|
|
| נשלח ב-4/8/2011 00:40 |
 |
| |
ספר נשים – חשבונות משפחתיים
בשעה טובה, לפני שבועיים (י"ח תמוז תשע"א), יצא כרך נשים במהדורה המבוארת. המהדירים מתכננים להשלים את הוצאת הסדרה המבוארת עם סדר לימוד של פרק אחד ביום, כך שתוך שנתיים יושלמו כל הכרכים החסרים קדושה-טהרה בעז"ה.
בהודעה הבאה נעתיק דוגמאות מהביאור לספר נשים במהדורה המבוארת, נצביע על סיכומים שבאו בביאור הכוללים בתוכם פרטי הלכות ממקומות רבים, וגם נצביע על חשבונות משפחתיים שצוירו והומחשו, וכעת די בהבטה קלה בכדי להבין כיאות את ההלכה.
הדוגמה הראשונה תהיה מההקדמה לפרק טז בהלכות אישות, פרק זה עוסק בנכסים שהכניסה האישה לבעלה ברשות מי הם ומה יעשו בהם, ועוד נכתב בפרק על גביית הכתובה, להלן ההקדמה לפרק עם הלכה א' וביאורה. 
הדוגמה השניה תהיה מהלכות יבום וחליצה, הלכות אלה משופעות בחשבונות משפחתיים, ובביאור צוירו המשפחות, וכעת ההלכה מובנת בקלות.
הלכות יבום וחליצה פרק א' הלכה יג'.
עוד דוגמה מהלכות יבום וחליצה פרק ו' הלכות טז-יז.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2011 08:12 |
|
| |
דרום חוקר
איקון ירוק.
לפי ההתרשמות, הרי זה ממש "קהתי" לרמב"ם!
הבנתי מדבריך שכבר יצא הכל מלבד שני כרכים? זו התקדמות עצומה. או שמא רק לפי סדר הלימוד היומי?
התוכל להפנות ללינק למחירים, רכישה, הכרכים שיצאו ועוד?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2011 09:17 |
|
| |
מיימוני
אכן זאת מהדורת "קהתי" לרמב"ם.
עד כעת יצאו הכרכים הבאים, מדע, אהבה, זמנים, נשים, נזיקים, קנין, משפטים, שופטים.
הכרכים החסרים, קדושה,הפלאה,זרעים,עבודה קרבנות,טהרה.
מפעל משנה תורה-המהדורה המבוארת
http://www.mishnetorah.com/the-elucidated-version/beurProp.htm
מהדורה זו יוצאת לאור, בסיוע מומחים לתחום, כאשר כל מומחה בתחום מבאר את הספרים העוסקים בתחומו, למשל מכון משפטי ארץ העוסקים בדיני נזיקין ומשפט, סייעו בספרים נזקים קנין משפטים שופטים, מכון התורה והארץ מסייעים בהוצאת ספר זרעים, מכון המקדש מסייעים בהוצאת הספרים עבודה קרבנות טהרה. פרופ' זוהר עמר מסייע בתחום זיהוי הצומח והחי, פרופ' יחיאל קארה מהאקדמיה ללשון אחראי על הניקוד, וכדו'.
בכדי להקל על הלומד, יש בתחילת כל פרק כותרת, נושא הפרק, וכותרת משנה, בתחילת כל כמה הלכות, כך שבשעת קריאת ההלכות הלומד יודע מה הנושא שבו הוא עוסק, ולא יתבלבל בגלל ריבוי ההלכות והפרטים.
נדמה לי שאפשר להשיג ספרים אלה גם בחנות של גיטלר בבני ברק, צריך להתקשר לברר, כמובן ניתן להתקשר למוציאים לאור, והם ישלחו את הספרים בדואר.
צרו קשר אתנו ונשמח לענות אליכם...ניתן לצלצל אלינו למספר 077-4167003, לנייד 050-3767003 או לשלוח פקס' למספר 04-8121043 אנו מחכים לכם בצד השני של הקו, לייעץ, להשיב ולבצע הזמנה.
http://www.mishnetorah.com/contact-us.htm
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2012 14:02 |
|
| |
כרך המשפט והשלטון (חדש)
רמב"ם מהדורה מבוארת בפורמט בינוני
יצא לאור כרך מבואר של הרמב"ם בפורמט הגדול הכרך כולל 4 ספרים (נזקים, קנין, משפטים ושופטים)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2012 14:03 |
|
| |
עמוד לדוגמה - עיצוב חדש
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 09/01/2012 14:07:58
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2012 23:39 |
|
| |
ספר קדושה מבואר
בהודעה הבאה נסקור כמה מהביאורים על הלכות איסורי ביאה, מהמהדורה המבוארת, בהוצאת מפעל משנה תורה.
