השתלשלותה של אגדה תמוהה
אשמח לשתף אותכם, במחקרו של המלומד שיסטר על גלגולה של אגדה תמוהה וספיחיה, ניצולה לאג'נדות שונות המתחלקות לפי אג'נדה גיאוגרפית. שיסטר תומך את דבריו במחקר המראה שאותו אדם כשאמר את אותה אגדה, אם היה אחרי כיפי דעכו - כלומר בדרך לבבל, נאמרה בצורה לא רציונלית, ואם היה קודם כיפי דעכו - כלומר מחכמי א"י, הרי האגדה יצאה מפיו רציונלית ומזוקקת.
בבבלי החשוך מסופר (סנהדרין צא.):
תנו רבנן בעשרים וארבעה בניסן איתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלים כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו היא דכתיב (במדבר ל"ד) ארץ כנען לגבלתיה וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה אמר להו גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון.. אמר להם אלכסנדרוס מלכא החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד ברחו והניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות ואותה שנה שביעית היתה.
לפי הבבלי היה כאן מפגש ועידה בין: אלכסנדר מוקדון, גביהה בן פסיסא, אפריקאים הטוענים לבעלות על א"י על סמך פסוק בספר במדבר. ולא עוד אלא שיש לנו תאריך, שנת השמיטה כד' בניסן, לא פחות ולא יותר. ובהמשך מסופר על שני מפגשי פסגה נוספים כיוצא בו, מול המצרים, ומול הישמעאלים. נו באמת..
עתה ניגש לגירסה הירושלמית:
בימי אלכסנדרוס מוקדון באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה (ב"ר סא').
בעשרין וחמשה ביה אתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלם. אלו בני אפריקאה שבאו לדון בימי אלסכנדרוס מוקדון לאמר ארץ כנען שלנו (מגילת תענית).
הרי לפי הא"י היו הדברים בסך הכל "בימי אלכסנדר מוקדון", דהיינו בתקופה ההלניסטית. אמנם במגלת תענית, האמונה על תאריכים נזכר תאריך שונה מן הבבלי, כד' סיון!
באגדות א"י חסר גם הסיום שברחו והשאירו שדותיהם וכו', הבבלי מיצה את השאיפה לנצחונם של אבותינו בכל מחיר, ובצורה ניסית, הירושלמי הסתפק באזכור הדיון.
נמשיך ונתבונן בהיסטוריה כפי שהיא באה לנו בפי מדרשי א"י הזכים:
"בקש אלכסנדרוס מוקדון לעלות לירושלם אמרו לו כותיים שרי יהודה אין מניחין אותך ליכנס לבית קדשי הקדשים שלהם מפני שאתה ערל מה עשה גביהא בן פסיסא עשה שני אנפילאות זהב", (מגילת תענית שם, ב"ר שם).
זה מזכיר לנו בבירור את אגדת הבבלי על פגישת אלכסנדר ושמעון הצדיק:
"יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בך. כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי" (יומא סט. ההדגשה שלי א.ז.).
אגב, גם כאן אנו יודעים בדיוק מתי קרה הדבר, בחודש טבת. הבבלי יודע בדיוק את התאריך של האירוע, חמש מאות שנים לפניו! כמה קל!
הבבלי לא יכל לסבול פגישה של אלכסנדר עם גביהה בן פסיסא אנונימי, ולכן קבע את הפגישה עם שמעון הצדיק, שהיה פרושי מפורסם, הכהן הגדול הוא זה שקיבל את פני אלכסנדר. תוך התעלמות מחוסר התיאום הכרונולוגי בין זמן שתי האישים. לפי הירושלמי השתמש גביהה באיזו חכמה עממית כדי לרצות את אלכסנדר, הבבלי לא הסתפק בכך, הוא רצה לראות את אלכסנדר משתחוה ליהודי הנכבד!
וכבר התפרסמו המחקרים הקובעים כי פגישה זו לא היתה ולא נבראה, ניחא, אגדה עממית, אבל אגדות א"י לכל הפחות טוו אותה בצורה המקורית והמינימלית, ואילו אגדות הבבלי יצרו הילה של מיתולוגיה סביב הסיפור, שבשו את כולו, וערבו כל מה שקשור לאלכסנדר יחדיו בסלט אחד בבלי כדוגמת נהמא בנהמא! על זאת ידוו כל הדווים!
עד כאן דברי מסטר שיסטר. כפי שהתפרסמו ב"תרביץ לו", ללא הערות השוליים. בהשמטת כותרת אחת. עם הדגשה שלי, כמצויין.
