|
|
| נשלח ב-9/11/2010 13:43 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  |
איני חושב שיש טעם להתווכח פרטנית, הרי כל פרשנות כאן הינה ספקולציה (גם זו שיעקב רימה באופן גם, כי אז קשה מדוע יצחק הסכים בהתלהבות) ואין ברירה אלא או לעגל פינות או להשאר בתמיהה
|
|
יש דרך שלישית- ללמוד לעומק את הפשט.
אבל עדיף לדשדש בביצת הרכילות הזולה ולחזור הביתה בשלום...
כקול הסירים תחת הסיר כן צחוק הכסיל, אמר קהלת.
תוקן על ידי שותףסוד ב- 09/11/2010 13:59:00
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2010 13:55 |
|
| |
תסלח לי תלמיד יקר- אני בסך הכל עניתי על דבריך---
יעקב איש יושב אהלים, משפחתי. עשיו איש ציד ושדה, ואינו דואג למשפחה די הצורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 08:55 |
|
| |
שותף – אתה באמת חושב שאפשר לשחזר במדוייק ובוודאות מה עשו חשו והרגישו אנשים לפני 3000 שנה לפי כמה מילים בתורה? חשוב כמה מרחק פסיכולוגי מפריד בינך לבין סב סבך ותכפיל ב 50. מסופקני אם היית מוכן להמר בבורסה על פי אותה רמת וודאות של הסברות המועלות בעניין יעקב ועשיו. גלוי נאות – אני לא (וגם סברותי בכלל). כל פירושינו אינם אלא השערות וקירובים. ירוחם – "כשושבים באוהל מזה פרנסה לבית לא בא". אבל היה מישהו שהיה אבי יושב אוהל ומקנה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 08:57 |
|
| |
שותף אם אנחנו צחוק הכסילים, מה אתה עושה כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 10:06 |
|
| |
תלמיד אם אבא כמו למך מה רצית שיעשה.
אבל אתה את המקנה שכחת- הוא ישב באוהל בשדות עם המקנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:55 |
|
| |
ירוח
זה מה שהתכוונתי, בעבודות שאינן ציד (למשל מקנה) יעקב השתתף,עשיו היה הציד הפרוע והרומנטי ויעקב- על הבית, מקנה ושדות (אם עדיין נותרו). ואיש שדה דעשיו אינו חייב להתפרש כשדה שלחין, יכול להיות גם שדה ציד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 13:35 |
|
| |
אפשר אולי להציע גישה אחרת לשיג ושיח של יצחק עם יעקב
הרי יצחק היה מסופק עם זה שעומד מולו הוא עשיו או יעקב ואיך יתכן שהוא הסתכן ונתן את הברכות לזה שעומד מולו מבלי לעשות בירור וודאי
אלא וודאי שהיה שם מערכת יחסים של אבא אוהב עם שני בנים אהובים שהאבא רוצה להעניק דבר בעל ערך רב לבן הגדול שהוא אוהב אותו יותר
ובמצב שכזה יש מקום ומותר לבן השני לנסות ולפעול בכל מיני טריקים כדי שהוא יהיה זה שיקבל את המתנה
ויש לו את הפריוולגיה של בן המתחטא לפני אביב שמתיר לו להשתמש בשקרים לבנים אבל לא שקרים גסים יצחק אומנם יותר אוהב את עשיו מיעקב אבל עדיין הוא אוהב גם את יעקב
ועל אבא אוהב זה מוסרי לבצע מניפולציות ולהוציא ממנו גם דברים שהוא לא תכנן מלכתחילה לתת אותם
יעקב בא אל יצחק אביב ובידיו ארווחה טעימה וריחנית ובבקבוק יין משובח כמו שיצחק אוהב הוא קורא בשמו אבא
יצחק מודע שמדובר באחד משני הילדים שלו אבל אינו יודע מי מהם הוא שהופיע ושואל בלשון חיבה מי זה עשיו חביבי אוו יעקב חביבי
יעקב משחק במילים ובחן רב הוא עונה תשובה שלכאורה מובן מהתשובה שאכן הוא עשיו
יצחק מודע לכך שייתכן ומדובר ביעקב שמרמה כדי לקבל לידיו את הפרס
ויתכן שהוא גם היה מודע לבעייתיות של התשובה כפי שבהמשך הוא חוזר לשאול אותו והפעם בצורה גלויה וישירה אתה זה בני עשיו ולכן הוא מנסה למשוך אותו בשיחה כדי לעמוד הן על הטון של המילים והן על תוכנם כדי לדעת איזה מהבנים הוא זה שעומד מולו ומהתשובה הוא נוכח לדעת שלכאורה מדובר ביעקב
ולכן הוא קורא לו כדי לבחון אותו במבחן הממשות והתוצאות של מבחן זה הוא שהעומד מולו הוא הבן עשיו ומבחן הממשות גוברות על מבחן השמיעה
אבל כפי שרואים יצחק עדיין לא רגוע ומה הוא עושה כדי לוודא אם אכן הוא עשיו אם לאו הוא מבקש מיעקב תשובה ברורה ושואל אותו שאלה גלויה וישירה אתה זה בני עשיו
זה מוכיח לנו כמה חשיבות יצחק ייחס למילים של יעקב
שהרי על הצד שזה יעקב הרי שהגם שהוא מנסה לרמות אותו עדיין יצחק סומך על כך שיעקב לא ישקר אותו שקר גס זה מלמד אותנו כמה חשיבות ייחסו יצחק ויעקב למילים
אבל יעקב עונה תשובה חמקנית הוא אומר אני
 |
|
|
|
|
|