כל מי שמצוי בהלכות איסורי ביאה ברמב"ם, יודע כי שוררת מבוכה גדולה בין המפרשים בשיטת הרמב"ם על צורת המנין, שבעה ימי נידה, אחד עשר ימי זיבה, האם הרמב"ם סובר שכך תספור האישה 7 ימי נידה 11 ימי זיבה גם ללא התחשבות בווסת האישה בפועל, או שמא מנין זה יהיה רק לאחר שתופיע הווסת הטבעית הגופנית של האישה ורק אז תספור 7 ימי נידה 11 ימי זיבה. בתחילת פרק ו' ערכו המהדירים הקדמה ארוכה על נושא זה, תוך כדי הבאת השיטות השונות, עיון מדוקדק בהקדמה יפרוס לפני הלומד את ההלכות השונות בהם מופיעה הסתירה בדברי הרמב"ם עם ניסיון ליישוב ההלכות זו עם זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2012 23:42 |
|
| |
נושא שני שנצטט מהמהדורה המבוארת, היאך תהיה צורת הבדיקה של האישה בזמן הפסק טהרה, האם בדיקה פנימית עמוקה ומדוקדקת, מה שנקרא בדיקת חורים וסדקים, או שמא בדיקה פחות עמוקה ומדוקדקת.
בסוגיה זו נחלקו המפרשים בדעת הרמב"ם, ויש שדייקו מדבריו, כי אין צורך לבצע בדיקה מדוקדקת בזמן הפסק טהרה לבעל, ורק לטהרות הקפידו חכמים על כך, להלן דברי הנודע ביהודה בסוגיה.
כתב הנודע ביהודה יו"ד מה"ק סי' מו "נדבר בדיני הבדיקה אשר רבותינו חקרי לב החמירו בה הרבה, ראש המחמירים הוא הרשב"א ז"ל, וז"ל בתורת הבית דף קפג ע"א תנן בפ"ק דנדה המשמשת בעדים הרי זו כפקידה (ראה הערה בסוף) ואמרינן עלה אמר ר"י אמר שמואל עד שלפני תשמיש אינו ממעט מפקידה, מ"ט, מתוך שמהומה לביתה אינה מכניסתו לחורין ולסדקין. ודקדק מכאן הראב"ד דכל לבעלה אינה צריכה בדיקת חורין וסדקין וכו' וסייע עוד דבריו מדאמרינן בשלהי פירקין כיון שתבעה אין לך בדיקה גדולה מזו, כלומר לפי שנותנת דעתה ומרגשת אם יש דם בבית החיצון, ואין לך בדיקה כל דהו יותר מתביעה. ויש מי שאומר דבדיקת זבה בין בבדיקת יום ההפסקה בין בבדיקת השבעה בעינן בדיקה מעולה כבדיקת הטהרות, ולא הקלו לגבי בעל אלא בדיקת המעלות באישה העסוקה בטהרות (ראה הערה בסוף), ומסתברא כלישנא קמא [ע"כ הוא דעת הראב"ד]. ומסיים הרשב"א שהדעת מכרעת כלשון הזה השני, דאיך אפשר שיהיה לבעלה שהוא עסק כרת קיל מבדיקת הטהרות, ...
והנה הרי"ף לא הזכיר הבדיקה כלל, רק הזכיר שצריכה ז' נקיים, ולפי הנראה דעתו כדעת הראב"ד שכיון שתבעה אין לך בדיקה גדולה מזו, וא"כ עיקר הבדיקה רק שתתן אל ליבה לבדוק, וכיון שהיא סופרת הרי היא נותנת ליבה, וכמו שכתב רשב"א בשם הראב"ד. והנה ממקום שבא הרשב"א להחמיר משם אבוא אני לידי קולא, דהרשב"א כתב דבדיקה בלי חורין וסדקין קינוח מיקרי ולא בדיקה ואנן בדיקת שבעה בדיקה תניא בהו.
