בית פורומים עצור כאן חושבים

האם תופעת עצכ"ח יחודית רק לנו?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/6/2011 21:12 לינק ישיר 

שלום,
דייר, אין שום דבר יחודי ב'עצור כאן חושבים', ואין התופעה קשורה באיזה פורום, או בקיומם של מחשבים.
קבוצות הדנות בענינים מסוימים הן עתיקות יומין. הן קימות גם אצל אנשים נרדפים על דעותיהם, או החיים בחברה שאינה מאפשרת שיחה גלויה [ככותבים כאן], וגם אצל אנשים החיים בחברה חופשית ופתוחה המאפשרת דיון פתוח ללא פחד.
הבריות, בכל מקום הן אותן בריות. חלקן מקבל את המציאות, וחלקן שואל שאלות על המציאות.
אזכיר לך כי את סוקרטס, אדם שחי בחברה שאיפשרה חשיבה ספקולטיבית מפותחת מאד, הוציאו להורג בעוון שהשחית את הנוער בשאלות שהיה מטריד אותם בהן ומעורר אותם למחשבה.
המילה 'סימפוזיון' המשמשת היום שם להתכנסות אנשים לדיון מסוים, משמעה ביוונית 'שתיה ביחד'. אינטלקטואלים ביוון היו נפגשים גם הם לשיחה בחברותא תוך כדי הסבה ושתיה, והיו  משוחחים על איזה ענין שבחרו. תוכל לקרא את 'המשתה' של אפלטון ואת 'המשתה' של כסנופון. שניהם תלמידי סוקרטס. [סדר הפסח שלנו כיום נערך גם הוא במתכונת של סימפוזיון יווני].

כיוון שהתנועה הקומוניסטית היתה במקורה תנועה אינטלקטואלית, הרי ששיחות אינטלקטואליות על עניני חברה, מדינה וכלכלה היו נפוצות מאד בין קומוניסטים, גם כאן בארץ.  [מה עלה ממנה אחר כך, זה עניין אחר. אבל בברית המועצות החינוך היה חינם. ההשקעה שהשקיעה ברית המועצות בהשכלת העולים שבאו ממנה לארץ, נאמדת בין 15 ל 20 מיליארד דולר!] .

חילוניות שורשיה בהשכלה ולא בריקנות, ולפיכך גם בדיונים בין המשכילים. זו הביאה למהפכה העצומה בכל תחומי החיים, המתרחשת באירופה מן המאה ה 17 ועד ימינו. ההנחה שהחילוני, על פי ההגדרה, יושב במסעדות ובתי קפה, צופה בטלויזיה ומתבונן במשחקי ספורט, זו הנחה שגויה לחלוטין, המתאימה למה שקרוי 'המון' אבל לא למה שקרוי 'חילוני', חילוני שהולך להצגת תאטרון הולך כדי לחשוב על מה שמוצג לפניו, ולשוחח על כך. הוא עושה זאת גם כשהוא קורא ספר או עיתון. הוא חושב על עולמו, זו התכלית של הכלים האלה. האוניברסיטה דורשת מן הסטודנט שילמד אצל מרצים שונים וישמע דעות מגוונות ומנוגדות. אם יגיש עבודה ויסכם את מגוון הדעות ששמע, תפסל עבודתו בטענה שהוא נדרש להביא איזה טיעון מנומק משלו ולא להסתפק בהבאת דעות משל אחרים. מעניין הוא שהאוניברסיטאות האירופיות היו בראשיתן מוסדות של הכנסיה. (אוניברסיטה היא יצירה של הכנסיה הקתולית). הצורך האנושי לחשוב מחשבה עצמאית, בלתי כפופה לדוגמות, גרם להן להתמרד ולהשתחרר בשלבים מוקדמים מאד. אוניברסיטאות שלא עשו כן, נותרו ירודות ברמתן.
עודד  




