בית פורומים עצור כאן חושבים

על אתרוגים וחוקי כלכלה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/9/2010 13:36 לינק ישיר 

למואדיב

מה הקשר בין שוק ארבעת המינים ולהבדל בין כלכלה פוזיטיבית לנורמטיבית?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/9/2010 14:04 לינק ישיר 

סוג של

ברוך הבא אל הפורום!

(כדאי למשתתפים חדשים לעיין באשכול חוקת הפורום/למשתתפים חדשים ושם תגלה כי משתתף חדש אמור לשלוח את אשכולו לבדיקה אל אחד המנהלים (אפשר לכותב שורות אלו). וכן אין לפתוח יותר מאשכול אחד לשבוע - מיגבלה שחלה על הכל, ותיקים וחדשים כאחת).

העלית שאלה מעניינת, גם אם לדעתי היא לא בדיוק מעניינו של הפורום שלנו. וכי אנו עוסקים בשאלות של עלויות גידול, יבוא ומכירה של ארבעת המינים? 

אולם נראה כי רוב חברינו סבורים לא כמוני, ויקבע הרוב.

אולם אעיר שמן הראוי לדון בשאלות נוספות שהן יותר מענייננו?

האם מותר לסוחרים או לכל עוסק בתחום להרויח מעבר לשיעור מסויים?

האם יש מקום להתערבות של פוסקי הלכה בשאלות של רווח והפסד?

אני מזכיר את המשנה המפורסמת על המקרה שבו נמכרו קרבנות ליולדת במחיר מופקע, ואמר רשב"ג בלשון שבועה כי יוריד את המחיר. ואכן הורה פסק הלכה שאין היולדת חייבת אלא בקרבן אחד כדי שתוכל לאכול בקודשים, והשאר שהיא חייבת יהיו עליה חובה, ומייד נפל השער.

ואמנם לדורות אין נוהגים בצורה כזו עד כמה שידוע לי, כלומר להקל בהלכות ואולי יותר מן הדין כדי למנוע רווח וניצול. אבל כן מטילים חרם על מפקיעי שערים. ויש נידון ארוך במשנה ברורה בעקבות האחרונים כיצד נוהגים, לדוגמא, בהפקעת מחירי דגים לשבת.

***
אוסיף ואביא ממה שראיתי שכתב פעם משתתף בפורום שהעיד על עצמו שהוא מכיר מקרוב את תחום גידול ושיווק האתרוגים. הוא שירטט את העלויות עד שהתבהר כי המחיר שנגבה על אתרוגים, בהתחשב במספר הקטן של אלו שנמכרים בפועל מכלל הפרדס, אינו כה רווחי כפי שאפשר להתרשם בתור קונה המשלם טבין ותקילין ולפעמים חש שהמחירים "בשמים".

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/9/2010 21:49 לינק ישיר 

צענערענע כתב:
למואדיב

מה הקשר בין שוק ארבעת המינים ולהבדל בין כלכלה פוזיטיבית לנורמטיבית?




דומני שקראתי כאן דיבורים אודות "מחיר הוגן".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/9/2010 10:31 לינק ישיר 

צענע, נדב ומיכי,
אני חושב שמלבד ההשפעה שיש לצד של ההיצע-ביקוש. יש גם עניין של ערכו העצמי של המוצר.
הסיבה שעגבניה עולה ביום-יום 5 ש"ח נובע בגלל שמשתמשים בה למאכל, ומכיוון שיש לנו עוד ירקות רבים לאכילה, מחירה הוא זול.
לכן בכל השנה כשהשימוש היחיד של אתרוגים הוא לריבה (במקרה הטוב), מחירה יהיה נמוך כי לעומתה יש עוד הרבה אפשרויות להכנת ריבה.
לעומת זאת בסוכות, אין אפשרות לקיים את המצווה עם פרי אחר ולכן למשך הזמן הזה ערכו יעלה.  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/9/2010 11:45 לינק ישיר 

כשירות לציבור הרצאה קצרה על כלכלה שאולי תעזור בהבהרה כיצד להכניס לשיקולים את הגורמים השונים כמו עלויות, שימושיות , היצע וביקוש.