והנה פשפשתי בכל דברי רבינו הגדול הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה בדיני נדה וז"ל בפ"ד הל' יד דרך בני ישראל ובנות ישראל לעולם לבדוק עצמם אחר התשמיש, כיצד, מקנח האיש עצמו במטלית נכונה לו ומקנחת האישה עצמה במטלית נכונה לה וכו'. וכן בהלכה טו בגדים אלו שמקנחים בהם וכו' והבגד שמקנחת בו הוא הנקרא עד שלה. ובהלכה טז הצנועות אינן משמשות עד שיבדקו עצמן תחילה קודם תשמיש וכו'. ובהל' יז המשמש פעמים רבות וכו' אלא מקנח בעד שלו והיא בעד שלה וכו', שמשה מיטתה וקנחה עצמה וכו'. וכן בהלכה יט קנחה עצמה בעד וכו', וכן עוד פעמים רבות בדבריו אינו קורא לה בדיקה אלא קינוח. וכיון שבגמרא דקדקו בזה לפי דעת הרשב"א עד שאמרו לקינוח ולא לבדיקה (ראה הערה בסוף), ודקדק הרשב"א מזה שהקינוח אינו עולה בשביל בדיקה, וא"כ למה כתב הרמב"ם בכל מקום קינוח, אלא ודאי דקינוח סגי באמת לבעלה. וכן ברש"י טז א במשנה בד"ה תשמש לאור הנר ותבדוק לאחר תשמיש עד שקינחה בו, עכ"ל. הרי דקינוח די, באופן שאני אומר דלבעלה סגי בקינוח ממילא הוא נקרא בדיקה. ומה שאמרו בסוף נדה דף סח ב הזב והזבה שבדקו עצמן, לשון בדיקה היינו הקינוח שכיון דסגי בקינוח הוא עצמו הבדיקה, וכן הרמב"ם בפ"ו מאסורי ביאה בסופו זב וזבה שבדקה עצמה וכו' הנהו קורהו בדיקה, לפי ששם אין עסקו לפרש אופן הבדיקה אלא לפרש אימת תהיה הבדיקה סתם ואמר בדיקה, אבל בפ"ד הל' יד שם עוסק לפרש ענין הבדיקה. הרי ודאי דלהרמב"ם קינוח די, וזה ברור. ומה שאמרו לקינוח ולא לבדיקה אפרשהו אח"כ.
ומעתה אחרי אשר מצאתי און לי שלושה חמורי עולם המקילים בה בבדיקה זו, והם הרי"ף הרמב"ם והראב"ד אביא גם סמוכים מן התלמוד להקל בזה. בסנהדרין דף כב א, אמ"ר יהודה אמר רב בי"ג מפות קינחה בת שבע באותו פעם, ופרש"י שבא עליה י"ג בעילות וקינחה בין תשמיש לתשמיש. והא ודאי בדיקה שלאחר תשמיש בדיקה מעליתא היא שהרי אז אינה מהומה לביתה ואעפ"כ אמרו קינחה, מכלל שהקינוח היא הבדיקה ואין צריך לא הכנסת חורין וסדקין ולא עד מקום דישת השמוש, רק קינוח בעלמא, ולא אמרו הכנסת חורין וסדקין אלא לטהרות באישה העסוקה בטהרות, ולכן אמרו עד שלפני התשמיש אינו ממעט מפקידה, דהתם בעסוקה בטהרות עסקינן שלטהרות הוא שאמרו שמטמאה למפרע, אלא שכיון שעסוקה בטהרות שוב ממילא גם לבעלה בודקת בדיקה יפה שתעלה לה גם לטהרות, אבל לפני תשמיש היא מהומה לביתה ואינה בודקת יותר מהחיוב לבעלה לכן אינה עולה לה לטהרות.
