|
|
| נשלח ב-5/7/2011 18:19 |
 |
| |
יהי, נכון מאד. קיימים הרבה אמתיות , וחלקי אמתיות, בעולם, האם הנך לפחות מנסה לבחון באופן אובייקטיבי את כולן, או שמא מטעמי נוחות או מכל טעם אחר, הנך נצמד לאמתות עליהן גדלת? אינני טוען כי לכל דבר צריך הוכחה אמפירית. ומתעלם מחלק במוח האדם שיכול להבחין אמתיות בצורות אחרות. אני טוען כי כאשר אנו עומדים בפני יותר מאפשרות אחת סבירה, עלינו לבחון ולבדוק עד היכן שידינו מגעת. לעתים בסוף תהליך הבדיקה יש צומת הכרעה. עדיין זה לא אומר כי יש לפסול על הסף את הצורך בהוכחות ולסמוך רק על מה שחונכנו עליו. מבחינה הגיונית האמונה והדת יותר מדי לא סבירים מכדי שיוכרעו רק על ידי הרגשת הלב. יש מקום לחשוד כי ההרגשה מושפעת מחינוך ולא מהרגשה פנימית אישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2011 19:55 |
|
| |
ייתכן
בסדר, זה חורג מנושא האשכול ואני לא רוצה להמשיך כאן את הדיון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2011 22:27 |
|
| |
אין לעוד אחד מה להגיב על הפשט שלי ברוח הקדש?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2011 11:25 |
|
| |
זוית אחרת
ברצוני להציע גישה קצת אחרת,
ברור שאת הרגשות נטיות ומבנה הנפש - נטע הבורא בנברא,
ואם כן נראה לומר שאולי רק ע"י מבנה נפשו המיוחד יכיר את האמת וכו'
אין כוונתי שאין להתנקות כמה שאפשר, אלא כוונתי לומר שישנם דברים במבנה הנפש שא"א לשנות - וטוב שכך,
כי כך עשה הבורא - פרצופיהם שונים
הרב קוק כותב לזיידל באחת האיגרות "צריך להיות קרוב לדבר הנחקר" - נדמה לי שכוונתו (שבניגוד לגישה האקדמאית האומרת שהיא יכולה להיות נקיה מדעות קדומות -אני eyalim מעמת מול הגישה) הרב סובר שאדרבא האמת נבחנת ומזדככת מחיבור שבין המושא הנחקר לחוקר [שוב, אחרי הנקיות מדמיונות וכו' כמה שאפשר]
נדמה לי שכך גם הרב זצ"ל מפרש את נסיון העקידה שהעלה אותו הקב"ה למדריגה כזאת של בחירה חופשית שיוכל לבחור אף ללא שום השפעת חברה ועוד - מה שאצל כל יציר אנוש הוא בלתי אפשרי.
(מכאן מבוא גם לטוענים נגד חז"ל - ע"כ שהיו להם נטיות אישיות וחיו בדור מסויים, והתשובה: אמנם אכן כן, אך כך היתה כוונת בורא עולם שיתגלה ע"י נטיות אלו וכו')
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2011 12:58 |
|
| |
כותרת האשכול מנסה אולי במרומז לטעון כי כיון שאין דרך "להשתחרר מפסיכולוגיה וסוציולוגיה" לכן עלינו אולי לאמץ משהו מסוים (דת ישראל") גם אם איננו מצליחים להוכיח את אמתותו. אם אני חושד בכשרים אני מתנצל מראש. טיעונים מסוג זה הם חרב פיפיות לשני הצדדים. אביא דוגמא מעולם המסחר. אני נתקל בזה לא מעט. תוך כדי ויכוח מסחרי, ואפילו תוך כדי דיון בין שני אנשים בעלי מטרה משותפת המתווכחים על הדרך הנכונה לביצוע, יש מי שבשלב מסוים אומר "הכול משמיים. כל אחד יקבל את מה שמגיע לו". מה הבעיה שלי עם הטיעון? הכשל הלוגי העמוק שלו. יש ויכוח האם אני צריך לקבל את הסכום המדובר או הצד שכנגד. האם הדרך שא' מציע תביא לתוצאה טובה יותר או הדרך שב' מציע. מגיע א' וטוען למה לא לתת לי את מבוקשי. למה לא לעשות כמו שאני מציע? כל אחד יקבל בסוף רק את מה שמגיע לו. נכון. אז מה? זה נותן לנו כיוון? מקסימום זה אומר שחבל להתאמץ. עד כמה שכן נוקטים בהשתדלות צריך לנקוט בהשתדלות הנכונה. אבל זה לא הכשל העיקרי. משום מה הטוען חושב כי טיעון "הכול משמים", פועל לזכותו, (אולי בגלל שהוא אמר את זה ראשון) בה בעת שבפועל זה פועל במידה שווה לטובת כל טיעון שהוא. הנמשל ברור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 01:09 |
|
| |
ייתכן
ברור אתה חושד בכשרים
לא כל דבר מכוון רק אל ההבנות שלך.
