יש דבר שאין לו סיבה, היתכן ?

חי,
שום סתירה, אני טוען שיש שתי רמות שונות של קיום , כאשר המסגרת הבחירית נמצאת בתוך זו הסיבתית, ובמובנים רבים כפופה לה, ושבעצם חלק גדול מהבחירה נמצאת סביב השאלה עד כמה להשתייך ל"מרחב הבחירי" ועד כמה למרחב הטבעי (השימוש במושגים נעשה לצורך חידוד הענין, נא לא לייחס לשמות האלו משמעות מחייבת מדי, יתכן בהחלט שיש שמות יותר מתאימים בהם ניתן לתאר את הענין) ובעצם אולי זה תורף הענין, המציאות שהקב"ה יצר אינה חד מימדית זה לא שאו שיש בחירה ואז אני יכול לבחור להיות מחר חתול או מפלצת ספגטי עם שני ראשים ושלושה כנפיים (בהקשר הזה עיין גם במו"נ חלק א' פרק ס' http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_60.htm) או שהכל דטרמיניסטי , מדובר בשתי מערכות שונות שמשתלבות בקיום האדם, עפר מן האדם שהוא כפוף לסיבתיות דטרמיניסטית ו"נשמת חיים" ישירות מן הבורא, משם מופיע הבחירה, ובזה השאלה שלך בטילה, כי גם יכולת הבחירה אצל האדם מגיעה מכך שמתקיים בו ומופיע דרכו גילוי של צד אלקי ישיר (לאפוקי משאר בריות אצלם הגילוי האלקי מופיע דרך זה שהם מעשה ידיו ומתנהלים על פי סדרי חכמתו, אך לא בעלי חלק בחירי נשמתי שהוא חלק א-לוה ממעל).

שותף

סליחה שלא הגבתי
אני חושב שחזרת על הטענה יפה

אבל לא הסברת מדוע
אם הקב"ה מניח לאדם מקום להתגדר בו
כלומר שבו פעולת האדם איננה נובעת מסיבה ראשונה
א"כ טענת הפילוסופים ( היהודים )
שלא יתכן בעולם מציאות בלא סיבה
איננה נכונה

_________________