יהי,
כתבת, ההוכחה היא שאי אפשר להיות שעון בלי בטריה. כן אי אפשר להיות עולם ללא ה'.
מה שאתה יכול לטעון באמת הוא שאולי באמת יש בטריה, שה' הכניס בעולם והבטריה הזאת קיימת כל ימי עולם וה' עזבה לנפשה. וכדי לקיים זאת תצטרך להניח שקיום המציאות מוגבל. כי אם אינו מוגבל כבר מוכרח שיגיע כל העת אל הבורא.
אתה כל כך משוכנע שאלוהים לא יכול לייצר בטריה שתפעל מאליה לעולם?
ולפי הבנתי כשאנחנו מדברים על המציאות אין אפשרות לצייר כזה דבר שכבר נתהווה למציאות ויכול להתקיים לאורך זמן. כי כל זמן ורגע שהוא קיים הוא צריך שוב סיבה להיות מציאות. מכח חוק הסיבתיות. ואין שום אפשרות להגיד שהמציאות קיימת מכח שהיתה אתמול מציאות, כי מה לזה ולזה. וגם מציאות הזמן עצמו צריך לסיבה שיהיה נמצא.
סיבת עצמו אתה כן יכול לצייר?
אבל בזה שוב אתה מפספס את החילוק בין מציאות עצמו לבין תארי ומקרי זה המציאות.
?
מה שאתה אכן יכול לנסות לטעון הוא שאולי ה' הכניס במציאות כח להיות מציאות לזמן מוגבל או לא מוגבל ואז הוא עזב אותו לעצמו. אבל שים לב, בזה אתה בעצם נותן לה' כח ויכולת יותר ממה שאנחנו מוכרחים לתת לו.
הפוך על הפוך. לדבריך, האמונה מבוססת על מוגבלותו של אלוהים.
כי אתה אומר שהוא חידש איזה מציאות שיכול להיות מציאות מבלעדיו. וזה כבר הנחה אחת נוספת מן ההכרח שיש לנו [תערו של אוקאם]
אתה עושה שימוש לא נכון בתער. אתה קובע שרירותית ומתוך נקודת מבט שבכל מקרה אינו יכולה להיות זהה ואפילו דומה לזו של אלוהים, מה מורכב יותר ומה פשוט יותר. אולי יותר קל לאלוהים לברוא בטריה אין סופית ולנוח, מאשר לנהל ולהתערב ולסבול את כל מה שאנו מעוללים. האם גם כללי העייפות והמאמץ של אלוהים זהים לשלנו.
ושהוא ברא אבן שהוא לא יכול להרימה, כי ממ"נ. אם הוא יכול לבטלה אז שוב היא נזקקת לכחו בכל עת, ואם אינו יכול לבטלה נמצא כי חזק הוא ממנו.
טעות. המציאות אינה נזקקת כלל ליכלתו אך הוא יכול להוריד את השלטר.
גם אם זה היה כך זה לא משנה, כיון שעצם המציאות עדיין אינה קיימת אלא ממנו. ואינה יכולה להתקיים כלל אפילו רגע בלעדיו במובן מטאפיזי. וההצעה שלך הופכת את ה' לאישיות כמעט פיזית
מדוע אלוהים שען יותר פיזי מאלוהים בטריה?
כל התיאוריות והרעיונות בכוחות שאין לנו מושג איך הם פועלים, אין להם משמעות באותו עולם לוגי שלטענתך נברא בצלם אלוהים ועלינו לפעול לפיו.
