| נשלח ב-3/10/2010 17:44 |
 |
| |
משום מה גם לי נראה שאם משהו הוא אינסופי לעתיד הוא מוכרח להיות אין סופי לעבר
שאם יש לו התחלה, היא גם סוג של סוף, מכיוון שהיא הגבלה.
ואין סופי מהותו שהוא לא מוגבל ולא רק שאנו לא רואים את הסוף
(במספרים זה לא שזה מתחיל ב1 אלא היחידה הראשונה שאנו סופרים היא 1 אך היא לכשעצמה היא בדיוק כמו הספרה המיליון)
ולא הבנתי בבורותי כי רבתה את טיעוניו של מיימוני שלא ענו לעצם העניין אלא על המתודולוגיה הכללית של אריסטו ותלמידיו, אך זה נראה לי כאחת מאקסיומות ברורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2010 13:09 |
|
| |
לפני הדיון ב"איך" צריך להקדים "האם"
ובכן
בבקשה מחברי הפורום לענות על השאלון הבא
מה דעתכם
א]האם יש "נשמה" מה זה איך זה וכולי
ב] מי מאמין כאן "שאין עולם אלא אחד"
ג] למה לא כתוב בתורה שבכתב בקשר ל"חיים אחר המוות" עונש ושכר אחר המות או שכן כתוב ? ואיפה?
ד] האם באמת הרמב"ם האמין שאין תחה"מ לגופות כמו שנראה מספרו והבינוהוהרבה חכמי דורו אולא כפי שכתב בעצמו
(כהתנצלות)
נ.ב. נשמה=נשימה
נפש=נשיפה
רוח=אוויר
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2010 22:49 |
|
| |
מנין לך שנפש מלשון נשיפה?!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2010 02:59 |
|
| |
יש טעות נפוצה בענין הנצח
הנצח אינו זמן בלתי סופי
הנצח הוא העדר מוחלט של מימד הזמן ( ולכן גם המרחב בטל )
מקובל היום בקרב הפיסיקאים שהזמן נוצר יחד עם הווצרות המרחב במפץ הגדול
לפני המפץ היתה סינגולריות בלתי ניתנת לצפיה ולמדידה כיון שלא היו עדיין חוקי טבע שאפשר למדוד בכלים מדעיים, ולכן א"א לשאול מה היה לפני המפץ הגדול כלא היה אז "לפני"
אמנם הוקינג לאחרונה מנסה להתחמק מהבעיה שהבחנה זו יוצרת והקורלציה הבלתי נמנעת לסיפור הבריאה של יש מאין, הוא משתמש במחניקת הקוונטים בצורה מתוכקמת ובהנחה שגל אינו מציית לחוקי הפיסיקה כמו חלקיק, אבל נניח לזה כעת
אותה סינגולריות היא בעצם המציאות המוחלטת הבלתי תלויה במרחב ובזמן
ובמילים שלנו ה"אין סוף" ( במתמטיקה המונח אין סוף משמש לתיאור של מציאות אחרת ולכן לא משתמשים בו )
ר' גדליה מתיחס לזה בחידושיו
כלפי הקב"ה ובעצם כלפי כל בריה רוחנית, אין שייך כלל מושגים של זמן ומקום
ברגע שאתה מוציא את הנשמה מהמערכת של זמן ומקום ממילא אין לה לא התחלה ולא סוף
ממילא אומר ר' גדליה ( וזה פשוט ) שכלפי הקב"ה, העולם הגשמי הוא ג"כ בלא התחלה ובלא סוף
כיון שאם כלפי הקב"ה לא שייך בכלל מושג של זמן א"כ העולם לא "התחיל" אף פעם
א"כ מה פירוש הדבר שאנחנו מקובלים מהקדמונים ומפירושם לבראשית ( הרמב"ם לא ראה הכרח מן הפסוקים )
שהעולם נברא
ע"כ יש ענין נוסף והוא נקרא סיבה ומסובב
ואע"ג שאנחנו רגילים לפרש תמיד שהסיבה קודמת למסובב גם בזמן
ברוחני אי"ז כך אלא הסיבה קודמת למסובב היינו שהמסובב יתבטל בהתבטל הסיבה
והסיבה לא תתבטל בהתבטל המסובב
ובענין זה העולם מחודש כיון שהקב"ה הוא סיבתו והעולם קיים מכחו ומרצונו ואם לא היה רוצה העולם לא היה קיים
אך רצונו בקיומו של עולם הוא דבר מתמיד ולא דבר משתנה
כ"ז נמצא גם בשאר מקומות בראשונים וזו כוונת החובה"ל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2010 07:39 |
|
| |
"שכלפי הקב"ה, העולם הגשמי הוא ג"כ בלא התחלה ובלא סוף "
מהו שאומר הכתוב והיו נכונים ליום השלישי?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2010 08:11 |
|
| |
בעל
לא הבנתי את השאלה
ברור שכל המקומות שמוזכר בפסוקים זמן, הכוונה כלפי מי שנמצא תחת מטריית הזמן
בדיוק כפי שמוזכר בפסוקים מקום
ואילו כלפי ד' נאמר "הנה מקום אתי..."
אם לא לזה נתכוונת אנא הסבר
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2010 08:22 |
|
| |
כלומר שחשיבתו כביכול של הקב"ה כוללת את מימד הזמן.
|
|
|
|
|
