יעקב- "יש כאן הרגשה מוסרית להעדיף את הדל בכל זאת התורה אוסרת את הדבר"- להעדיף את הדל זה ממש לא מוסרי. זה ההבדל העמוק בין צדק לחסד שרבים מתבלבלים ביניהם.
בקשר לעמלק- ניסיתי להגיב לטענתך "כיון שהתיקון של העולם כולו היה תלוי ועומד באיבוד הרשעים לכן אין שום בעיה מוסרית להרוג כדוגמא את עמלק [...] אלא שיש לזה הסתייגות כיון שרק אם ברור שהמחייה הזאת אכן תשיג את התוצאה הרצויה רק בכגון זה היא מותרת וכמו שהמדרש אומר על משה שהרג את המצרי שהוא ראה שלא יצא ממנו שום דבר טוב עד סוף הדורות". לא הבנתי איך התגובה הזו עונה על הבעיה. "הדבר היה בספק האם המצרי יהרוג את העברי ולכן ההכרעה שלו הייתה שבכל זאת עדיפה ההצלה הוודאית של הנפש מישראל מהמתה מכוח הספק את הרודן המתאכזר כיון שביחס לעתיד הוודאי של זרע שישראל שהוא קרוב לוודאי טוב ביחס לזה אצל הרודן העתיד קרוב לוודאי רע ולכן השיקול הזה יוצר את העדיפות הברורה של המתת המצרי"- נניח שאנחנו רואים מישהו מנסה לפגוע במישהו אחר, נניח שאנחנו יודעים שמהתוקף יצאו אנשים צדיקים ומהמותקף אנשים רשעים, האם המעשה המוסרי יהיה לאפשר לתוקף לבצע את זממו?
מתעניין- "אין לי שום בעיה עם מצוה זו היא נועדה לדרוש ולקבל שכר"- לא מפריע לך לדרוש דברים לא מוסריים? לא מפריע לך שהדרישה הזו עלולה לגרום לאנשים לעשות מעשים לא מוסריים (כמו לאנוס ילדה גויה כי זו ממילא אשמתה)?
חזק- נראה לי שצריך להוסיף הנחה רביעית שההלכה כפי שהיא היום היא באמת התגלמות רצון ה'. זה מחזיר אותנו לדיון האם האמת יותר אובייקטיבית מהמוסר. מכיוון שאין לנו גישה לאמת, למה לחשוב שהאמת כפי שאנחנו רואים אותה אובייקטיבית? האם ה"אמת" לא השתנתה במהלך הדורות, בדיוק כמו המוסר?