שטן-יצה"ר-מלאה"מ, בריאה או אלגוריה לקלקול?

כרגיל, אני טוען ששיטת חז"ל על הגיהנם פחות מסובכת ממה שחושבים, ואינה דומה למה שחושבים
ראש השנה טז ב
תניא בית שמאי אומרים שלש כתות הן ליום הדין, אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם, שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם,(א"ה: אם כן העונש הזה הוא לאחר תחיית המתים, ולא מיד אחר המוות)  בינוניים - יורדין לגיהנם ומצפצפין (רש"י: צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת) ועולין, שנאמר והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו, ועליהם אמרה חנה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. בית הלל אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד (רש"י ואין יורדין לגיהנם), ועליהם אמר דוד  אהבתי כי ישמע ה' את קולי, ועליהם אמר דוד כל הפרשה כולה: דלתי ולי יהושיע. פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חדש, לאחר שנים עשר חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים, שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. אבל המינין והמסורות והמשומדים והאפיקורסים, שכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתים ושפירשו מדרכי צבור ושנתנו חיתיתם בארץ חיים (כגון ****), ושחטאו והחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו  יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' - גיהנם כלה והן אינן כלין...
אמר מר בית הלל אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד. והכתיב והבאתי את השלשית באש, התם בפושעי ישראל בגופן. פושעי ישראל בגופן, והא אמרת לית להו תקנתא (אלא גופן כלה ונשמתן נשרפת כנ"ל) - כי לית להו תקנה ברוב עונות, הכא מחצה עונות ומחצה זכיות, ואית בהו נמי עון דפושעי ישראל בגופן, לא סגיא ליה דלאו והבאתי את השלישית באש, עכ"ל
לסיכום, מי שרובו עוונות אין לו תקנה, ואפילו לאחר י"ב חודש, מי שרובו זכיות אין לו גיהנם, ורק מי שמחצה על מחצה יורד לגיהנם ועולה, ומשמע שלאחר שעה אחת (מבית שמאי נלמד לבית הלל). וכל זה רק לעתיד לבוא לאחר תחיית המתים. 
אם כן עיקר העונש הוא למי שרובו עוונות, ואין לו תקנה, ולא כמו שכתבו שהעונש בא לתקן, כמו הפרוגטוריום.
(הריני כפרת משכבו שבתוך י"ב חודש של אביו או רבו הוא לעניין הגוף, וכמו שאפשר לצרף מכמה מאמרים, ואין כאן המקום להאריך, כי אין ביקוש).

אגב, חשבת על האפשרות שהעונש בא כדי שיהיה צדק? וכי לדעתך במקום שלא יהיה מי שידע שהיה עונש תניח לרוצח ללכת בשלום בלי עונש כי אין מי שילמד? (אם ברור שלא יחזור לרצוח מאיזו סיבה, כגון שהוא באי שאין בו בני אדם אחרים ואתה עוזב והוא יישאר) 

ישנו ענין נוסף בנקמה ואינו במשמעות האנושית הרגילה של נקמה כניצוח .

היה פעם עשיר שלא למד הרבה ולא הבין הרבה שלעת זקנתו פנה לרב והביע את רצונו לתרום לשיפוץ בית הכנסת "לפאר ולרומם בית אלוקינו" . הרב שמח מאד [ולאחר שבירר שאת כספו לא עשה בשיתוף מחללי שבת מחטטי קברים זמרים ומהעסקנים הלוחמים בהם] הסכים לקחת את תרומתו.          לאחר שבועות מעטים חולף הוא על יד הכנסייה ורואה שגם שם משפצים .שאל הרב את ידידו הכומר כסף מנלן ? ענה לו שהעשיר הלז תרם את העלויות.  חזר הרב לעשיר ושאלו מאי האי? , ענה לו ההדיוט "אילו הייתי תורם רק לבית הכנסת היו ידידי חושבים שסיבת ביקורי בבית הכנסת היא מפני נוחיותו ויופיו , על כן על מנת לסכור פי זדים גמרתי אומר לשפץ גם את בית תפלתם וידעו כולם כי חפץ אנוכי דווקא בבית הכנסת!!!

הנמשל מובן מאיליו, לא מספיק לומר זו מצווה וזו עבירה אלא ישנה מציאות חיובית הנפעלת מעשיית מצוות ומציאות שלילית או אי מציאות בתכלית מעבירה עליהן   בעולם הזה שבו ישנה הבחירה מתקיימת מחשבתו של העשיר ואילו בעולם הבא מתקיים היסוד האמיתי העמוק שעומד מאחוריה.

_________________

טוב שכן טוב!