בכלכלה מבחינים בין 3 טווחי זמן :

1. הטווח הקצר , שבו אין ההיצע יכול להשתנות אלא יש כמות נתונה של המוצר . במצב זה המחיר נקבע לחלוטין על ידי עקומת הביקוש . עקומת הביקוש מתארת כמה יחידות מהמוצר יהיו מבוקשים לכל מחיר נתון . עקומה זו משקפת את טעמי הצרכנים והעדפותיהם. המחיר מתייצב בנקודה שבה הכמות המבוקשת משתווה לכמות המוצעת.

2. הטווח הבינוני, טווח הזמן שבו היצרנים יכולים לשנות את כמות התוצר. כאשר דנים בהתייצבות המחירים בטווח הבינוני נכנסת לתמונה גם עקומת ההיצע. עקומת ההיצע מתארת כמה היצרנים יהיו מוכנים לייצר עבור כל מחיר נתון . העקומה הזאת נקבעת לחלוטין על ידי ההוצאות השוטפות , דהיינו , עבור מחיר נתון , ההיצע מתייצב בנקודה שבה העלות לייצור יחידה נוספת שווה למחיר הנתון.  

3. הטווח הארוך הוא הטווח שבו יצרנים יכולים להיכנס או לצאת מהענף , בטווח זמן זה עקומת ההיצע נקבעת באותו אופן כמו בטווח הבינוני אלא שנלקחים בחשבון לא ההוצאות השוטפות אלא ההוצאות הכוללות .

ישנם כמה וכמה אידיאליזציות בתיאור הנ"ל. ההנחה הסטנדרטית מאחורי הקביעות הנ"ל היא שיש הרבה מאד יצרנים המייצרים מוצר זהה . כמו כן , ההנחה היא שטווחי הזמן הנ"ל הם קצרים מטווחי הזמן שבהם מתרחשים שינויים בטעמי הצרכנים ו/או בטכנולוגיה. כל ההנחות הללו בעייתיות ובדרך כלל לא מתקיימות כלל. במרבית המקרים יש תחרות בין מעטים (כמו בין קוקה קולה ופפסי) שתופסים נתח שוק בעיקר על ידי מיתוג . בתוצרת חקלאית ההנחות מתקיימות בצורה יותר טובה , מצד שני אין לחקלאים שליטה טובה על גודל היבול מה שמסבך את התמונה. זו הסיבה שיש מדע שנקרא כלכלה , כדי לחקור מה קורה כאשר מרופפים את ההנחות הנ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/9/2010 13:29 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/9/2010 16:07 לינק ישיר 

אולי כדאי שפותח האשכול יבהיר את כוונתו,
האם כוונתו לדון בשאלה כלכלית - למה מחירי ארבעת המינים יקרים כל כך או שמא כוונתו לדון בשאלה מוסרית/הלכתית האם מותר להפקיע מחירים כאשר יש ביקוש למוצר מסוים (אולי ספציפית לחפצי קדושה) או שאולי הוא סתם פוכר ידיו ביאוש וצועק לצדק ועזרה משמים?
לגבי השאלה השנייה זהו מנהגו של עולם, מהנדס בחברת הי-טק לא עובד בשכר מינימום אלא משתדל להשיג (למכור את כישוריו) כמה שיותר וכך גם מוכר האתרוגים.
כפי שהביא מיימוני, במצבים קיצוניים יש מקרים שבהם חכמים כפו (או גרמו) מחיר נמוך וכך גם נוהגות ממשלות בימינו במקרים מסוימים, ברור שלא ניתן לפעול כך באופן קבוע.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2010 23:42 לינק ישיר 

ראיתי שכמה הסתבכו בדיון שפתחתי ולא כ"כ הבנתי במה
אנסה להבהיר את כוונותיי יותר
מכיוון שראתי שמאופיו של עצכ"ח הרבה פעמים שהדיונים בו הם לא דתיים אלא חרדיים היינו סוציולוגים,
ואפילו זכורני אחד שכל שאלה פתר בסוציולוגיה כשיטה,
 חשבתי שיבינו רוח כוונתי
ובכל אופן שאלתי הייתה לא דתית ולא כלכלית אלא חרדית
האם ייתכן שעצם זה שזה עניין חרדי זה מוסיף גורם לחוקי הכלכלה שאינו קיים בכלכלה כללית? 