מה ששאלתי ברור מאד, וכמדומה שהתשובות הגדירו מעט את הנושא. מה אתה רוצה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 02:10 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | | אין לעוד אחד מה להגיב על הפשט שלי ברוח הקדש? |
|
החזו"א התכוון למומחה, שבתרגום אצלינו זה נקרא רוח הקודש, הבעיה היא שאנו אומרים רוח הקודש אז כביכול מדובר במשהו מיסטי ואז למה שלא נבקש ממנו גם לפסוק בדיני ממון לפי הרוח הקודש, אל כורחינו כמו שברור לנו בדיני ממון שאי אפשר לעלות על הדעת שנפסוק לפי רוח הקודש המיסטי כך זה בכל ההלכה שמחייבת את האדם שבסוף זה גם מגיע לממון, כלומר הוצאות ממוניות וסבל נפשיות וכדומה,
בוודאי שהחזו"א התכוון מלשון תלמיד חכם שיודע את עומק התורה וההלכה, וזו הכוונה לרוח הקודש = מומחה בדבר שהוא פוסק בא, כמו שאלת רופא בתחום שלו שהוא הבעל רוח הקודש בתחום שלו, ר' ישראל יעקב פישר היה אומר רופא יותר מומחה הוא מלאך יותר גדול והרופא הגדול ביותר הוא המלאך רפאל בעצמו כביכול, זו השפה שלנו ולא כפי שנראה מלמעלה כביכול רוח הקודש מיסטי או מלאך רפאל המיסטי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 03:33 |
|
| |
מקס ענית בהתאם להודעתך באשכול אחר על התעלמו המשיבים משאלות. קראת מה שהסברתי על רוח הקדש? לא מומחיות ולא מיסטיות, אלא משהו אחר לגמרי. עיין שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 03:58 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | מקס ענית בהתאם להודעתך באשכול אחר על התעלמו המשיבים משאלות. קראת מה שהסברתי על רוח הקדש?לא מומחיות ולא מיסטיות, אלא משהו אחר לגמרי. עיין שם. |
|
סליחה בדקתי שוב ואני חושב שאתה מפרש את החזו"א לא נכון, אתה חושב שסמך על הליבי אומר לי במובן מה ? המסטי או גורל משחק בקוביה או מה,
אני פשוט חשבתי שתבין מה אני מסביר, בוודאי שבמקרה של ספק שקול אז נעשה גורל או שאלת תינוק וכדומה,
אבל בספק שקול של מומחה, לא סתם ספק מחוסר ידע,
ועוד, בספק שיש % 60\40 בוודאי שם יש את הליבי אומר לי לצד השישים מול הארבעים, אבל שוב ידיעת המצב באמת כמומחה ולא סתם ליבי אומר לי שזה איזה הרגשה מרוח הקודש,
על דרך בהלכה בברכות, שנפסק שאין לעשות ברכת "שהכול נהיה בדברו" על ספק ידיעה מחוסר לימוד רק בספק הלכתי ממש,
תוקן על ידי maxmen ב- 08/07/2011 04:01:11
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 17:20 |
|
| |
מקס
בהחלט לא פירשתי את הלבי אומר לי כמיסטי.
ברור לי שלא הבנת מה שכתבתי. ואין לי כח כרגע להסיבר אותה שוב
|
|
|
|
|
