יתכן
למה אתה כל כך משוכנע שלא ייתכן שמדובר בפינטוז? האיסלם הנצרות בודהה ועוד גם זוכים ממך להכרה כזאת, או ששוב אתה מקבל את מה שאומרים בשכונה?
אני חושב שכאן היא הטעות המרכזית שלך, מבחינתי כל דת ככל שהיא קרובה יותר לאמת זוכה אצלי להכרה גדולה יותר וכיון שבתורה האמת היא הדת עצמה אני מרגיש מחויב לה ביותר
אחזור שוב, התורה אמורה להוות גילוי והמטרה שלה היא שאנחנו נהיה אלו שנראה בעצמינו אין בה דברים נוספים מלבד הקיום של האמת והצדק בעולם וכמו שאמר ה' על אברהם "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ובני ביתו אחריו לעשות משפט וצדקה בארץ"
והמטרה של הגילוי הוא הנוכחות של חוקים שהם אמת שהם חלק מהנטיה הטבעית של כל אדם שהוא מטבעו דורש צדק והחוק האמיתי המטרה שלו היא שהאדם ירגיש חלק מהאמת הזאת שאותו הוא חי תמיד מתוך הסביבה החיצונית שלו והמחויבות שלו היא מתוך כך שגם הסביבה הפנימית שלו נמצאת ברשות גבוה ושלכן אין סתירה בין השניים
אתה שואל בחריפות מה התועלת שיש במצוות כיון שהמוסר באופן עקרוני כולל בעיקר חוקי חברה ובשביל זה די שנאמץ חוקה נאורה של אחד העמים
התשובה היא שיש הבדל תהומי בין חוקים שהם אמת לכשעצמם לבין חוקים שמראשיתם הם מוכרים כאמצעי כפייה בשביל שיהיה סדר
ההשוואה למוסר ולמצפון אינה במקומה ולו רק מפני התועלת החברתית אבולוציונית שיש בשמירת חוקי המוסר. אבל הסוגיה הזאת היא, כידוע , ארוכה ועמוקה וכל השוואה בינה לבין אמונה כזאת או אחרת אינה במקומה.
עיקר מה שהתכוונתי בהשוואה הוא שאין לאדם בחירה אם להעריך אמת וצדק או לכפור בו ואין לאדם כאדם שיקול דעת ובחירה האם להיות מושחת או להיות אדם אלא מהטבע הבסיסי שלו הוא להכיר באמת כמציאות מחייבת וגם במצב של רגשות חזקים הדעת בכל זאת תתפוס פיקוד ותמנע ממנו להתרחק מדאי
ולכן אותו דבר הוא ביחס לאמת הבסיסית של קיומינו ודאי שאפשר להתעלם ממנה ולהחליט שהיא עניין לפילוסופים בלבד אלא שכשאתה הולך על בחירה עקרונית האם אתה עם ה' או שאין לך חלק בו יש לך חלק בקביעת צורת העולם לך ולסביבה שלך ולכן כאדם שיש לו נטיה טבעית לאחריות אתה אמור לדאוג לכך שהעולם יהיה טוב יותר
הדבר ברור שהסיבה שאנשים רואים במוסר דבר נכון הוא כיון שהם מפחדים על עצמם (אבולוציה בלשונך) אלא שזה חסר משמעות לקיום העכשווי שלנו מאיפה הדבר הזה מתחיל
האם אינך שם לב שהפרטים השתלטו על הכללים באופן מאד קיצוני. הקלישאה "מרוב עצים לא רואים את היער" אינה מצליחה לבטא את מה שהתרחש והתפתח מהכללים (עשרת הדברות) עד לפסילת גט בגלל שהשם לא נכתב בדיוק כפי שאיזה פוסק הכריע.
בשביל להיות במסגרת צריך שלעיקרים הגדולים יהיה יישום מעשי בשטח אחרת אחרי כל המילים היפות מדובר בתיאוריה שאין מציאות בחיים והדבר הזה עצמו של עשיית כל הפרטים לשם שמים יוצרת את מציאות ה' אצלנו בארץ וחוץ מזה ודאי מוטל על כל חושב להבין את אשר לפניו בטעמים המקוריים שלו ובמה הוא מציאות ה'
ככלל, אתה כל הזמן מדבר מתוך המערכת. חז"ל אמרו. הדיון הרי האם לקבל את מה שאמרו או שהם חיו בעולם משלהם, שאין שום הוכחה רציונלית לקיומו.