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/6/2011 21:26 לינק ישיר 

האם קיימת קבוצת דיון של חילונים שדנים על החילוניות
מנסים ללבן את השקפת עולמם החילונית.
שואלים שאלות קשות מנסים לברור את את המוץ מהתבן כמו שעושים פה?
האוניברסיטאות כבר מזמן הפכו לבית חרושת לציונים ותארים הפקולטות למדעי הרוח הולכות
ומדלדלות כי זה לא מעניין את אף אחד והכי חשוב אין בזה כסף.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/6/2011 13:53 לינק ישיר 

שלום,
דייר, לדאבוני אתה צודק בדבריך על האוניברסיטאות.
עודד

+*+*+*+

על כתיבת מאמרים באקדמיה

חבור בנוסח ישן

 

אינני יודע אם נזדמן לך, הקורא, לראות אי פעם תרנגולת. ודאי מתפלא אתה על אותו מפעל מיושן שעדיין מייצר ביצים בקליפת סידן שבירה שאינה נקיה תמיד, חתומה בתאריך תפוגה בצבע אדום, מאותן שקנית תריסר מהן, מספר שתים, בתבנית קרטון המיוחדת עבורן. כיצד זה, אמרת לעצמך, אינן עשויות קוביות פלסטיק צבעוניות הנפתחות בלחיצה על פתח נסתר?

אם בעל זיכרון חד אתה, אפשר כי תיזכר בתרנגולת החומה הנוברת בדשא בחפוש אחר תולעת דשנה וסביבה כמה אפרוחים צהבהבים, חמודים למראה, אותה תרנגולת שבספרון התמונות מקרטון עבה המיועד לפעוטות בני שנה. אלא שעברו מאז שנים רבות, בנך בחור מגודל וזכרונך טרוד בענינים חשובים יותר, כאותה רשימה של מצרכים שעליך לקנות ולהביא הביתה ואל לך לשכוח אחד מהם.

באמת, תרנגולת כזו אינה קיימת עוד, אלא בספרי תמונות מקרטון עבה לפעוטות בני שנה. התרנגולת המודרנית עזבה זה כבר את כרי הדשא שבכפר והיא כעת עירונית לגמרי, מתגוררת בשיכונים גדולים וצפופים, בנויים שורות שורות של סוללות כלובים בנות שלוש קומות, כל כלוב גדול כדי איכלוסן של שתי תרנגולות שאפילו להסתובב על מקומן אינן יכולות. כל ימי חייהן לא תפגושנה תרנגול ולא תגדלנה אפרוחים. ראשן מופנה קדימה אל מרזב המים והגרגרים. מתחתן רשת משופעת עבור הביצה שעליהן להטיל מדי יום אם חפצות חיים הן, ומגש לאיסוף הלשלשת המשמשת דשן אורגני לזיבול השדה. בבא השעה הקבועה מראש תובלנה כולן אל המשחטה, ודור חדש של מכונות ליצור ביצים, המכונות 'תרנגולת', יתפוס את מקומן בשכונה העירונית.

ברוך בואך אל בית החרושת ליצור ביצים!

 

נמצא כי בית החרושת מן הסוג הזה ליצור ביצים הוא מפעל מוצלח ביותר. כלומר, לדעתן של התרנגולות איש לא שאל. לו נשאלו יש לשער שהיו מקרקרות עד לב השמים במחאה על מצבן. גם לדעתו של המין האחר ההולך על שתים לא שאל איש. אלו, הקונים ביצים להכנת חביתות, עוגות המכונות 'טורט' ודברי מאכל אחרים העולים על השולחן בעת סעודה, גם לחיכם היו הביצים תפלות למדי ולכן לא נשאלו בדבר. שבעות הרצון נפלה איפא בחיקו של הבעלים בלבד משום היעול, החיסכון בהוצאות והגדלת הרווח.

