טוב, אני מודה שעניין הצהריים נפלא מבינתי ובכלל מה שהובאר כאן בשם ר"מ פיינשטין לא ירדתי לסוף דעתו. בכל זאת דומה שיש לי רעיון חדש (עד שיתגלה שגם עליו מישהו כבר חשב).
אחד מכללי הדחיות של ר"ה הוא מולד זקן בל תדרוש, כלומר שאם מולד תשרי יוצא לאחר שעה י"ח ר"ה נדחה למחר (אא"כ מחר יום אד"ו שאז נדחה למחרתיים). ההגדרה של מולד זקן נעשית בפועל כך: אם מולד תשרי שנת תוהו היה ב ו' י"ד ומאז עברו כך וכך חדשים (12 שנה לכל שנה פשוטה ו 13 למעוברת) אז נוסיף לכל חודש א' י"ב תשצ"ג (מודולו שבוע) ואם לפי"ז מולד תשרי חל אחר שעה י"ח יחול הכלל של מולד זקן.
מכאן שמבחינת חשבון זה שעה י"ח לא תלויה בעונות כלומר היא איננה תלויה בשאלת הצהרים האמיתי (שהוא הזמן בו השמש בשיא גובהה בשמים). זמן הצהריים האמיתי מתנדנד במשך השנה סביב הזמן הממוצע (לזה קוראים משוואת הזמן) בגלל האקסצנטריות של מסלול כדה"א ובגלל נטית ציר הסיבוב ממישור המלקה. כלל המולד זקן, לפחות כפי שאנו מיישמים אותו, מתייחס לזמן הצהרים הממוצע שהדרך האסטרונומית הפשוטה להגדיר אותו היא לקבוע את הצהרים האמיתיים (גובה מקסימלי של השמש) ביום השוויון ומשם להמשיך בדילוגים של 24 שעות מצהרים לצהרים (לכן לכאורה אינו יכול להיות קשור לגמרא של נראה אחר חצות שמדברת בפשיטות על חצות המקומי).
אבל במחלוקת רס"ג ובן מאיר טענתו של בן מאיר היתה שמולד זקן לא חל בשעה י"ח אלא אחרי י"ח ותרמ"ב (642) חלקים. מאיפה באה ההסחה המוזרה הזו? נדמה לי שהסבירו לי פעם שזה בגלל הפרשי שעות בין בבל לא"י, אבל אפשר אולי לחשוב שבן מאיר סבר שהיום ההלכתי מתחיל בזריחה ונגמר לפי שיטת ר"ת כלומר 72 דק' אחרי השקיעה. אם זו דעתו אזי זמן הצהרים זז קדימה ב 36 דקות, ולפי 18 חלקים לדקה זה נותן תרמ"ח חלקים! אמנם לא דיוק פנטסטי אבל הפרש של פחות מאחוז שניתן אולי להסביר באי דיוק כזה או אחר.
מה דעתכם? האם אפשר להסביר זאת בסוגית הירושלמי שהביא י"י?
 |
|
|