הציטוט שלי מחז"ל היה רק בשביל שלא תאמר שמדובר בהמצאות שלי ותפיסה חדשה של התורה שלא הייתה קיימת ושזה לא בעצם התורה שקיימת בישראל
בקצרה ולסיכום – אין מציאות בעולם שאפשר לכפות על אדם דעות שאין לו עניין בהם אדם שלא חפץ בעול לעולם לא יקבל אותו על עצמו ולא יעזור לו שכנוע והסיבה לחפוץ בתורה הוא רק אם יש לך רצון עמוק שהעולם יהיה טוב יותר ממה שהוא היום [דבר שקיים כעיקרון אצל האנושות כולה – אמנם לא כל הזמן ממש] ואתה מתחיל את היישום של הרצון הזה מעצמך ומסביבתך אם אין לך את זה אתה יכול להמשיך לזרום - בהצלחה
תורה האמת היא הדת עצמה אני מרגיש מחויב לה ביותר
אחזור שוב, התורה אמורה להוות גילוי והמטרה שלה היא שאנחנו נהיה אלו שנראה בעצמינו אין בה דברים נוספים מלבד הקיום של האמת והצדק בעולם וכמו שאמר ה' על אברהם "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ובני ביתו אחריו לעשות משפט וצדקה בארץ"
והמטרה של הגילוי הוא הנוכחות של חוקים שהם אמת שהם חלק מהנטיה הטבעית של כל אדם שהוא מטבעו דורש צדק והחוק האמיתי המטרה שלו היא שהאדם ירגיש חלק מהאמת הזאת שאותו הוא חי תמיד מתוך הסביבה החיצונית שלו והמחויבות שלו היא מתוך כך שגם הסביבה הפנימית שלו נמצאת ברשות גבוה ושלכן אין סתירה בין השניים
אתה שואל בחריפות מה התועלת שיש במצוות כיון שהמוסר באופן עקרוני כולל בעיקר חוקי חברה ובשביל זה די שנאמץ חוקה נאורה של אחד העמים
התשובה היא שיש הבדל תהומי בין חוקים שהם אמת לכשעצמם לבין חוקים שמראשיתם הם מוכרים כאמצעי כפייה בשביל שיהיה סדר
ההשוואה למוסר ולמצפון אינה במקומה ולו רק מפני התועלת החברתית אבולוציונית שיש בשמירת חוקי המוסר. אבל הסוגיה הזאת היא, כידוע , ארוכה ועמוקה וכל השוואה בינה לבין אמונה כזאת או אחרת אינה במקומה.
עיקר מה שהתכוונתי בהשוואה הוא שאין לאדם בחירה אם להעריך אמת וצדק או לכפור בו ואין לאדם כאדם שיקול דעת ובחירה האם להיות מושחת או להיות אדם אלא מהטבע הבסיסי שלו הוא להכיר באמת כמציאות מחייבת וגם במצב של רגשות חזקים הדעת בכל זאת תתפוס פיקוד ותמנע ממנו להתרחק מדאי
ולכן אותו דבר הוא ביחס לאמת הבסיסית של קיומינו ודאי שאפשר להתעלם ממנה ולהחליט שהיא עניין לפילוסופים בלבד אלא שכשאתה הולך על בחירה עקרונית האם אתה עם ה' או שאין לך חלק בו יש לך חלק בקביעת צורת העולם לך ולסביבה שלך ולכן כאדם שיש לו נטיה טבעית לאחריות אתה אמור לדאוג לכך שהעולם יהיה טוב יותר
הדבר ברור שהסיבה שאנשים רואים במוסר דבר נכון הוא כיון שהם מפחדים על עצמם (אבולוציה בלשונך) אלא שזה חסר משמעות לקיום העכשווי שלנו מאיפה הדבר הזה מתחיל
האם אינך שם לב שהפרטים השתלטו על הכללים באופן מאד קיצוני. הקלישאה "מרוב עצים לא רואים את היער" אינה מצליחה לבטא את מה שהתרחש והתפתח מהכללים (עשרת הדברות) עד לפסילת גט בגלל שהשם לא נכתב בדיוק כפי שאיזה פוסק הכריע.
בשביל להיות במסגרת צריך שלעיקרים הגדולים יהיה יישום מעשי בשטח אחרת אחרי כל המילים היפות מדובר בתיאוריה שאין מציאות בחיים והדבר הזה עצמו של עשיית כל הפרטים לשם שמים יוצרת את מציאות ה' אצלנו בארץ וחוץ מזה ודאי מוטל על כל חושב להבין את אשר לפניו בטעמים המקוריים שלו ובמה הוא מציאות ה'
ככלל, אתה כל הזמן מדבר מתוך המערכת. חז"ל אמרו. הדיון הרי האם לקבל את מה שאמרו או שהם חיו בעולם משלהם, שאין שום הוכחה רציונלית לקיומו.
הציטוט שלי מחז"ל היה רק בשביל שלא תאמר שמדובר בהמצאות שלי ותפיסה חדשה של התורה שלא הייתה קיימת ושזה לא בעצם התורה שקיימת בישראל
בקצרה ולסיכום – אין מציאות בעולם שאפשר לכפות על אדם דעות שאין לו עניין בהם אדם שלא חפץ בעול לעולם לא יקבל אותו על עצמו ולא יעזור לו שכנוע והסיבה לחפוץ בתורה הוא רק אם יש לך רצון עמוק שהעולם יהיה טוב יותר ממה שהוא היום [דבר שקיים כעיקרון אצל האנושות כולה – אמנם לא ממש כל הזמן] ואתה מתחיל את היישום של הרצון הזה מעצמך ומסביבתך אם אין לך את זה אתה יכול להמשיך לזרום - בהצלחה
_________________
)
)
