| נשלח ב-29/5/2011 14:32 |
 |
| |
בריאת העולם כאן ועכשיו
טען כאן מישהו שהשגחה פרטית מתוכננת עם הבריאה,ולא שנוצר השגחה נקודתית בזמנו כמו שמקובל לחשוב,לדעתי אי כאן מחלוקת,כי הקבה היה הוה ויהיה ומחוץ לזמן,יוצא שברגע זה ממש הקבה בורא את העולם,ואז זה גם מסביר המחדש בטובו בכל יום תמיד,וכל שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו מעוד זוית,מה אתם אומרים
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2011 14:39 |
|
| |
המושגים שלך מוטעים + יש כאן כמה סתירות לוגיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2011 14:47 |
|
| |
וולזי מוכן להסביר,ואהבת לרעך כמוך על הרגל השניה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2011 16:18 |
|
| |
המושגים ניקנו מאותו לוגיקה שאתה ינקת מהם,חוסר הסבר בטיעון יהיה בהיסטוריה לפעמים הוכחה כחוסר יכולת להתמודד עם משהו שאתה לא רוצה להאמין בו
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2011 16:33 |
|
| |
אתה יכול לטעון שהא-ל הוא מעל לזמן - כלומר אין לזמן משמעות בשבילו, אך לא שלא קיים המושג זמן.
נקודת הבריאה היא X והיא כבר עברה. היא לא מתקיימת כל הזמן.
לוגית זו טענה שלא תתכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2011 21:15 |
|
| |
| eli_s כתב: |  | אתה יכול לטעון שהא-ל הוא מעל לזמן - כלומר אין לזמן משמעות בשבילו, אך לא שלא קיים המושג זמן.
נקודת הבריאה היא X והיא כבר עברה. היא לא מתקיימת כל הזמן.
לוגית זו טענה שלא תתכן. |
|
אם מושג הזמן עצמו נברא עם העולם הרי שאין נקודת X שכבר עברה, כי מבחינת העולם עצמו אין זמן שהוא לא היה בו.
ולכן לולא ההבנה שהזמן נברא עם העולם נראה שהעולם קיים תמיד, או שהוא מתחדש בכל רגע מחדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2011 23:40 |
|
| |
אתה מניח הנחות ומקשה קושיות.
2 אפשרויות קלות להבנה:
1. - הזמן היה קיים תמיד בלא קשר לעולם, והתייחס לעולמות אחרות שנבנו ופורקו, או שלא התייחס לכלום. בנקודת X בזמן נברא העולם.
2. הזמן נברא עם העולם, ומרגע שנברא הזמן - הוא קיים ולא ניתן להחזירו לאחור.
מכל מקום לומר שהעולם נברא בכל רגע כי בריאתו מעל לזמן מגוחכת.
ואם זו טענתך, לך ועשה ככל העולה על רוחך. כי הרי בכל רגע אתה גם חי, גם מת, וגם עוד לא נולדת!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 12:41 |
|
| |
בקצרה- מה שכתבת יוצר המון סתירות של דבר שהוא X וגם לא X. לדוגמא אלוהים עכשיו בורא את העולם וגם הוא לא בורא את העולם (כי העולם כבר נברא בעבר ששוה להווה).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 13:53 |
|
| |
בילדותי סיפר לי ילד פלספן על תאוריה של איינשטיין ,איך היה אפשר לראות היום את נפוליון,תלוי במהירות האור והזמן
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 17:19 |
|
| |
וולזי, אולי תסביר ותראה איפה בדיוק אמרתי, מה, ומה הבעיה בזה.
ביליצר, למד נא את תורת היחסות וחזור הנה. מהירות הזמן תלויה במסה ואנרגיה וניתנת להאט כשמאיצים מסה קרוב למהירות האור. ישנן אפילו תאוריות על חורים במארג הזמן. לכל זה אין קשר לעינייננו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2011 12:59 |
|
| |
אליס, אני מסכים איתך. הודעתי הייתה מופנת לפותח הדיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2011 13:08 |
|
| |
סליחה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2011 23:18 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 16:01 |
|
| |
וזה כמובן מסביר,שכמו כשאנחנו אומרים בסוכות ז מ ן שמחתינו מדובר על שמחה עכשוית ,כך גם זמן חירותינו וזמן מתן תורתינו היא עכשווית,ואולי זה באמת הכוונה מה שכתוב בספרים הקד.שכל שנה מתעורר וכו,
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 23:42 |
|
| |
הרהורים לשאלת הבריאה המתמדת
שלום,
נניח לעניין ההשגחה הפרטית, - ענין מוקשה בפני עצמו, - שממנה יוצא בעל הדיון המעניין הזה לשאול את השאלה הקשה ששאל.
אמת היא שהמושג בריאה כלל אינו מובן לנו בקטגוריות אנושיות. גם איננו מבינים משמעותה של התחלה לגבי הזמן, גם בלי ענין התחלתו, מושג הזמן יוצר בעיות קשות להבנה.פחות מכל אנחנו יודעים על האלוהים.
הנה כמה שאלות למחשבה.
אם האל טוב, ובטובו ברא את העולם, למה הפסיק את מעשהו הטוב. אם טובו חסר שעור, מדוע לא יברא בריאה מתמדת. רעיון זה העלו למשל אנשי הכלאם. היה להם רעיון מעניין: האל בורא אטום של זמן, משך זמן שאינו נחלק, ועמו הוא בורא את כל העולם בשלמות, וכל אדם שנברא נברא עם מכלול חוויות וזכרונות ותודעה. אותו אטום של זמן והעולם ש'בו' חולף, על מנת שהאל בטובו יברא הכל מחדש למשך אטום זמן חדש. [ראו מורה נבוכים חלק שני, הויכוח נגד הכלאם]. בריאה מתמדת היא בטוי א) לטובו האינסופי של האל. ב) להיותו פועל תמיד.
שאלת הבריאה היא קושיה לגבי שלמות האל. מדוע פתאום בא לפניו צורך או רצון שגרמו בו שינוי, שהם מעידים על חיסרון [זו שאלה עתיקת יומין, הרבה מאות שנים לפני שבאה בדברי הפילוסוף בכוזרי].
ומדוע שבת? האם חולשה היתה בו? האם ראוי לאל הנמצא בפועל תמיד שיחדל?
אולי, יש הגיון רב ברעיון של בריאה מתמדת. מכאן הרעיון של ה'אחד' הנאופלטוני הוא ספירת 'אין סוף' בקבלה, שמאציל מטובו בהיותו נצחי, ובכך אינו פועל, כי לא נאה שיעסוק בעבודה, ואינו שובת,כי לא נאה לו שביתה, ואין אצלו רצון וכוונה, המעידים על חיסרון
זכרו גם רש'י ראשון על התורה, שהעולם נברא כולו באחת. משמע, כל תאור הבריאה המסופר בפרק א' הוא ספור 'אנושי' הבא בתור 'התחלה' לדברי ימי האדם על הארץ, מבלי שאפשר יהיה לנו לשאול ולהשיב כראוי על מה שעולה ממנו, שלא לכך התכוונה התורה.
עניין הזמן הוא קשה מאד ומעורר שאלות רבות, הן לגבי הזמן והן לגבי הכרתנו אותו וחוויותינו בו. עד כי מוטב שלא נעסוק בו כאן.
עודד
 |
|
|
|
|
|
