תיאור סכנת הליצנות (גילוי עריות)
עניינה של הליצנות הוא לבטל את הערכים של רצינות, אחריות, נאמנות והתמדה אשר נחוצים לביצוע מאמץ של התקדמות תוך כדי התגברות על קשיים. הליצן חושש בדרך כלל מתוצאות המאמץ ולכן ממהר לעצור את ההתקדמות או להסיט אותה לכיוון אחד.
זרע הפורענות הזה הוטמן בישראל ע"י משה רבינו, אשר החליט לצרף לכלל ישראל ביציאתו ממצרים גם אנשים שאינם מצאצאי האבות. תחילת פעולתו היתה כבר במדבר (לך רד כי שחת זרעך, אמר הקב"ה למשה בעקבות חטא העגל), אבל תמיד הוא היה בשולי המחנה. חז"ל הבינו והודיעו מראש שעיקר גילויו בכלל ישראל יהיה דווקא באחרית הימים כנסיון אחרון לעצור את הגאולה, ואף לימדונו שהם עתידים לצאת מתפקידם השולי ולהיות מנהיגי ישראל ממש (והבוחר יבחר).
שיטות הפעולה מגוונות ומסוכנות כחול אשר על שפת הים (תרתי משמע). הערברב מגיים לטובתו את המדע, תוך התעלמות מהספיקות שבו כנ"ל, כדי לבזות את מצוות התורה ואת מקבליה ומוסריה. אם תימצא סתירה בין נתוני המדע ומסקנותיו ובין דברי התורה ומוסריה הרי יסביר הליצן שחז"ל אינם רציניים או מתלוצצים וכו', ובלבד ששאר דבריהם יהיו ללעג וקלס והוא ישתחרר לעיסוקיו. אם נתוני המדע יתאימו לדברי התורה הוא יעשה צחוק גם משניהם ביחד, כי ממילא כל דבר עתיד להתברר בהמשך כטעות.
הדרך הטובה ביותר לליצן היא להיכנס לנעליים של חכמים ולכבוש את המלכה בבית. אם הליצן ישחק כל היום בכדור מי ישים לב אליו, אבל אם ילבש כיפה של מפרש תורה/הלכה/מדרש/מנהג יבזה וישפיל את התורה מבפנים ובזה ירחיק מעליה סופית כל מי שינסה להתקרב (וגם ירוויח כבוד ומעמד בקרב ההמון המתגמל).
העבירה החביבה על הליצנים היא גילוי עריות ופריצת גבולות. כל שמירת מסגרת היא לצנינים בעיניו כי היא עלולה להוביל את השיירה בכיוון הנכון, לכן עליו לפרוץ ולהתיר כל מגבלה וכל איסור. התחושה הפנימית של עבדא בהפקירא ניחא ליה היא הנשק החזק ביותר שלו, ואיתו הוא מנהיג את השפוטים שלו כרצונו עד שיסיים להטעותם וישליכם לכלבים.
בסופו של דבר המטרה היא הסטת ההתקדמות ומניעתה. אין כאן לאן כן ללכת, אלא רק אולי לא לכאן ולא לכאן.
ההישרדות מול סכנת הליצנות
גם כאן הכרת הסכנה מגלה גם את נקודות התורפה שלה. היות והליצנות בנויה על הסחת הדעת והצגת אשליות מתוקות של חופש ודמיון, הרי כל חקירה רצינית תבטל אותה מיד. אין שום סיכוי לדבר עם ליצנים וגרורותיהם בשעת התקפת הצחוק שלהם.
יש סוברים שצריך לשחק איתם כשיטתם, ואז יסכימו לשמוע בזמן המתאים (וכמו שלימד רבי נחמן איך מטפלים במי שיושב תחת השולחן וחושב שהוא תרנגול), ויש סוברים שיש להתרחק מהם ומכל המונם ולעמוד בצד ולהתפלל להצלתם. גם למצרים לא שלח הקב"ה מלאך ושרף, ומי יוכל לאמוד את עצמו שיכנס בחברתם ויצא בשלום. בכל מקרה צריך לזכור שהליצן יורד לטמיון (שהרי שורשו בערברב) אבל כוונתנו להציל לכל הפחות אם אפשר את הנגררים אחריו.
כאן כללי ההישרדות הם:
א. זהה את הליצנות ע"י בחינת מטרתה האמיתית.
ב. הרחק עצמך ממנה מיד כדי שלא תידבק.
ג. הזהר כשאתה מחלץ אחרים ממנה שלא תיסחף שוב פנימה.
ד. שנן לעצמך שוב ושוב את תכליתך וייעודך כדי שתמשיך להתקדם אליהם.
סיכום
שתי סכנות עיקריות אורבות לפתחינו כבר שנים רבות:
א. סכנת המדע החילוני אשר משנה את כיוון חשיבתנו במקום מלמעלה למטה (מהעתיד אלינו) למלמטה למעלה (מהעבר להווה), תוך שימוש בהנחת יסוד שמה שלא ראיתי ותפסתי לא קיים. מכח סכנה זאת אנחנו עלולים לאבד את הבטחון בעצם תוכן שליחותינו.
ב. סכנת הליצנות אשר מורידה את הריכוז והמוטיבציה לבצע שליחות כלשהיא, ע"י פיזור ובידור כל כוחות הפעולה שלנו בעיקר לרבדים נמוכים יותר של אישיותינו, בבחינת מים גנובים ימתקו.
כללי ההישרדות העיקריים הם:
א. והעיקר לא לפחד כלל. האיום המדעי הוא בדרך כלל משחקי מילים והנחות יסוד.
ב. התורה ומוסריה הם אמת לעולם, ובסופו של דבר תתברר האמת במילואה.
ג. סכנת הליצנות היא רק לנסחפים אליה. עמוד בצד ותינצל.
הערה: כל קשר בין המדריך ובין הפורום איננו מקרי בהחלט.