ספרו החדש של בנימין בראון על החזון איש

בני בראון הגיב בצורה יפה מאוד. אין לי ספק שהיטפלותו של הבלין לספר היא בבחינת סימון מטרה סביב החץ; ומתקבלת בלב שלם טענת בראון שזעקתו של הבלין אינה אלא זעקת: "מדוע לא כתבת את הספר איך שאני, מחסידי החזו"א, הייתי כותב".

קראת את תגובת הבלין לתגובת בראון? בעיני היא נראית תגובה הולמת.

צבוני, "הולמת" תרתי משמע.

ניסיון להבנת ההבדלים בין עמדותיהם והבעת דעה בדבר יד מי על העליונה בפולמוס זה, כאן: