בר קפרא איננו הומריסטן כפי שנישא ההלך להציג אותו. בר קפרא הוא סאטיריקן חריף ביותר. הוא אומר את כל מה שהוא חושב אבל בצורה שתמיד תאפשר לו להתחמק. הוא דו משמעי ואולי רב משמעי. את הבסיס לראיתי אותו כסטקירן ולא כהומוריסטן אני רואה בהגדת הירושלמי שם השימוש הוא בגחיך ולא בבדח. ויתכן שאף הבדח של הבבלי- במיוחד בבלי נדרים- הוא בעל משמעות סטירית יותר.
רבי עבד ליה הלולא לרבי שמעון ברבי, ולא אזמניה לבר קפרא.
רבי חוגג את שמחת נישואי בנו שמעון ולא מזמין את בר קפרא [מי רוצה להזמין משהו שיכול בסאטירה שלו להרוס את החגיגה?]
כתב [בר קפרא] על בית גננא: "עשרין וארבעה אלפין ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין".
בר קפרא (יוצא בלילה?) וכותב (גרפיטי?) על בית השמחה: "עשרים וארבעה אלף ריבוא דינר הוציאו על בית שמחה זה"
מה זה שבח? משהו של העשירון העליון? לא ראית מעולם דבר כזה? ערוץ החיים הטובים? או שמא גנאי? ביקורת מכיוונה של שלי יחימוביץ על הבזבוז של כספי המיסים של היהודי הפשוט לחתונת בית הנשיא? דו משמעות.
אמר ליה: אם לעוברי רצונו כך - לעושי רצונו על אחת כמה וכמה!? אזמניה.
אמר לו (לכאורה בר קפרא לרבי אבל האם זה הגיוני שהוא יגיד כך לרבי?) אם לעוברי רצונו כך [אם לרבי שהוא עובר רצונו של הקדוש ברוך הוא? או שבר קפרא מעיר סתם הערה סתמית ותמימה על שכר לצדקים ולרשעים? דו משמעות] - לעושי רצונו על אחת כמה וכמה!?
אזמניה- רבי נכנע והזמין את בר קפרא אולי רבי חשב שאם הוא מזמין את הסאטריקן אז הוא לא ילעג עליו אבל מי יודע?..
אמר: לעושי רצונו בעולם הזה - כך לעולם הבא על אחת כמה וכמה!
בר קפרא מחליף פזמון...
יומא דמחייך ביה רבי - אתיא פורענותא לעלמא;
יום שמחייך בו רבי באה פורענות לעולם. חיוך סתם? מה היא הפורענות? עריכה לא ברורה שמרזמת על סכנה קרבה והולכת ומשמשת רקע לסיפור הבא. אך המתינו האם אנחנו בחתונה?
אמר ליה לבר קפרא: לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי.
אמר לו [רבי] לבר קפרא: אל תתבדח ואתן לך ארבעים גריוי[ מדה מסוימת] של חיטים.
רבי מוכן לתת הרבה לבר קפרא תמורת מניעת הסאטירה. [אם כפי שטענתי מדובר כאן במקור על גחך ולא בדח אז העריכה של הסתמא? הבבלי "יום שמחייך בו רבי באה פורענות לעולם" מיותרת. אין צורך בהקדמה לסיפור.]
אמר ליה: ליחזי מר דכל גריוא דבעינא שקילנא!?
אמר לו [בר קפרא]: תראה של גריווא[ מדה מסוימת] שארצה אקח.
הדברים כרגע קצת לא מובנים אבל לדעתי וכפי שיופיע בהמשך הטקסט רבי הציע להאכיל את בר קפרא בכמות אדירה שבר קפרא לא היה יכול כמובן לאכול. בר קפרא משנה את מה שרוצה רבי להאכיל אותו ובמקום זה הוא מתכנן להיות בסעודה ולקחת אוכל הבייתה.
שקל דיקולא רבה, חפייה כופרא וסחפיה על רישיה ואזל, ואמר ליה: ליכיל לי מר ארבעין גריוי חיטי דרשינא בך!
לקח בר קפרא סל גדול, חיפה אותו שם על ראשו והלך ואמר לרבי תאכיל! תמלא לי אדוני את הארבעים גריוי שאתה חייב לי. שימו לב הוא אומר ליכיל! לפי דעתי אכן רבי הציע להאכיל אותו ומה שהוא עשה היה לנסות לקחת את ההבטחה של האוכל והכמות הבייתה.. בכל מקרה.
אחוך רבי, אמר ליה: לאו אזהרתך דלא תבדחן!
חייך רבי אמר לו לא הזהרתי שלא תנסה להצחיק אותי? ואולי שלא תנסה לעשות צחוק ממני.
אמר ליה: חיטי דרשינא קא נסיבנא.
אמר לו [בר קפרא] אני רציתי לקחת את מה שהבטחת לי... היתממות.. לא ניסתי להצחיק אותך... או לעשות ממך צחוק.
