הנה הסיפור הזה שוב חוזר על עצמו
בכל מקום שיש קהילה ויש ממון מתחילים האנשים ללטוש עיניהם על הממון זה קרה עם הרב ניר בן ארצי שנכלא למשך 3 שנים
עכשיו הרב ברלנד נכלא ל10 שנים על ידי משפחתו ועכשיו הוא מדבר
לפניכם הפרטים
המסקנה היא אחת
נראה אם תכוונו לדעתי
הרב ברלנד מדבר: "כלאו אותי 10 שנים. חשבו שאני חולה נפש" • להאזנה לאחר שבוע של טלטלה בקהילת 'שובו בנים' מדבר הגר"א ברלנד, לראשונה, בשיחת ועידה טלפונית עם בכירי חסידיו: "אם לא תוחלף ההנהלה - אעקור לצפון, ואפתח מחדש" • "בגלל שכלאו אותי בבית, חטפתי התקפי לב, השבת הייתי באמירים והתחלתי לחיות מחדש" • בלעדי: השיחה המלאה
להגיד בימים אלו שקהילת 'שובו בנים' סוערת, זה להעליב את הסערות באשר הן.
הקהילה הברסלבית הוותיקה, מתמודדת בימים אלו עם אחד המשברים הגדולים שפקדו חצר חסידית אי-פעם.
אתר 'בחדרי חרדים', שחשף את המהומה, מביא היום, לראשונה, הקלטה נדירה, בה מדבר אביה הרוחני של הקהילה - הגר"א ברלנד בפרוטרוט על המצב שנוצר בעשור האחרון, ללא רצונו.
הדברים החמורים שנשמעו בשיחת ועידה שקיים עם 20 מבכירי החסידות, עוברים בשעות אלו מפה לאוזן, והחסידים אינם יודעים את נפשם מצער ומתדהמה.
אנו מפרסמים לראשונה את ההקלטה המלאה, ותמלול חלקי של השיחה שנערכה אמש (מוצאי-שבת), בשעת לילה מאוחרת:
"הייתי עשר שנים כלוא בבית. ראיתי כל הזמן שמסביבי נותנים מכות רצח לאנשים. זה היה צובט לי את הלב. לא יכולתי ללמוד. לא יכולתי לעשות כמעט כלום, אבל לא נתנו לי לדבר. כלאו אותי. לא יכולתי להגיב.
"הגענו למצב שמונעים מבחורים ואברכים מצוינים להיכנס לבית הכנסת בשבת. זה נמשך כבר שנים ארוכות. מי שסבב אותי אמר עלי שאני חולה נפש. הם לא הבינו שהבריאות שלי זה לצאת החוצה. לא להיות קבור כל היום בבית.
"הם עשו קהילות בשובו בנים. היה שובו בנים א', שובו בנים ב', וכן הלאה. זה לא דרכנו. אנחנו רוצים להרביץ תורה, הקהילה שלנו צריכה להיות סמל לאחדות. אני רוצה להפסיק את האלימות ולהפסיק את הפילוג. להיות כולם ביחד.
"בשנים הראשונות של ההנהגה, הייתי יוצא לחודשים ארוכים מהבית. הרבנית הייתה שואלת אותי לאן אני הולך, אמרתי לה: להרביץ תורה. עכשיו אני גם רוצה לצאת וללמד תורה. כשאני לא יוצא מהבית, יש לי התקפי לב, ואני לא מרגיש טוב. כשאני יוצא החוצה, אני אדם בריא. עכשיו אני רוצה לצאת החוצה.
"אם ההנהלה הנוכחית לא תעשה מהפך, אני לא אחזור. נקים קהילה חדשה. יש לנו כסף ויש לנו תלמידים, ונפתח הכל מחדש באזור הצפון. התקווה שלנו תמיד היא להיות בירושלים, אבל אם לא תהיה ברירה, נפתח בצפון, ובסוף נגיע גם לירושלים.
"השבת, שבתתי ביישוב אמירים. 10 שנים לא הייתה לי שבת כזו נפלאה. לא למדתי ככה 10 שנים. סוף סוף יצאתי לחירות".
 |
|
|