השיחה מוזרה בעיני והמטרה אולי מעוותת. אין לי מושג מה זה ''חברים'' ולמה צריך ללמוד משם משהו על אבולוציה. האבולוציה היא תורה מדעית, לא רק תאוריה, אשר על פיה נערכים אין ספור נסיונות מעשיים, לחלקם גם שימושים מעשיים. עובדה אינה נקבעת על פי הערכתנו אותה, או החשש מפניה. מכניקת הקוונטים הרבה פחות נוחה מוזרה ומזיקה לערכים שלנו, אבל הגברת החברה כנראה לא שמעה עליה.
כל תאוריה וכל תורה עוברת שינויים, ולפעמים יוצאת מכלל שימוש כאשר האנ אחרת במקומה. הפיסיקה של ניוטון עברה שינויים רבים, גם התורה של איינשטיין עתידה להשתנות. אבל שתיהן אינן שגויות. הטיל ששוגר למאדים ומליוני המכוניות הנוסעות בכבישים עובדות היטב על פי תורת ניוטון, והם ימשיכו לעבוד גם כשבתורה יחולו שינויים.
מה שנתון לשינויים עמוקים הוא תפיסת העולם של האדם. אחת מהן קשורה גם לעניין האבולוציה. התפיסה שהיתה תקפה לאורך דורות רבים הניחה כי העולם נברא על ידי האל, האל פעל באופן הטוב ביותר, והעולם נוצר בהתאם כדבר שלם והטוב ביותר שבאפשר. לכן העולם קבוע, מתמיד במצבו ללא שנוי, כולל בתוכו את כל המינים של בעלי החיים, והוא עתיד להתקיים במצבו לעד. אבי התאוריה הזו הוא אפלטון בדיאלוג 'טימאיוס'. והדיאלוג הזה הוא אחד המשפיעים ביותר על תרבות המערב. [ראה: 'שרשרת ההויה הגדולה' של ארתור לאבג'וי].
אבל אפשרית גם תאולוגיה אחרת. מדוע להניח כי האל ברא עולם אחד בלבד? האם טובו אינו מחייב דווקא את האפשרות שיברא א'ס עולמות. תפיסה זו החזירה את התפיסה האטומיסטית לקידמת הבמה ע'י ג'ורדנו ברונו, שעלה על המוקד ברומא 1600 בעבור התאוריה שלו.
השבר של הרעיון האפלטוני יבוא עם התפיסה של ההתפתחות. הוגים ערביים הכירו כבר לפני אלף שנים בתהליכיפ גאולוגיים המשנים את הגאוגרפיה של העולם. באירופה יעשה ברעיונות כאלה שימוש רק בתחילת העת החדשה, למן המאה ה 17. המחקר הגאולוגי מתפתח גם בעקבות הערך הכלכלי שלו בניצול מחצבים. הגאולוגיה מלמדת על תהליכים וחוקים של היווצרות סךעים שונים. כאשר מכירים את התהליכים הפיזיקליים והכימיים אפשר להבין גם את התהליכים של יצירת מאובנים מיצורים חיים ולהיפטר מרעיונות משונים באשר למקורם של מאובנים בסלעים אשר בלב היבשה. מאובנים יהפכו מדד ללוח זמנים של התפתחות שכבות גאולוגיות. המאובנים מגלים כי בעבר היו יצורים שנעלמו, ויצורים אחרים שקימים היום לא התקימו בעבר. המחקר מחייב גם הערכות זמן שאינן מתאימות כלל לכתבי הקודש. אבל המחקר המודרני אינו תלוי עוד בהם ואינו מבקש את אישורם. עם גלילאו בטלה לחלוטין התפיסה שהעולם השמימי הוא התחום של האל. כשם שלארץ יש ירח גם לכוכבי לכת אחרים יש ירח. ןמאדים אינו איזה כדור אש מונע על ידי שכל אלהי במעגל נצחי. הוא אינו אלא עוד 'ארץ' המתקיים על פי אותם חוקים ניוטוניים. הגאולוגיה, הביולוגיה, האסטרונומיה, כולם נתונים לתהליכים של התפתחות, כולם כפופים לאותה פיזיקה וכימיה. לתאוריה של דרווין קדמו אחרים שאחזו בה, וכעת, כשנתנו את הדעת לרעיון, מסתבר כי האדם עצמו מבצע זה זמן ארוך ביותר שינויים אבולוציוניים בצמחים ובעלי חיים שהוא מטפח אותם.
כתבי הקודש שלנו לא נועדו, מלכתחילה, להיות ספרי מדע בפיסיקה במובן של מכלול מדעי הטבע. דבר זה מסביר היטב את אפס המידע המדעי המצוי בהם. התורה מקדישה לתאור הבריאה פרק אחד, פרק ספרותי נשגב. רש'י עצמו מבין כי התאור הוא ספרותי בלבד ואינו משקף נכונה את מעשה האל. לו היתה כאן יומרה מדעית כל שהיא, היה הדבר חרפה ביחס לכל ידע אנושי שהיה ביד המצרים, הבבלים, הסינים, ובוודאי ביחס להשג העצום של היוונים, אשר עוצמתו לא התערערה כלל לאחר 2500 שנים.
כבר העירו חברים אחרים, ואני מסכים אתם, כי יהיה אשר יהיה דרכו של המדע בעתיד, הוא לא יחזיר אותנו אל ששת ימי בראשית, פשוט משום שאין בפרק הזה אפילו אות אחת של מדע.
יותר מן הענין עצמו, מלמד הדיון על בעוסקים בבעיה הזו, שהם מבקשים לשמר דעה חסרת שחר שהחזיקו בידם, משום שנדמה להם כי דעה זו עומדת ביסוד האמונה שלהם, מה שאין לו כל צידוק, ועוד כי הם מבקשים להראות כי לא יתכן שקודמיהם, אשר החזיקו באותה עמדה, טעו. מוטב שיטעה המדע כולו, ולא חכמים המוחזקים להיות יודעי כל שאינם טועים ושוגים. אבל חכמים באמת הם בני אדם, אינם יודעי כל וגם הם טועים ושוגים הרבה, אין זה מוריד מחכמתם וגדולתם.
עודד