אמר ליה בר קפרא לברתיה דרבי: למחר שתינא חמרא בריקודא דאבוך ובקירקני דאמך.
אמר בר קפרא לבתו של רבי תראי שמחר אני שותה יין כשאבא שלך רוקד לפני ואמא שלך מכרכרת לפני. טוב רבי הוא מבית דוד.. אבל ברור שיש פה התרסה אדירה דו משמעית. ובכלל מתי זה קורה בחתונה של שמעון ברבי? בהזדמנות אחרת? מה אתם היייתם אומרים אם משהו היה אומר לכם כך מחר אני שותה יין ואבא שלך ירקוד לפני ואמא שלך תכרכר? הפורענות מתקרבת..
בן אלעשה - חתניה דרבי הוה, ועשיר גדול הוה, אזמניה לבי הילולא דרבי שמעון ברבי.
בן אלעשה חותנו של רבי היה והיה גם עשיר גדול ואותו הזמינו לחתונה של שמעון הבן של רבי. אמרנו לכם כבר העשירון העליון.. רבי מוקיר עשירים..
אמר ליה בר קפרא לרבי: מאי 'תועבה' ?
אמר לו בר קפרא לרבי מה פרוש המילה העברית תועבה? בר קפרא בוודאי מתייחס לפסוק בויקרא כ,יג "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם, מות יומתו, דמיהם בם" שאלה תמימה לכאורה, לימוד תורה! השאלות הכי חשובות.. אבל מצד שני למה עכשו בחתונה? דו משמעות.
כל דאמר ליה רבי דהכין הוא תועבה - פרכה בר קפרא.
כל פירוש שרבי אומר לו שזה הוא תועבה - בר קפרא מפריך. רבי דובר העברית הרהוט שהמשרתות בביתו דוברות עברית יותר טובה מתלמדי החכמים עומד נבוך. בר קפרא מעליו עכשיו הוא שואל מהי תועבה?
אמר ליה: פרשיה את!
אמר לו רבי פרש אתה!
אמר ליה: תיתי דביתכי תירמי לי נטלא.
אמר לו בר קפרא: תביא את אשתך שתמזוג לי כוס של יין.
רבי שלהוט ללמוד מוותר על כבוד אשתו!
אתת רמיא ליה.
באה והביאה לו!
אמר ליה לרבי: קום רקוד לי, דאימר לך!
אומר בר קפרא לרבי בוא תרקוד לי שאומר לך!
הכי אמר רחמנא: 'תועבה' - תועה אתה בה.
כך אמרה התורה: תועבה -תועה אתה בה.
רבי אולי רגוע הוא קיבל פירוש מספק. אבל תועה אתה בה במי? באישתך? שרקדה לפני? בבתו של בן אלעשה? בבן אלעשה עצמו שמסתפר כל יום המשך הגמרא שם? דו משמעות- רב משמעות.
לכסא אחרינא, אמר ליה:) תבל [הוא]?
בכוס הבא בר קפרא מחליט לשאול שאלה נוספת מהו תבל? גם כאן הפסוק העומד ברקע ברור ויקרא יח כג: ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה; ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא. הפעם רבי כבר לא מנסה לענות אבל הוא עדיין להוט לשמוע תשובה.
אמר ליה: כי עניינא קדמאה עיביד לי דאומר לך.
אומר לו בר קפרא: תעשה לי כמו מקודם [שאשתך תמזוג לי את הכוס ואתה תרקוד לפני כדי שאומר לך]
עבד.
רבי עושה מה שבר קפרא מבקש...
אמר ליה: 'תבל הוא' - תבלין יש בה? מי שניא הדא ביאה מן כולהון ביאות?
אמר ליה: 'תבל הוא' - תבלין יש בה? האם שונה ביאה זו מביאות אחרות?
שוב מה זה בה? על מי שואל בר קפרא? על הפסוק אולי על אשתו של רבי? בת אלעשה עם הארץ הדומה לחמור?
אמר ליה: ומאי זימה [הוא]?
שוב הייחוס ברור ויקרא יח יז: ערות אשה ובתה לא תגלה, את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה--שארה הנה.
פה כבר מדברים על אם ובת..
אמר ליה :עיביד כי עניינא קדמאה; עבד,
אמר לו תעשה כמו מקודם. ורבי עשה. בר קפרא שולט לגמרי בענינים רבי לא יודע להפסיק אותו.
ואמר ליה: 'זו - מה היא'?
לא יכיל בן אלעשה למיסבל, קם ונפק הוא ואינתתיה מתמן.
לא יכל בן אלעשה לסבול קם ויצא הוא ואשתו משם. הפעם הפסוק על אשה ובתה סימן בעיני בן אלעשה את הגבול שהוא לא יכול לסבול. להציע שגם אשתו וגם בתה- אשת רבי- זו מה היא? זה היה לו יותר מידי.
מה אומר ומה אדבר את בן אלעשה אני מבין. את רבי פחות אבל בר קפרא? האין גבולות לסאטירה? אכן פורענות הגיעה לעולם
