טעותך בשימוש בתער של אוקהם היא לדעתי כדלהלן: אתה מניח שיצור תבוני זה גורם אחד וכך אתה טוען שעל פי אוקהם יש להעדיף תשובה של גורם אחד. אבל יצור תבוני הוא איננו גורם אחד אלא בכל מערכת נתונה שאותה אתה מנסה להסביר הוא יתפקד כמשהו אחר[..בזכות תבונתו כמובן שהיא כשלעצמה דבר אינסופי] . אוקהם אמר שכשיש לי אפשרות להסביר משהו עם מלאך אחד [ כח אחד] אין לי סיבה להניח עשרה מלאכים [עשרה כוחות] אתה "פתרת" את הבעיה כביכול אתה מציע מלאך אחד או אל אחד אבל עם אין ספור כוחות. מה לזה ולתער של אוקהם?
תשאל מה עם אבולוציה? והתשובה היא כפי שכתבתי לך לעיל אבולוציה איננה גורם מסביר היא פרדיגמה מדעית. כשאני מנסה לענות שאלה על כל מערכת כיצד היא התפתחה במערכת הספציפית הזו אני אעדיף שהיא תהיה כמה שפחות מורכבת וכמה שיותר פשוטה.אכן מדען שיגיד שחלזון הוא הסבא של הקוף ויגייס לכך את האבולציה לא אמר כלום. לעומת זאת מדען שיטען שמוטציה גנטית-סביבית ספציפית השפיעה גם על חלזונות וגם על קופים בדרכים שונות אמר גם אמר.
נהנתי מהסברך. טענתך היא למעשה כי הברווז הסגול הוא שם מילולי לעשרות תאוריות שונות (שעל כולן ענינו ב"לא יודע".) נדמה לי שאני מקבל. צריך לחשוב על כך מעט.
נשלח ב-11/1/2011 01:52
אישציפור כתב:
אלי, לשיטתי אין אפשרות כזו, כי למעשה הפשטות היא קרטריון בעייתי, גם בשל מה שכתבתי למעלה וגם כי לעתים ובפרט בענינים שדורשים עיון דק, פשטות היא נאיבית ומוטעית, באשר בסופו של דבר מה שנתפס כפשוט נובע מכמה הנחות יסוד (לא רק שכליות, אלא גם ואולי בעיקר כאלו אישיות-נפשיות) שלא בהכרח נכונות בכל מובן וענין, כך שאין מנוס מלחפור ולעיין היטב ביסודות החשיבה ובכליה על מוגבלותם ויתרונותיהם, ועל בסיס כך להעמיד יסודות איתנים שיוכלו להבין באופן נכון ובעל פרופרציות מתאימות את הנתונים לאשורם, ולנקות את ההתרשמות המשוחדת לעתים מהם.
מסובכות הדברים אמורה למנוע מאיתנו בדיקתם??
נשלח ב-11/1/2011 09:57
אלי, מה פתאום ? איך הסקת את זה מדברי ? אדרבה אני הצעתי את את הדרך היותר קשה. (אם כי לענ"ד בסופו של יום פחות מסובכת והרבה יותר אמינה)
נשלח ב-11/1/2011 14:07
והתער של אוקאם יעבוד רק על מקרים פשוטים ולא מסובכים?
_________________
נשלח ב-12/1/2011 19:32
אלי, נראה לי שהדיון ביננו לא מסונכרן....
נשלח ב-13/1/2011 13:07
ברצוני לחדד כמה נקודות: עקרון התער אינו "להעדיף את ההסבר הפשוט ביותר". העקרון אומר שכאשר נתון אוסף של עובדות הדורשות הסבר, נעדיף את ההסבר שמוסיף את המספר המינימלי של הנחות. לכן, כאשר באים לדון בהעדפה של תיאוריה אחת על פני רעותה, צריך קודם להגדיר מהן התופעות/עובדות הדורשות הסבר. אם ניקח את מורכבותו של העולם הניצב בפנינו ואת חוקיו הנצפים בתור התופעה שאנו רוצים להסביר, אזי כל הסבר שיכלול בתוכו את החוקים שאנו רואים ויגזור מהם את המורכבות, הוא ההסבר הנבחר ע"פ עקרון התער, על אף שהוא מורכב ונדרשים ספרים רבים כדי להסביר אותו. הסבר שיוסיף הנחות (כגון צבעו של הברוז התבוני) מוריד לעצמו נקודות. מכיוון שמדעי הטבע אינם אנליטיים ולא נגזרים מאקסיומות ראשוניות, כנראה שכל הסבר כולל בעצמו הנחות, אולם יש לשים לב תמיד מה אנו מקבלים כחלק מן התשתית אותה מסבירים (והיא נתונה) ומה ההנחות שאנו ממציאים כדי לספק הסבר.
שנית, אנו נדרשים לבחור בין הסברים כאשר יש תיאוריות מתחרות שאין לנו דרך אחרת להכריע ביניהן. עד שמגיעים לשם, עדיף לנסות ולהכריע באמצעים אחרים, כגון פרידיקציות. הבה נבחן מה צופה כל תיאוריה (=מה המסקנות הנובעות מן ההנחות שהוספנו, ואינן כלולות באוסף הממצאים הראשוני אותו באנו להסביר), וכאשר נמצא הבדלים ביניהן ננסה לראות מי צודקת. יש להעיר כי בהיבט זה יש יתרון להסבר האבולוציוני על פני התכנון התבוני. מהיכרותי עם ברוזים סגולים אני נוטה להניח (ומודע לכך שהכנסתי כאן הנחה חדשה) שהם בוראים בעלי חיים באופן בו הם עתידים להתקיים. לכן נובע מכך שבעלי חיים לא אמורים להשתנות מהותית במהלך הדורות. ההסבר החלופי צופה דווקא את ההיפך - מינים אמורים להשתנות במהלך הזמן, להיווצר ולהיכחד. דומני שיש תצפיות מספיקות הנותנות בהיבט זה יתרון לאבולוציה. אין בהם סתירה להסבר התכנון התבוני, אך האבולוציה מסבירה תצפיות אלה מתוך עצמה, ואילו ההסבר האחר נזקק לשם כך להנחות נוספות.
[ולסיום: פירוש המילה "סמנטיקה" הוא משמעות. כאשר מתווכחים על המינוח הראוי לתופעה מסוימת הויכוח הוא "טרמינולוגי" ולא סמנטי. ]
