יו"ט שני של גלויות – עד מתי?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 סך הכל 3 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-12/4/2011 22:35

yakovw1

1.
פרשנות נחמדה אך לא כתובה בטקסט.
באותה מידה היית יכול לומר:
איך שאני מבין לא תוסיף מתייחס רק לישוע הנוצרי, למחמד האנלוידעמאיפה-י ולרבה תמר דובדברני, אך לא לרבי עקיבא בן יוסף. למה? כי רבי עקיבא בן יוסף היה צדיק יותר. כאילו, ככה נראה לי לפחות...
כתוב לא תוסיפו ולא תגרעו. אתה לא יכול לעשות פסיכולוגיזציה לא-לוהים ולהסביר מה הוא התכוון לומר באופן "לא מודע".

2.
יום טוב שני הוא דוגמא לכל המוסיף גורע. גם מהבחינה הפסיכולוגית (כפי שכתבו לך כאן, שני סדרים הופכים לחוכא ואיטלולא) וגם מהבחינה התורנית (פחות תפילין)

_________________

נשלח ב-13/4/2011 00:17

1. הפרשנות נכונה כיון שכך קבעו חז"ל וכמו שהתבאר כבר
ובקשר לא-לוהים כיון שמצד עצמו אין שפה שתופסת בו אם כן הדיבור שלו הוא בהכרח בשפה שלנו ולכן אין כל טעם להתעלם מהמשמעות שמאחורי הדברים כיון שהוא הדבר העיקרי שיתכן שנקבל ממנו ושיהיה לנו יחס כלפיו
2. הדוגמה היא לא טובה כל כך כיון שמראש היא נתקנה לצורך ומחוסר ברירה אחרת ועדיין היא תקנה זמנית עד שישובו ישראל לארץ אבותיהם כמו שכתוב בתורה "אם יהיה נידחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוהיך"

_________________

נשלח ב-13/4/2011 01:19

1yakovw כתב:

1.

הפרשנות נכונה כיון שכך קבעו חז"ל וכמו שהתבאר כבר
איפה התבאר? לא זכור לי.
זוהי טאוטולוגיה. המקור לסמכותם של חז"ל לעשות פרשנות יצירתית / להוסיף / לגרוע הוא המקרא על פי פרשנותם היצירתית של חז"ל.

ובקשר לא-לוהים כיון שמצד עצמו אין שפה שתופסת בו אם כן הדיבור שלו הוא בהכרח בשפה שלנו ולכן אין כל טעם להתעלם מהמשמעות שמאחורי הדברים כיון שהוא הדבר העיקרי שיתכן שנקבל ממנו ושיהיה לנו יחס כלפיו
אדרבה! מסיבה זו בדיוק תעשה מה שהוא אומר לך ואל תמציא משמעויות שלא כתובות בפסוק (גם אם נראה לך שהם הגיוניות, ומתאימות לאופן שבו אתה רואה את הפסיכולוגיה של א-לוהים. אגב - הנימוק שהבאת [לא תוסיף כדי שלא תגרע] איננו יותר מטעמא דקרא, ומקובלנו שלא דורשים טעמא דקרא לעניין דינא)

2. הדוגמה היא לא טובה כל כך כיון שמראש היא נתקנה לצורך ומחוסר ברירה אחרת ועדיין היא תקנה זמנית עד שישובו ישראל לארץ אבותיהם כמו שכתוב בתורה "אם יהיה נידחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוהיך"

_________________

נשלח ב-13/4/2011 08:04

1. תנסה להיזכר
2. דבר ראשון הדעה לדורשים את טעם הכתוב היא לגיטימית בהחלט אלא שהיא לא נפסקה להלכה ומכאן אתה למד ביחס לעיקרון שאין בעיה בדרישת הטעם
דבר שני הסיבה שלא דורשים [איך שאני מבין] היא בשביל לתחום גבול ברור בין החוק לטעם שלו וגם הדבר הזה מבוסס על סברה והסברה הכללית הזאת כנראה הייתה עדיפה בעיני חכמים מהסברה הפרטית של המצווה המסוימת וכיון שכאן מדובר בכלל הלכתי ולא בדבר שהוא ברמה ההלכתית המעשית לכן אין את ההגבלה שיש בדרישת הטעם
ואדרבה דווקא כאן הדבר הוא הכרחי ומתבקש כיון שאם לא תבין את הכללים בצורה נכונה התורה תישאר בתחום הא-לוהי שאין לאדם גישה אליה ולכן גם לא תהיה לה כל משמעות או השפעה על החיים המעשיים - דבר שהוא עיקר המטרה שלה

_________________

נשלח ב-13/4/2011 17:13