פרדוקס טיעון המסורת

1.    הגדרות

a.        עלילה – סיפור, שיתכן והוא סיפור בדוי ויתכן עובדה אמיתית, ויתכן והוא מתאר, שמועה.

b.      עדות- עלילה המתוארת ע"י תיאור מקור הידיעה - אדם המספר על מקור ידיעתו, (למשל ראיה).

c.       עדות מפי עדות כוללת 2 עדויות, עדות אחת על העדות הראשונה ועדות שנייה על המאורע עצמו.

2.      כשל שילוב עדות עלילה

a.       המקרה הפשוט- עדות על עלילה, או עלילה על עדות.

b.      המספר סיפור ללא ציון מקור הידיעה, בתוספת הסיפור שראה את הסיפור, אם כי לא כמקור לידיעתו, בצירוף העובדות הבאות:

                                                               i.      שסיפרו לו סיפור

                                                             ii.      שכנעו אותו שראה ושכח.

c.       הוספת פרטים- חלק מהסיפור עלילה וחלק עדות, ראובן מעיד על מה שראה ומוסיף פרטים מפי השמועה.

d.      שילוב עדות על עלילה ועלילה על עדות,
עדות על עלילה-1, ועלילה-2 על כך שעלילה-1 היא בעצם עדות - מתחזה לעדות מפי עדות מפי עדות,
יובן בדוגמה: ראובן שמעון ולוי,הינם 3 אחים שכולם דוברי אמת בלבד (לא מעידים עדות שקר), יניב הבן דוד - לפעמים משקר,
ראובן מעיד ששמע משמעון X, וכן מספר ששמעון שמע זאת מלוי ולמרות זאת, X ≠ אמת  במקרה הבא:

                                                               i.      ראובן שמע משמעון כי שמע כי X, ללא ציון המקור, שמקורה היה שמועה (עדות מהימנה על כך שקימת שמועה = עדות על עלילה).

                                                             ii.      שמעון שמע על X מיניב (= שמע עלילה).

                                                            iii.      בנוסף ראובן שמע מיניב כי מקור סיפורו של שמעון הוא מעדות ראייה של לוי. (= עלילה על עדות).

במקרה זה גם אם ראובן יספר כי שמע שמעון את הסיפור, וכן ששמעון שמע זאת מלוי , ראובן לא יוכל להעיד על כך ששמעון הציג את מקור ידיעתו בשם  לוי,

3.    עיקרון לוגי – המפורסמות אינם צריכים ראייה- ז"א אלפי איש המעידים עדות אחת זוהי עדות מהימנה לפרטיה, עד כמה שכולם מסכימים לה, אלפי איש לא משקרים שקר אחד ואף לא יכולים לשקר, וק"ו לא לזרעם,
 (הדגש הוא על עדות אישית על עובדות, גם אתיאיסט קיצוני, לא סביר שיספר לילדיו, כי תורת ישראל הומצאה שנה אחת טרם נולדו).

4.   הבחנה בין עדות מפי עדות לשילוב עדות ועלילה:

a.       עדות מפי עדות- מעידה על מקור כל הידיעה ודרך השגתה.

b.      הפרטים המוגדרים- עדות, הם הפרטים שבהם מתאר המעיד על מקור ידיעתו.

c.       שילוב עדות על עלילה ועלילה על עדות -  העד יעיד רק על חלק ממקור הידיעה, (למשל עדות ראובן על כך ששמע משמעון), ולא יעיד בשם שמעון כי שמע זאת מלוי
(לא יוכל להעיד כעדות מפי עדות ... מפי עדות ראייה).

d.      הוספת פרטים- הפרטים המוספים הינם הפרטים שלגביהם אין עדות על מקור הידיעה.

טענת רוב האפיקורסים פה, היא, שילוב עדות עלילה, מהסוג המוזכר בסעיף 2 C ו- 2 D,

לצורך כך נבדוק לפי סעיף 4, האם הסיפור כולו הינו אך ורק עדות המתארת את מקור הידיעה.

דהיינו עדות על עדות וכו'

עובדתית, מסורת התורה מתארת את מקור הידע שלה כעדות מפי עדות.

בעדות תורתנו בניגוד לסיפורים על העבר הלא מבוססים, אנו קיבלנו עדות מהדור שלפנינו, (שהעידו כי התורה מקורה מדור שלפניהם (......(שהעידו כי נמסרה להם כעדות מפי מהדור המתועד בתורה))), - ז"א, אצלנו ישנה עדות מפי עדות הכוללת את מקור הידע. וחלקם הם:
     הדברים הכלולים בעדות המסורת הכללית, הינם הדברים שלגביהם המסורת מציינת את מקורם (גם במסורת בע"פ).

1.         צורת היווסדות דת ותורת ישראל- "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב".

2.     .      התורה שבכתב ככלל הינה דברי משה שהשיגם בשם ה', ונמסרה מפי אנשים מהדור המתועד בתורה.

3.         דת ישראל ככלל אינה רק הכתוב בתורה שבכתב, אלא הכתוב הינו סימני דרך (זיכרון בספר), וכן היא מודעת למסורת תלמידי החכמים שבע"פ).

4.        מושגים כלליים של התורה שבע"פ, כמו נוהג המצוות בכלליות, למשל קיום איסור בישול בשר בחלב, וכדו'.

5.       ספרי הנביאים והכתובים, אושררו לנו על ידי אנשים שהיו מוחזקים לנביאי אמת בדוקים.

6.       מסורת המדקדקים "החרדים" וכן מסורת תלמידי החכמים: כוללת פרשנות מוסכמת בקרב הת"ח לתורה שבכתב שבמסורת ממשה, כמו עקרונות מפורטים יותר של דיני השבת, והלכות ויסודות שלא אציינם כרגע.

7.      עוד...