תפקיד ת"ח בכל הדורות, כנ"ל בדורנו, להמשיך את התורה לדורות הבאים על סמך האמת שבדורות הקודמים ובדורנו. מובן מאליו שככל שמתרחקים ממעמד הר סיני וככל שהתרבות הכלל אנושית נעשית מורכבת יותר,
האתגר גדול יותר. דרך החשיבה המדעית המודרנית מבוססת על מחקר אמפירי, שמקורו בפילוסופיה האפיקוריאנית ובשיטה הגלילאית ובפילוסופיות האנגליות של המאה ה-18. אם פעם מה שנקרא המדע המודרני היה זרם מזרמים רבים בחשיבה האנושית, הרי שבדורות האחרונים כמעט כל מה שאיננו תואם למחשבה המדעית המודרנית נחשב ללא הגיוני, וממילא בתנאים כאלה העולם נעשה מאד מצומצם בגשמיותו, או מחפש אלטרנטיבות רוחניות שטחיות.
במאה השנים האחרונות היו כמה פילוסופים, כגון הוסרל, ויטגנשטיין, ומרלו-פונטי שהבינו היטב את הבעייתיות של המדע המודרני, וניסו להגדיר מחדש את הפילוסופיה באופן שתוכל להדריך את המדע המודרני או לבאר את המציאות באופן עמוק יותר. אלא שהרושם שהותירו היה מועט לעומת התפיסות המקובעות באקדמיות והדעות המופצות בכלי התקשורת ההמונית. לענ"ד מה שחסר באלף שנים האחרונות הינו להראות ולהסביר את החכמה הגדולה שישנה במאמריהם של חז"ל ובדברי הנביאים, וזה כבר דורש דרכי לימוד ישנות חדשות הקרובות יותר לעולם העתיק ולעולם העתידי בדורות בו הכל ישתוקקו לתורה.
 |
|
|
