א. אשאל בחזרה - אתה אומר שהשואל שאלות מאמין בהגיון מסוגים שונים. למה נראה לך יותר סביר להניח שהגיון מסוגים שונים מתקבל על הדעת יותר מהגיון מסוג אחד? אם היית מאמין בחייזרים הייתי מבין אותך, אבל לא נראה לי שאתה מאמין בחייזרים. ואם אתה מאמין - מניין לך שיש חייזרים? אני מכיר הגיון מסוג אנושי. אני לא מכיר הגיון מסוג אחר. ישנם בני אדם בעלי דיעות שונות, אבל זה נובע פשוט מהתכווננות כלפי מציאויות שונות (כך גם טוענים הפסיכולוגים בימינו), ולא מתוך "הגיון" שונה. (ועל עניין זה בדיוק נאמר איסור הבמות.) אני יודע שזה נשמע לא מספיק פלורליסטי בעיני כמה פלורליסטים, אבל למה הפלורליסט לא יכול לקבל שיש דעות לא-פלורליסטיות?
ב. אני מאמין באלוקים, ובעיני זו הנחת יסוד הגיונית מאוד. אפשר לדון עליה באשכול נפרד. עד כמה שאני מבין, וגם על כך אפשר לדון, אבל כך אני מבין - שלאלוקים יש תשובה לכל שאלה. מכאן שאכן ניתן להניח מראש שיש תשובות, ואם איננו יודעים אותם, או שאנו יודעים אך לא יודעים לתרגם אותם למילים מתאימות - זה עדיין לא אומר שהתשובות לא קיימות. הסיבה שאני מבקש לפתוח אשכול נפרד היא, מכיוון, שכדי להסביר דבר מסוג כזה צריך לפעמים להקדים הקדמות ולהסביר הסברים, שאין אפשרות להסבירם באמצע הדיון הזה. אינך חייב לפתוח אשכול לנושא הזה, אך אני אומר לך שאז לעולם לא תוכל לדעת האם אכן איני צודק, ותישאר בהנחתך המוקדמת שאין תשובה - אך לא מתוך בירור. אני מבין בהחלט שייתכן שאתה מוכן לברר, אלא שמסיבות אחרות אינך רוצה או יכול לפתוח אשכול, וזה מקובל עלי. אבל אני אומר - אם אתה שואל אותי - אם אתה מוכן לברר את הדברים גם איתי - אזי אני מזמין אותך לפתוח אשכול, ובו אעשה ככל יכולתי כדי לקרב את הדברים אל ההגיון, ועל כל פנים להסביר מדוע הדברים לא מופרכים או כביכול קשורים לחוסר בירור. מי שאינו פונה לבירור - איני רואה בכך בעיה. אני רואה בעיה רק בפנייה חלקית. כלומר, אם אתה שואל שאלה, וקיבלת תשובה - ולא הסכמת - זכותך. אבל אם קיבלת תשובה, וטענת שהתשובה אינה תשובה - אז זה לא מקובל עליי. לא עשית דבר כזה ח"ו ואינני מאשים אותך. אבל אני אומר זאת מכיוון שאני מבין שישנם אנשים שכן נוהגים כך, ואני רוצה להבהיר שרק זה בעיני בעיה, אבל אי-הסכמה בעלמא בעיניי איננה בעיה.
 |
|
|
