|
|
| נשלח ב-30/3/2011 17:11 |
 |
| |
ירוחם,
הוא מתחייב בכתובה כי זו המסורת ומה שמחשיבים כהלכה (בצדק או שלא) אני מסכים איתך שלפחות חלקית אבד על זה הקלח, ובדיוק זה מה שניסיתי לחדד בתחילת דברי באשכול הזה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 08:57 |
|
| |
| אישהרוח כתב: |  | | רבות אנחנו שומעים נשים וגברים שאומרים שהאישה איננה מחויבת לעבוד כיוון שהבעל התחייב בכתובה לפרנסה. ואם היא מועילה בטובה לצאת לעבוד זה רק מתוך רצון טוב וכעזרה לבעל. השאלה האם החובה של הבעל לזון ולפרנס את אשתו בעידן המודרני, הינה חובה באותה דרגה כמו לפני 1000 שנה? והאם הפטור של האישה מלצאת לעבוד הינו באותה דרגה כמו לפני 1000 שנה? הלא בעבר נשים היו טרודות הרבה הרבה יותר בעבודות הבית, ואין צורך להרחיב בדבר הקושי העצום בתחזוקת משק הבית, כגון כביסה ידנית בנהר, שחיטת עופות מריטתם ומליחתם מהיום להיום ללא מקפיא או מקרר, אפיית לחם מעכשיו לעכשיו, תפירת בגדים, כיבוס חיתולי תינוקות, שאיבת מים, חליבת חלב, וכו' וכו' וכו'.
וברור שלפיכך לא נותר להן זמן וכוח לצאת לעבוד, אבל היום? |
|
שלום וברכה,
שאלתך נובעת מתוך המצוקה הכללית של ימינו לכאורה.
מאחר ומדיניות השלטון אינה מאפשרת לפתח יחסי עבודה תעסוקה ונדל''ן בצורה כה פשוטה.
רצף הביורוקרטיה המתיש והמפותל במערומי מכשולי תקנות ופסקי החוק.
וכן מושפע מתנאי עסקה ורמת מחירי יוקרה וסחר גבוה.
כך גם המחירים לצרכן יקרים.
יוצא שגם אדם פשוט שמכניס רווחים כשכיר במקצועות נדושים רבים.
הערך שווה הכנסתו זעיר לרמת המחיה בשוק הצרכן.
אילולא זאת לא היה מתרחש, לא היית מעיז בדעתך לעלות שאלה כזו.
למעשה עצם העניין עצמו מבחינה יהודית.
ישנם דברים מדאורייתא וישנם דברים מדרבנן.
על כן יש להבדיל בין החיובים כי תמיד דאורייתא קודם.
במיוחד שזו הוראת חז''ל מפורשת, אע''פ שבידם לעשות ככל אשר יורוך.
עם זאת ישנם מצבים שחז''ל מפרים מצוה מדאורייתא בהתאם לנסיבות מסוימות.
כגון: גזרת שמד, היושב בבית האסורים, חש''ו וכדו'. (ז''א במקרים חריגים)
חיוב נישואין ופריה וריביה וכל הכרוך בהתחייבות להשקיע במצוה זו.
היא על הגבר בלבד ותו לא וזאת מדאורייתא. כך שלשנות זאת גם חז''ל אין להם רשות.
מלבד מקרים חריגים שקיום ב''ה אינם מתרחשים כפריצת דרך בהמוני העם.
לפני שניתנה תורה היה מותר לאדם לבוא על הקדשה.
שאז זה גרם לריבוי הזנות ולא ידעו להבדיל בין הוולדות.
מאז שניתנה תורה החיוב הוא ''שארה כסותה ועונתה''.
ושארה וכסותה חל גם על וולדותיה של האישה.
כך חיי הנישואין נערכים בהיתר ע''י חופה וקידושין.
בחיוב כתובה מדאורייתא ע''פ הוראת חז''ל.
וכך כל בעילה שלא בדרך הנישואין היא נחשבת בעילת זנות.
כיום ישום זה קשה מאחר והמדיניות הריבונית מקשה על בעלי בית אב רבים לקיים את צרכי הפרנסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 10:42 |
|
| |
אבי כיום ישום זה קשה מאחר והמדיניות הריבונית מקשה על בעלי בית אב רבים לקיים את צרכי הפרנסה.
ולפני מאה שנים או חמישים או מאתיים- היה יותר קל? הצחקת! לא רק אותי.
