גיור וגנטיקה: האם יש הצדקה לעמדה גזענית

תמנע בת מלכים הואי, דכתיב +בראשית ל"ו+ אלוף לוטן אלוף תמנע. וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא - דלא איבעי להו לרחקה.



ברוסיה השתמד בנו של יהודי - בכה האבא  בכיה גדולה- ואמר לחברו- מה אגיך לריבונו של עולם על כך שבני התנצר?
אמר לו חברו- תשאל אותו- ומה עם הבן שלך?

1) כבר פעם שנייה שאתה מתחמק באלגנטיות מבקשתי לקבל יותר פרטים על מחקר התאומים הזהים שהופרדו בלידתם. זהו המחקר שלפי תיאורך הוא האישוש המרשים ביותר לתיאוריית הדטרמיניזם הגנטי ובכל זאת אתה גורר רגליים. האם יש משהו שאתה מעוניין להסתיר?

2)מעולם לא סיפקת הסבר לבעיית האמינות של מבחני איי קיו בהשוואה בין קבוצות. מסתבר שכאשר מפעילים את מכשיר המדידה הזה שנקרא איי קיו על קבוצת האמריקאים של שנות ה-30 ועל קבוצת האמריקאים דהיום, מתקבל פער שאינו יכול לייצג  את הפער במידת החכמה בין הקבוצות. כלומר באופן מוכח ישנם נסיבות בהם האיי קיו מודד אל הבדלים בחכמה אלא איזה גורם עלום שאיננו יודעים מהו, אולי פער סוציואקונומי אולי פער תרבותי אולי משהו אחר. איך בשם כל הקדושים אתה יכול לדעת שכשאתה מפעיל את המכשיר הזה בכדי להשוות נניח בין ילדים בקניה לילדים בצרפת , שאינך מודד פער עלום כזה אלא דוקא את ההבדל במידת החכמה ביניהם? במקום תשובה אתה זורק האשמות על חיפוש תירוצים או סיפורים על "קונצנזוס".

בפורום הזה דנים לא פעם בעניינים מדעיים כמו ביולוגיה או פיזיקה. לא זכור לי מתי בפעם האחרונה פטרו כאן טענות בקביעה שמדובר ב"קונצנזוס". אנשים  יודעים לספק הסברים ולשרטט למשל את הבסיס לטענות על אבולוציה או תיארוך. למה ביולוגים  יכולים לענות על שאלות ופיזקאים יכולים לענות על שאלות ואילו אתה, המומחה היחיד לאינטליגנציה שמסתובב כאן, אינו מסוגל אף פעם לספק הסבר? אני לא חוקר אינטליגנציה, בודאי איני יכול להמציא תירוצים ולהנפיק הסברים , אני יכול רק לשאול שאלות . יכול להיות שאתה חושב שאני מגמתי בשאלות האלה וכמו המשגיח הליטאי  הידוע משוכנע שמדובר בתירוצים ולא בקושיות אבל השאלות האלה אינן נענות. והשאלות האלה הן בסיסיות, אלה הן שאלות שאתה היית אמור לשאול בעצמך. העובדה שאינך מתמודד איתם אומרת הרבה מאד.

3)הטענה שמדובר בקונצנזוס היא מגוחכת. מעמדה המדעי של תחום הפסיכולוגיה הוא די מפוקפק  , איזה ערך יש לקונצנזוס שלהם? אני בטוח שגם למרקסיסטים, לפסיכואנליטיקאים , לאסטרולוגים ולאנליסטים טכניים יש הרבה מאד קונצנזוסים, סו ווט? לדעתי השוואת חוקרי האינטליגנציה לאנליסטים טכניים היא די קולעת. כל מה שהם עושים זה לספק פרשנויות לטבלאות של מספרים. זה לא מה שנקרא מדע.

אני לא מדען אבל אני מבלה חלק ניכר מיומי בקריאת חומר מדעי, אני רגיל לראות דיאגרמות והסברים ומשוואות ודריבציות וארגומנטים גיאומטריים ומודלים  ופרדיקציות. דבר מכל אלה בל יראה ובל ימצא אצל חוקרי האינטליגנציה. אור הלבנה מייחס לפיסוכולוגים את היכולת לענות על השאלה האם האינטליגנציה נקבעת לחלוטין על פי הגנטיקה או שהיא מושפעת מגורמים סביבתיים. אבל הפסיכולוגים האלה אינם יודעים לענות על שאלות בסיסיות בהרבה . הם לא יודעים אפילו לתת מודל אמין לגבי האופן שבו האינטליגנציה פועלת. אם מישהו טוען משהו לגבי הקשר בין הביולוגיה לאינטליגנציה, היית מצפה שידע לספק מכניזם ביולוגי כלשהו שפועל באינטליגנציה. אבל לא מיניה ולא מקצתיה.