ראו כמה פקידי כספים ומהנדסי יצור כי השיטה יעילה ורווח נאה בצידה, וגמרו להשתמש בה בענפי יצור אחרים במשק. בעבר היו מעסיקים עובדים ופועלים, ואלו, אחר מאבקים קשים, זכו להכרה במעמדם ובחשיבותם. כעת הפכו להיות משאבי אנוש, כיתר משאבים של כספים וציוד ומכונות וחומרים העומדים כולם לשמוש הבעלים. אי אפשר שלא להיזכר בקאטו הזקן, איש מופת הגון ויעיל, המכונה בעבור משרתו 'הקנסור', שאחרי גמר עבודתם היה דורש ממשאבי האנוש שלו, הלא הם עבדיו, שילכו מיד לישון כדי לאגור כח ליום העבודה הבא ולא יבזבזו ממרצם על דברים בטלים שאין בהם תועלת של רווח. כשהמשאב הזדקן ולא היה יעיל עוד בעבודתו, היה מוכר אותו בשוק למרבה במחיר. כדבר הזה אין נוהגים אפילו בבהמה שהזדקנה בחצר המשק, מתרעם פלוטארכוס, המספר את הדבר בספרו הנודע 'חיי אישים'.

בעיני הפקידות האוניברסיטאות בזבזניות ביותר ובאמת, מיותרות לגמרי. מה בדיוק עושים שמה המוני תלמידים ומרצים, על כך לא ידעה להשיב. מקצועות מועילים, המשיבים מהר את ההשקעה ומניבים רווחים נאים לאחר מכן, אותם כמובן יש לטפח, אבל איזה שימוש ימצא בהשכלה לשמה שאין בה כל רווח? במיוחד המקצועות המכונים 'מדעי הרוח' נחשבים אצל הפקידות קרקור תרנגולות מפוקפק, כסף מבוזבז ממש. החליטו איפא להפוך את האוניברסיטאות לגופים יצרניים המניבים רווחים על ההשקעה שהשקיעו בהן. מה כבר יכול לייצר איזה חוקר במדעי הרוח? החליטו שייצר מאמרים. גם הקימו מנהלת מכירות לתוצרת וקבעו, כנדרש על פי חוקי הכלכלה הנכונה, כי אם לא ימצאו קונים לסחורה יסגרו את מחלקת היצור שלה.

לך אחרי, הקורא, אל תוכו של בית החרושת ליצור מאמרים, בנין בטון מכוער מוקף מדשאות. הנה לפניך, בקומה האחרונה, סוללת המחלקה לתאולוגיה. האדון הדוקטור א', איש חרוץ ונעים סבר, המרצה שעור 'על טובו של האלהים ועל הבריאה' בשעה הראשונה של היום החמישי בשבוע. עם סיום ההרצאה הוא נחפז מיד אל הקיטון השני משמאל, המכונה 'חדר', אותו הוא חולק עם שותף העושה בו שמוש ביום אחר. איש עסוק הוא, האדון הדוקטור א'. כאותה תרנגולת עירונית משיכון הסוללות, גם הוא אמור ליצר מאמרים במועד אם חפץ חיים הוא.

פעם, בראשית דרכו האקדמית, עוד סבר כי שפע של זמן יעמוד לרשותו. את תלמידיו יקח לטיול ושיחה של טעם ואולי גם יוכלו לקרא וללמוד ביחד. מן הסתם, אמר, יש ביניהם אנשים מענינים אבל אין הוא מכיר אותם ואפילו מראם זכור לו במעומעם בלבד. איש עסוק הוא, האדון הדוקטור א'. מוטל עליו ליצר מאמרים ולא לחנך תלמידים.

הלילה ירד והאדון הדוקטור א' יושב בחדר העבודה בביתו, חדר מלא ספרים וגדוש נירות. עם בקר עליו לשלוח את המאמר בדבר 'טובו של האלהים' לו נתחייב כבר מזמן, ועדיין אינו יודע מה יכתוב בו. מלבד מבואות של דעות ישנות לא מצא דבר מיוחד לכתוב עליו. הלא כבר אלפיים וחמש מאות שנים כותבים גדולי ההוגים על הדבר הזה, עד שמיצוהו מכל עבריו ואמרו כל מה שהיה לומר בענין, מעוטם דברים של טעם ורובם דברים של סתם.