הישום קשה כי האנשים פרזיטים המנצלים את הזולת, כי קיבלו חינוך כזה להיות טפילים. מה שבעבר לא היה, וכל אדם בנפשו הביא לחמו. ולא בנפשו של הזולת.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 14:17 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | אבי כיום ישום זה קשה מאחר והמדיניות הריבונית מקשה על בעלי בית אב רבים לקיים את צרכי הפרנסה.
ולפני מאה שנים או חמישים או מאתיים- היה יותר קל? הצחקת! לא רק אותי.
הישום קשה כי האנשים פרזיטים המנצלים את הזולת, כי קיבלו חינוך כזה להיות טפילים. מה שבעבר לא היה, וכל אדם בנפשו הביא לחמו. ולא בנפשו של הזולת. _________________ מודה ועוזב |
|
אין בנימת דברי לאמר שפרנסתו של אדם קלה להשגה.
אלא שבנוסף על קשיי הפרנסה שנתקלל האדם הראשון ''בזעת אפך תאכל לחם''.
נוסף קשיי הביורוקרטיה של השלטון המדיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 14:42 |
|
| |
אבי
אולי תסביר בבקשה איזו בירוקטיה יש בפרנסתו של אדם- אם הוא הולך לעבודה כל יום.-ובסוף החודש מקבל את שכרו?
בירוקרטיה יש לאדם המבקש הקצבה ממוסדות- מהמדינה. מה עוד שהרשעים- פקידי המדינה- הללו- התחילו פתאם גם לבדוק מי מקבל את הכסף? ואם מגיע לו לקבל את הכסף?. זו הבירוקרטיה היחידה שאני מכיר בפרנסתו של האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 15:47 |
|
| |
עצם חקיקת יחסי עובד ומעביד בשכר נקוב של שכר מינימום.
אשר הוא סכום מבדח לרמת מחיה משפחתית.
ועוד שהוא לא הגון בהתאם לסוגי עבודה רבים.
גם כאלו שכבר דורשים קורס בן מס' ימים עד חודש מקבלים שכר מינימום.
נראה לך שערך העובד במידה בשכרו הגון?
זה שלטון ממש באזרחים ועוד הניצול של גביית מיסים על כל מיני תעריפים.
שלא אני ואתה קובעים אותם, אלא דווקא אנשי השלטון.
עושקים את העם!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 16:02 |
|
| |
אבי
אלמלא חוק המינימום- העובדים היו מקבלים הרבה פחות, זה ללזכותו של שלטון החסד. דואגת שלא יהיה ניצול.
המדינה היא מדינה של כלכלה חופשית- וכל אחד מקבל לפי עבודתו וכישוריו, ברוסיה ניסו את ההפך- והיה טרגי.
שום מעביד לא צריך לשלם שכר יותר מהתפוקה שהו מקבל.
המיסים המעטים שאתה משלם- לפי דבריך על מצבך- אתה מקבל השלמת הכנסה- ולא משלם. אבל את המיסים צריכים אזרחי המדינה ותושביה. בגלל השרותים שהמדינה נותנת- בטחון משטרה בריאות חינוך סעד תחבורה וכו'
הרי הכסף לכל זה צריך לבא ממקור שהו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 22:07 |
|
| |
אם לא היה חוק מינימום, היה חופש למחיר.
והבריות היו מתפרנסים זה מזה ברווחה יותר.
עצם ההגבלה היא מלכודת הקבורה הנצחית.
ממלא - לא היה בעיה לגבות מיסים כמו הגביה של ימינו ואף יותר.
אגב, לא אזכרתי את מצבי הכלכלי כלל.
בוא לא ניכנס לדקויות שבחוק, כי הרבה משם הם מגבלות עבור טובת מס הכנסה והביטוח לאומי.
וחלק ממהות השלטון היא גם שליטה כלכלית, מתוך כך שליטה באזרחים.על הרקע הכלכלי.
וזאת ע''מ שמדיניות השלטון לא תפגע ע''י אזרחים מבחינה כלכלית.
אע''פ שבהון העליון קיימת הצלחה יחסית טובה בשליטה בשלטון.
אבל זו מערכת יחסים די הדדית.
שמתוך כך רק הצרכן האזרח הפרטי ניזוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 22:12 |
|
| |
אבי
האמן לי שאין לך מושג במיל על מה שאתה מדבר
|
|
|
|
|
