עַל אודות תְּחִלַּת תְּקוּפַת לְבִישַׁת "טַלִּית קְטַנָּה"- וְחִיּוּבָהּ בְּצִיצִית.

ארתח

בסוגיה זו של בגד החייב בציצית, יש להבחין בין פשוטו של מקרא לבין פרשנות חז"ל.

בתורה הושם הדגש על בגד אשר יכסה בו, באו חז"ל והגדירו את הבגד כבגד עיטוף, ראשו ורובו, וגם קבעו לכך ברכה, וגם קבעו לכך שיעור הבגד, שיתכסה בו הקטן ראשו ורובו.

ראוי לציין כי חז"ל פירשו בצורה מדויקת את התורה, כי התורה דיברה על בגד עיטוף, ואלו הבגדים שהיו בזמנם, ובאו חז"ל וקבעו לבגד זה ברכה לעיטוף, ושיעור הבגד כדי שיתעטף.  

כעת יתפצלו השיטות

האם אנו צריכים להיצמד לחז"ל ולקיים את המצוה בדיוק כדבריהם, והראיה שמצאנו הרבה חכמים שלא מלאם לבם לברך להתעטף על טלית קטן, מכאן שכולם מסכימים כי טלית קטן אינו עיטוף. ובכך פטרנו הרבה שאלות על בגדים שונים מדוע לא מטילים בהם ציצית. וזאת היא שיטת הרמב"ם.

או שמא, התורה כתבה אשר תכסה בו, מכאן שהכיסוי והלבישה הם העיקר, וכל בגד שנמצא בו ארבע כנפות חייב בציצית. וזאת היא שיטת החולקים על הרמב"ם.

אלא שאז תעמוד בפנינו בעיה, מה נעשה עם הברכה של חז"ל להתעטף, האם נברך על בגדים אלה להתעטף, או שמא נמציא ברכה חדשה על מצות ציצית.

והבוחר יבחר.