אבל האדון הדוקטור א' גם הוא צריך לפרנסת ביתו. לפיכך הוא מתישב אצל השולחן, מטיב את מקטרתו ולוגם כוסית יין פורט. לאחר שהרהר מעט בזמן הקצר שעמד לרשותו, החליט כי די אם יציג את הטיעונים הרגילים בסדר שונה וכבר יראה הדבר כחידוש. או אז, מלא ערך עצמו ומרוצה למדי, יחל להקיש את הגיגיו אל מעבד התמלילים שלו.

לא ארך הזמן עד שסיים ויצאו דבריו בדפוס על ניר המחשב. קורת רוח מרובה הסב לו מראה הגליונות המודפסים. פסקאות שחורות ממלאות את הדפים הלבנים. גושים ישרי שורה, ערוכים בקפידה, ללא מחיקות ותקונים, ללא לבטים. חלפו הימים בהם היה על הכותב לטבול את הצפורן בקסת והיא גומלת לו בנתזים של דיו שהכתימו את הדף. כתמים אלו היו מעוררים את זעמו של הכותב על צורתו של הדף שנתקלקלה ללא תקנה ודרשה העתקה מחדש, ומתוך כך היה מטיל ספק בכתוב גם בכותב עצמו. לא עוד! עצם מראה זה של דפוס היה אישור סמוי לתקפות הדברים הכתובים. שבע רצון היה וגא בעצמו. מובטח הוא שגם הפעם ימצאו חברים לעט כמותו, שיענו על דבריו ויתווכחו עמו, לעשות שם לעצמם גם לו. הלא בינו לבין עצמו כבר עמד על טיבו וידע שחסר השראה הוא ודברים עמוקים ממילא אין בכוחו לכתוב. לפחות התנחם בכך שאלו טירחתם מרובה, שכרם דל, פרסומם מועט וכבוד אין. והנה, דוקא מאמריו הדלים זוכים לתשומת לב והערכה רבה. כבודו רב בעיני הבריות, גם עמדה נאה רכש לו ושכרה בצידה. כבר החל מאמין שיש בהם ממש, הנסתר אפילו ממנו, ונתמלא גאוה בעצמו.

עוד ילגום האדון הדוקטור א' כוסית יין פורט אחרונה, יפשוט את החלוק וישים עצמו לישון שמח וטוב לב. בת שחוק עלתה על פניו כשכיבה את המנורה והשתרר חשך. אם היטיב האל לברא את עולמו זאת לא ידע ולא החשיב עוד במיוחד. ודאי היה לו שהאל מיטיב עד מאד עם שכמותו.

 

נודע למחבר כי למרות המאמצים המרובים להשתחרר מן העול הכבד שנכפה עליהם, לא הצליחו האדונים הדוקטורים לבנות מכונה כותבת מאמרים באופן מכאני, אבל עדיין לא אמרו נואש והם עסוקים בדבר במחלקות המתמטיות. באשר לאותן קוביות ביצים מפלסטיק, המחבר טרח עבורך, הקורא, ומצא כי אמנם השקיעו עמל רב וממון מרובה בפיתוח זן משוכלל של מכונות ליצור ביצים, המכונות זמנית בשם 'תרנגולת זן שנים'. אלו מטילות אחת ליומים קובית ביצים בגודל אחיד של ששה סנטימטרים אורך הצלע, ולפי שעה בצבע ורדרד בלבד. קוביות ביצים אלו יקרות עד מאד ומוגשות אך ורק במסעדות יוקרה. אף זאת נודע למחבר כי סועדים אחדים, אניני טעם במיוחד, ראו לנכון להתלונן על שאינם יכולים עוד להסיר את הקודקוד באבחת סכין אחת.







דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/6/2011 17:08 לינק ישיר 

בישיבות עסוקים מאד בלברר המוץ מן התבן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם תופעת עצכ"ח יחודית רק לנו?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 סך הכל 5 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. בקטגוריית דת ואמונה אתם מוזמים להיכנס ולדון על כל נושא שעולה לכם בקשר לדת היהודית. שו''ת בנושאי הלכה, פרשנות לתורה ולמקרא, גאולה, אחרית הימים ועוד.