ומה שתמה הרשב"א איך אפשר שלבעלה שהוא אסור כרת קיל מלטהרות, הנה אמרו בגמ' כל לבעלה לא בעי בדיקה, ובעסוקה בטהרות מחמת חומר עסק טהרות הצריכוה בדיקה אפילו לבעלה, וכן בכל עניני חציצה לטבילה חמור לטהרות יותר מלבעלה, ... והטעם להחמיר בטהרות יותר מלבעלה הוא, דעיקר חומר הבדיקה לחורין ולסדקין מטעם אימור כתלי בית הרחם העמידו דם וכמ"ש הרשב"א בתורת האדם, והנה הא דאישה מטמאה למפרע מטעם דאימור כתלי בית הרחם העמידו דם, והנה קי"ל דלטהרות הוא דמטמאה למפרע, אבל לבעלה ולחולין אינה מטמאה למפרע, וא"כ די לה בבדיקה קלה וכו' ע"ש". (ע"כ לשון הנודע ביהודה)
כתב הרב קאפח בהערותיו על משנ"ת "הבאתי כאן כל דברי הנוב"י בענין זה כי במחוזות רבים בתימן לא נהגו כדעת הרשב"א, ומנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, סמוכים לעד לעולם על איתני עולם, ומפי הרצ"י הכהן קוק שמעתי שעל זה נתכוון הראי"ה בספרו אורח משפט סי' ז הוצ' מוסד הרב קוק עמ' כ טור ב במה שכתב כמו שהדבר נהוג בעניני איסור והיתר ועניני חיי משפחה, בין לקולא ובין לחומרא ... כי קבלת אבות היא קיומה של תורתינו הקדושה. ע"ש. ולמעשה נהגו כבר להחמיר". (ע"כ לשון הרב קאפח בהערותיו על משנ"ת)
____________________
הערות לנ"ל:
המשמשת בעדים הרי זו כפקידה- פי' כבדיקה. כלומר נחשיב את הקינוח בעד, שבדקה ולא מצאה דם.
וזה לשון רבינו בפרהמ"ש "ועדים כנוי לבגדים שמקנחת עצמה בהן לאחר התשמיש היא והוא, אם מצאה אותן הבגדים טהורין הרי זו כפקידה [כבדיקה], ולא נאמר שמא ראתה דם מועט ונתערב בשכבת זרע ואינו ניכר, לפיכך השמיענו שלא נחוש לכך" (פרהמ"ש נדה א,א).
באישה העסוקה בטהרות- אישה העסוקה בטהרות צריכה לבדוק את עצמה בשלושה זמנים, בשחרית בין השמשות וקודם תשמיש. (פרהמ"ש נדה א,ז)
וכוונת הראב"ד לומר, שיש מי שאומר שכל מה שמיעטנו לגבי בעל, זה משלוש בדיקות אלה שאין האישה צריכה לעשותם, אבל בדיקת חורים וסדקים צריכה האישה לעשותה.
לקינוח ולא לבדיקה- גמ' נדה יד:
לשון המשנה נדה ב,ב "נמצא על שלה הותיס טמאין וחייבין בקרבן" וכת"ר שם בפרהמ"ש "במקצת נוסחות אותיוס וענינו מיד, ושעור הדבר כמו שאמרו הוא שתקנח את עצמה תכף לפרישת האיש ממנה בלי שהות מורגשת ואז אם נמצא על אותו הבגד דם יהיו טמאים וחייבים חטאת"
ובתלמוד הובא "נמצא על שלה אותיום טמאין וכו': תנו רבנן איזהו שיעור וסת [שעליו נאמר במשנה טמאים וחייבים בקרבן] משל לשמש ועד שעומדין בצד המשקוף ביציאת שמש נכנס עד הוי וסת שאמרו [ואם בדקה מיד כמו הדוגמא במשל, הרי הם טמאים וחייבים בקרבן] לקינוח אבל לא לבדיקה [בדיקה זו תהיה בקינוח חיצוני, ולא בבדיקה פנימית שאז שוהה יותר מהשיעור ואינה טמאה ודאי]"
הביאור במהדורה המבוארת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2012 23:42 |
|
| |
בהלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה טז, נזכר בדברי הרמב"ם, אימתי תבדוק לפני תשמיש, אימתי תבדוק לאחר תשמיש, אימתי מעיקר הדין, ואימתי משום חסידות. בהלכות משכב ומושב נזכר אימתי תבדוק כשעושה טהרות.
להלן טבלה מסכמת במהדורה המבוארת, המסכמת את כל הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2012 12:32 |
|
| |
לענ"ד דברי הרמב"ם במשנה תורה כתובים בלשון ברורה ומבוארים היטב ע"י הרמב"ם. כדי להבינם נדרש ללמוד בסבלנות כל קובץ הלכות לכשעצמו וכל פרק לכשעצמו, לדעת את הכללים והפרטים המסתעפים מהם. מה שבעיקר יכול לעזור ללימוד הינו הפניה מדויקת למקורות עליהם מתבסס הרמב"ם בכל הלכה, דהיינו שני התלמודים, התוספתא, ולעתים גם מדרשי ההלכה. באשר למהדורה המבוארת, עושה רושם שזו מהדורה עממית מפורטת וטובה.
|
|
|
|
|
