הבעיות בזו האגרת רק כנדון ומקופיא לגמרי הם הפרזה בהעמדת הטוב מול הרע העמדת סיבות של אור גנוז ועולם הבא למצוות שלא בשמיים ולא רחוקה היא מצוות שדיברו אלינו לא לשמיים ויותר מכל אלו העמדת דברים לא מושגים כדברים שבלהדיהם רשע גמור זו מילה קטנה  "שכל-מצותיו ותורותיו של אדם אינו מספיק למה שמוציא מפיו" ודומיהו דברים שאם יחיה האדם לפיהם במקום חיי רוגע וצעידה לעבר מטרה ירוץ אחורה למחוק עוונות והמטרה היכן ולאן? לא הגענו לכאן להיות רעים

וטענה על הגאון בעצמו וודאי אין כאן שכבר כתב הרמ'  שחינוך נשים וילדים צריך שיהא ע"ד יראת העונש א. יתכן שנשים אמונתם עיורת יותר ובאמת אחרי ההפחדות יכולים לחיות בפרישות יתירה ב. יתכן גם שחינוך ביראת העונש מחויב להפרזה כנגן על הרגש .

מנגד ה"אמונה" בגאון כ"ראשון" איש האמת דברו אמת תחייב שגם כשצריך לצייר משהו חזק לאוזן חלשה לא יסטה מן האמת המחייבת כמלה נימא וא"כ נצטרך להתמודד מול הדברים עצמם (שמא גם נוכל  למצוא זויות אחרות שידברו יותר אלינו)

אגרת הגרא

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90
(סיבה צדדית שהועלתה כסיבה לאיתרוג  והיא . על הגאון מווילנא בנויה הדת החרדית כיום המשנה ברורה כולה עליו וכל פגיעה במותגים מערערת את כל המבנה הנכון)


נ.ב לבד מתגובות הערות על הסגנון יתקבלו בשמחה הסגנון הוא בתולי ולא ערוך דייקא

ספרן היקר

הניסוח באמת קצת קשה
איני מתימר להיות ראוי לתקנך רק להאיר שתי נקודות שנתקלתי בקושי להבינך

כתבת "חמישים אם לא שמונים מחיי והויי הדת כיום"

חמישים אם לא שמונים מה ? אחוז ? שנים ?

"סיבות של אור גנוז ועולם הבא למצוות שלא בשמיים ולא רחוקה היא"

סיבות אתה מתכוון סיבת חובת הקיום של המצווה?
או טעם לכדאיות מבחינת שכר לעומת עונש ?

וסתם כך כדאי יותר לפסק, זה מקל על הקריאה !

לגופו של ענין :

מאוד מציקה לי ההשתמשות שלנו באגרת אישית שהגר"א שלח לבני ביתו, בתור ספר מוסר לדורינו.
בספר "עלי שור" מצאתי אמירה שלדעתי השכל מחייבה
  שכל עוד שלא ידע האדם את כוחות נפשו,הרי הוא כאיש מלחמה שאינו יודע להשתמש בכלי הנשק שברשותו
כלומר, כל אחד מאיתנו בנוי בכחות נפש ומדות פרטיות ועבודת השם שלו היא אישית.
רק אדם חכם המכיר היטב את זולתו יכול ליעץ לו ולהדריכו בעבודת השם, וגם זה עד גבול מסוים.
ולכן כיוון שאינו לנו ידיעה אפי' במקצת על אפים של בני ביתו של הגר"א, איך נוכל ללמוד משם משקלים בעבודת השם שיהיו נכונים לנו באופן פרטי ?
הרי כל נוסח האגרת נסוב סביב המשקלים בחינוך, וע"ז כבר נאמר חנוך לנער ע"פ דרכו, ( למרות שיש פירוש נוסף לפסוק זה - ע"פ דרכו = בתחילת דרכו, והוא נכון, בכ"ז דבר פשוט הוא שכל נער צריך הדרכה בהתאמה תכונותיו)
ומה לנו ולבני ביתו של הגר"א ?
האם האווירה שבה חונכנו דומה ?
האם המשקלים בין חובותינו השונות בעולמינו אותם ינקנו בבית זהים ?

איני חושב שדעתו של הגר"א ז"ל היתה ללמד מוסר לדורות ואף לא לדורו, זוהי איגרת אישית לחלוטין בתוך קונטקסט מאוד ידוע לגר"א ולב"ב בלבד.

כל מה שלנו נותר זה להתפעל ולחוש קצת מהרוממות שבדבריו שם, ובכלל מה שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי וכו'

תוקן על ידי חי_רגעים ב- 17/08/2010 22:45:50

התכוונתי לאחוזים, על השאלה השניה לא ראוי שאני אענה כי זו ליבה של הטענה. מ"מ אני התכונתי לטעון על השילוב וסליחה על העדר הפיסוק אני אשתדל בהמשך