                                                                                                                          סוג של חרדיות....

תוקן על ידי סוג_של ב- 26/09/2010 23:44:12




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2010 00:11 לינק ישיר 

ובאופן ספציפי יותר:
נראה לי שחוקי כלכלה מבוססים על כך שהאינטרסים של הקונה והמוכר מנוגדים
(משחק סכום אפס)
משא"כ במצווה או לכל הפחות  בד' מינים
הקונה רוצה לשלם כמה שיותר
או לפחות שיהיה שווה כמה שיותר!



                                                                                                        כסף - סוג של הידור


תוקן על ידי סוג_של ב- 27/09/2010 00:12:54




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2010 00:32 לינק ישיר 

סוג של,

לשוק הזה אין יחודיות בכך שהקונה רוצה לשלם יותר, זה קיים בכל מותג, שהקונה מעונין לשלם יותר. הידור הוא סוג_של מותג.

 

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-27/9/2010 10:01 לינק ישיר 

צענע

<והרי זו בדיוק היתה טענתי ולכן לא הבנתי מה החידוש בדבריך>

בדברייך היה גם חידוש: 

"מגדל התפוזים נהנה מרווחים כל השנה".
 
_____________________

סוג_של

<משא"כ במצווה או לכל הפחות  בד' מינים הקונה רוצה לשלם כמה שיותר> 

היכן מצאת על מצווה לשלם כמה שיותר? 

מועדים לשמחה.



תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/09/2010 10:09:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2010 10:51 לינק ישיר 

סוג_של כתב:
ראיתי שכמה הסתבכו בדיון שפתחתי ולא כ"כ הבנתי במה
אנסה להבהיר את כוונותיי יותר
מכיוון שראתי שמאופיו של עצכ"ח הרבה פעמים שהדיונים בו הם לא דתיים אלא חרדיים היינו סוציולוגים,
ואפילו זכורני אחד שכל שאלה פתר בסוציולוגיה כשיטה,
 חשבתי שיבינו רוח כוונתי
ובכל אופן שאלתי הייתה לא דתית ולא כלכלית אלא חרדית
האם ייתכן שעצם זה שזה עניין חרדי זה מוסיף גורם לחוקי הכלכלה שאינו קיים בכלכלה כללית? 



                                                                                                                          סוג של חרדיות....

תוקן על ידי סוג_של ב- 26/09/2010 23:44:12



 

אין שום יחוד.

כמו בשווקים רבים, יש היצע ויש ביקוש, והביקוש מושפע מפרמטרים רבים. שח לי יבואן ומשווק גדול, לפני שנים רבות, כי אין הוא יכול להרשות לעצמו למכור בשמים לנשים במחיר נמוך. כשאני מוריד את המחיר - הן לא קונות.

נסה להשוות זאת לתנאי הקבלה לת"ת מבוקש באיזור חרדי. אם לא יהיו תנאי קבלה מחמירים, לא יתדפקו על דלתותיו הורי הילדים, משום שכנראה שאין המדובר בת"ת נחשב, ואכמ"ל.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2010 16:37 לינק ישיר 

ברוסיה יש בדיחה: שני אוליגרכים נפגשים, שואל האחד איפה קנית את עניבתך? ב100$ בחנות בפינת הרחוב. טיפש, בחנות במרכז העיר זה עולה 200$...........



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > על אתרוגים וחוקי כלכלה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. בקטגוריית דת ואמונה אתם מוזמים להיכנס ולדון על כל נושא שעולה לכם בקשר לדת היהודית. שו''ת בנושאי הלכה, פרשנות לתורה ולמקרא, גאולה, אחרית הימים ועוד.