בספר דניאל קיימת מילת מילת היחס "די", שמשמעותה לפעמים "אשר" ולפעמים "של", כמו להוא שמא די אל-הא מברך. א"כ בשפה האחות הייתה מילה *נפרדת* למילת השייכות "של".
נשלח ב-28/2/2011 19:28
מיימוני כתב:
ינוח
זו תופעה טבעית בשפות שמילים מתפרקות וחלקים שלהן מקבלים מעמד עצמאי. וכל זה חלק מן ההתפתחות של שפות. יש עוד תופעות רבות וגם הפוכות.
.
תופעת "של" היא שינוי בטבע השפה (לא סתם להוסיף מילה), האם יש לך דוגמאות לשינוי כזה?
תתאר לך שבתנ"ך יש "של" נפרדת, האם לא תרגיש כי לא יכול להיות קלקול כזה בשפת האבות, הנביאים ידברו כך?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-28/2/2011 19:41
כל-עמת שבא כן ילך (קהלת). המילה "כל" נפרדת כאן (ואין משמעותה all), והרי זו ממש אותה תופעה שאירעה עם "של".
נשלח ב-28/2/2011 19:48
"בל-אומים" גם כן דומה.
_________________
זינגה זינגה!
נשלח ב-28/2/2011 19:56
אגוסטינוס כתב:
ובאמת חלק האחרונים (מהרש"ל ועוד) כתבו, שלא לומר בברכות, מילת 'של', כמילה בפני עצמה אלא חלק ממילה. (להדליק נרות שלחנוכה, פטרני מעונשו שלזה).
זה כבר מעודד. לא ידעתי על הנ"ל, אבל באמת, אומר אני בשבילי – "שלשבת", "שלחנוכה".
לגבי - "בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם"
(קהלת ח יז)
כאן באמת, מתעוררת שאלה. מצד אחד, במקרא ובכתבי יד קדומים, "של" כותבים בצירוף למילה הבאה, כתחילית. ובצד שני, "בשל-" הנה נגזרת מ-"של", ואילו כתובה בנפרד. אולי בזמן הקדום כתבו ביחד?..
אודה לך, אגוסטינוס, על סימוכין, לינקים לדברי חכמים באשר ל-'של', כחלק ממילה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-28/2/2011 20:18
הבנשק כתב:
כל-עמת שבא כן ילך (קהלת). המילה "כל" נפרדת כאן (ואין משמעותה all), והרי זו ממש אותה תופעה שאירעה עם "של".