הם חושבים משום מה שאפשר באופן מופשט לגמרי להסיק מסקנות בנות משמעות מתוך טבלאות של נתונים על קורלציות בלי לדעת כלום מראש לגבי התופעה. לדעתי זהו מתכון בדוק לטעויות. בכל דריבציה יש המוני הנחות ואין שום דרך לקבוע אלו הנחות סבירות ואלו לא, ללא מודל שצבר איזה מידה של אמינות על ידי פרדיקציות. נתונים  על קורלציות יכולים להיות מוסברים באופנים מאופנים שונים אם מניחים הנחות שונות . בהיעדר תיאוריה כל מה שנשאר זה להאשים מבקרים בחיפוש תירוצים. אילו היה מדובר בכמויות מאסיביות של נתונים שהיו מגלים קשרים יציבים ומוחלטים , ניחא. אולי היינו צריכים להגיד שמצאנו קשרים אמפיריים בין מספרים מסויימים ואין זה משנה מה עומד מאחוריהם, אפשר להתייחס אליהם כאל חוקי טבע דטרמיניסטיים. אבל זה רחוק מלהיות המצב. להיפך, המחקרים דלים בנתונים וכצפוי הנתונים הקיימים מחייבים  שימוש בשיטות סטטיסטיות שכוללות הרבה הנחות  לא מאומתות ואחרי כל זה עדיין אין לנתונים אלה פרשנות חד משמעית, חוץ מאשר "קונצנזוס".

אני חושב שכל הקונצנזוסים האלה הם תוצר של מגננה . אם לא ייחסו משמעות דטרמיניסטית למה שהם עושים, כל מעמדם המדעי מוטל בספק . זה עניין לסוציולוגים של המדע. יש כאן לדעתי ריאקציה כנגד הגישה היותר נראטיבית  של מדעי החברה שגרמה לתחושת נחיתות מול אנשי מדעי הטבע. זה מוביל לנסיון להעתיק את השיטות של מדעי הטבע למקומות שהם פשוט לא שייכים.

4)קראתי קצת בויקיפדיה על מחקרי תורשתיות. מסתבר שיש כשל חמור באופן שבו אור הלבנה מציג דברים אלה. מחקרים אלה כלל אינם מודדים מה המשקל היחסי של הסביבה ומה של התורשה . אם מחקר מסויים יגלה שתכונה מסויימת היא תורשתית  במאה אחוז, זהו כשל להסיק מכך שהשפעת הסביבה זניחה . דוגמה לכך: אם מודדים את התורשתיות של כושר פיזי בקרב קבוצת חיילים שזה עתה סיימה תוכנית אימונים מפרכת , התורשתיות תהיה-באופן פרדוקסלי אולי-גבוהה מאד . הסיבה היא שבמצב הזה  תוכנית האימונים יצרה השוואה בתנאים סביבתיים, ולכן ההבדלים שנשארו בין חברי הקבוצה מקורם בגורמים תורשתיים. אבל תהיה זו שטות גמורה להסיק שחשיבות האימונים זניחה ומה שחשוב אלו הגנים.

יתר על כן , התורשתיות של תכונה כלשהי אינה חוק טבע  והיא אפילו לא מאפיין של התכונה הנמדדת. היא מאפיין של הקבוצה הנמדדת. עבור הקבוצה הנתונה היא אומרת כמה מהשונות בין חברי הקבוצה צריכה להתייחס לתורשה וכמה מזה להבדלים אחרים. אם ימדדו קבוצה אחרת בעלת מאפיינים שונים ימצא יחס שונה עבור התורשתיות ולא יהיה בכך משום סתירה. יתר על כן, אם יודעים מה יחס התורשתיות אצל קבוצות A ו-B, זה כלשעצמו אינו מספר כלום על היחס הזה באיחוד של הקבוצות A וB. יכול להיות שבמקרה יש איזה גורם סביבתי שיוצר הבדל משמעותי בין 2 הקבוצות אבל השונות שלו בתוך הקבוצות נמוכה. לכן, הדבר הזה שאור הלבנה פוטר כאן בזלזול כ"פלפלנות" , מסתבר שמדובר דוקא הבחנה מאד חשובה .

אני חושב שזה ממחיש שוב עד כמה מועדים לטעויות מחקרים שמתבססים אך ורק על טבלאות נתונים  ללא מודל תיאורטי ברקע . פשוט יכולה להיווצר נטייה לייחס משמעות לא נכונה לגדלים נמדדים מסוימים ולקפוץ למסקנות נמהרות. יש לי עוד דוגמאות לכשלים מסוג זה אבל עוד חזון למועד.