רביית בתולים

רביית בתולים (גם: רביית בתולין ובלועזית פרתנוגנזה) היא סוג של רבייה אל-זוויגית. זהו מצב בו יצור שמורפולוגית הוא זוויג נקבי, מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה וכל הצאצאים של היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו. התופעה קיימת בעולם החי ובעולם הצומח. מינים טקסונומיים המתרבים ברביית בתולים שייכים בהרבה מקרים לסוגים טקסונומיים בהם שאר המינים הטקסונומיים מתרבים ברבייה מינית. ידועים מקרים שבהם הכלאה בין מינים טקסונומיים דומים יוצרת יצור כלאיים המתרבה ברביית בתולים.

בכמה מינים של חרקים, הנקבה מבצעת את פעולת הרבייה ללא עזרת הזכר. באופן רגיל, הוולדות הנקביות הבוקעות מביצים בלתי-מופרות אלו, ימשיכו באותה דרך ליצור את הדור הבא. אך לעתים בעונה עם תנאי-קיום קשים יכולות הנקבות לעבור הפריה מינית שכתוצאה ממנה הם תטלנה ביצים עמידות עם זכרים ונקבות.

בכמה מינים רביית הבתולים היא הנורמה הרווחת והזכרים חסרים לגמרי או נדירים ביותר.

במינים אחרים, רביית הבתולים מוגבלת ללידת זכרים בלבד, כגון אצל הנמלים והדבורים, שזכריהן נולדים מביצים בלתי מופרות להבדיל מהנקבות שכולן נולדות מביצים מופרות.

יש גם מינים כדוגמת פרפר-המשי, טוואי האלון וארבה-המדבר המקיימים רביית-בתולים אקראית: מן הביצים הלא-מופרות יכולים לבקוע לעתים זכרים ולעתים (בהטלה אחרת) נקבות.