| נשלח ב-21/8/2011 10:36 |
 |
| |
ברכה ראשונה ואחרונה על שתיה במהלך הליכה בנחל
שאלה הלכתית שעלתה לי במהלך הטיול [במסלול מעייף ומצמיא] האם צריך לברך ברכה [ראשונה ואחרונה] בכל פעם ששותים או מספיק פעם אחת מתחילה ועד סוף.
תודה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2011 16:59 |
|
| |
דבר ראשון, המציאות משתנת ממקרה למקרה ולפיכך גם ההלכה. למשל: אם בין שתיה לשתיה עובר פרק זמן ארוך [איני יודע שיעור של הפסק והיסח הדעת בדיוק], אזי בע"כ שיש להחשיב כל שתיה בפני עצמה ובהתאם לכך צריך לברך ברכה ראשונה ואחרונה בכל פעם.
אני שומע את השאלה במקרה אחר, שהשתיה רצופה מאוד [ממש כל כמה דקות] ובדרך כלל בזה המקרה לא חשיב הפסק, אבל כאן יש בעיה בברכה האחרונה משום שיכול להיות שעד השתיה הבאה כבר פטורים על ברכה האחרונה על השתיה הקודמת משום שכבר צמאים עוד הפעם [ולפיכך לכאו' עבר זמן ברכה אחרונה] שהרי משום כך שותים כל הזמן.
בזה אני רואה שאלה יפה, שהרי מצד שני בתוך סעודה שותים ושוב צמאים ושוב שותים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2011 17:06 |
|
| |
תודה על פירוש דברי. עדיין מצפה לתשובה מלאה.
אבל הערה קטנה על מה שהצגת כצד שני שבתוך הסעודה ג"כ שותים וצמאים ושותים. זה לענ"ד לא קשה שהרי שם השתיה באה משום הסעודה ושם בעינן כדי עיכול. ובאמת אם עוכל האוכל, פטור.
וא"כ נשאר רק צד אחד.
וחוזר אני הקטן ושואל, אם כך ההלכה - שיברך ברכה אחרונה בכל פעם?
תוקן על ידי יואב674 ב- 21/08/2011 17:27:03
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2011 21:30 |
|
| |
בס"ד ננסה לענות קצת על שאלתך. [כמובן הדברים נאמרים הם לעיון ומראה מקום ותו לא מידי.]
דבר ראשון צריך לברר האם הכלל הזה שקבעתם -ששיעור זמן שאפשר עדיין לברך ברכה אחרונה על שתיה הוא עד שיהא צמא שוב.
[עוד צריך לעיין אם שאם נניח שצריך לברך ברכה אחרונה מה יהא הדין לגבי ברכה ראשונה הבאה, האם זה שמברך יוצר הפסק. ע"ז ננסה בסוף להביא מראה מקום.]
הנה בשו"ע פסק מפורש בזה הלשון: עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה ומשעה שהתחיל להיות רעב אע"פ שלא נתעכל לגמרי כנתעכל לגמרי דיינינן ליה. וכן נמי לעניין אכילת פירות ושתיית יין אם אינו רעב ולא צמא לאותם פירות יברך אם אינו יודע לשער אם נתעכלו". ע"כ.
הנה מפורש פסק השו"ע דאותו דין יש להם. רק צריך לברר כמה זמן למעשה הוי כדי עיכול בשתיה, דהנה במ"ב הביא שיעור ע"ב מינוט [72 דקות]. אבל כ"ז כאשר לא יכול לשער זמן העיכול כגון שאכל ולא שבע ונשאר תאב ולא שייך שיישער כדי עכול דהרי כל הזמן תאב.
ולכאו' ה"ה בשתיה אם צמא שוב עליו לברך. כל השאלה של שיעור הזמן זהו רק אם שתה קצת ועדיין קצת צמא, וא"כ איך יישער. ויש בזה כמה שיעורים באחרונים [עיין ספר וזאת הברכה עמ' 52 בהערה].
אבל לענ"ד במקרה ששאלתם זה קצת שונה [אפי' אם ששתה קצת ולא יודע לשער] משום שכל מה שכתבו האחרונים שיעור 72 דקות וכיוצא בזה, זהו שיש חשש שלא נתעכל והיינו שקצת מרגיש את המאכל אבל בנידון דידן הרי הוא לאחר זמן קצר עייף וצמא וכאילו לא שתה כמה שעו, בזה יש לפקפק בשיעורים הנ"ל. [מה גם שהמ"ב דיבר על שיעור עכול אכילה ולא על שתיה, ויעוי' בספר וזאת הברכה שם עמ' 52 -53 שמביא בזה שיטות בזמנים.]
ומצאתי בס"ד שמסכים לזה האור לציון [ח"ב - הלכות פסוקות פרק מ"ו כ"ב ]שכתב בענין שהבאנו לעיל ש"מי ששתה משקין ואכל פירות וכדומה ולא שבע מהם ישתדל לברך מיד ברכה אחרונה כדי שלא יכנס לספק עד כמה זמן יכול לברך עליהם". ובהערות שם פירש דבריו דיש לפקפק בשיעור זה של האחרונים "שלפעמים אף בפחות משיעור זה רעבים במידה שלא מרגישים כלל את אותה אכילה ובעיקר כששותה משקין ועוסק בפעילות גופנית קשה או בימות הקיץ שלאחר זמן מועט נעשה צמא מאוד וכבר נתעכל מה שאכל ושתה לגמרי ואיך יברך אז ברכה אחרונה". ויעו"ש שמביא שיעור הכף החיים של חצי שעה. ולמעשה פסק שם שיש להסתפק בזה ועל כן יש לברך תמיד מיד כדי לצאת מידי ספק. - כ"ז רק כאשר לא רוה משתייתו אבל כשרווה בשתייתו לא שייך ספק, וברגע ששוב צמא לא שייך לברך ברכה אחרונה.
ולכן העצה היעוצה לענ"ד לשתות ברצף כזה שעוד לפני שניהיה צמא שוב ישתה עוד הפעם [ואז ייחשב כסעודה ארוכה שמברך בסוף אפי' שכבר עיכל מה שאכל בתחילת הסעודה משום דחשיב סעודה אחת (אם לא הסיח דעת מלאכול וחזר ואכל דאז דין שונה לו יעוי' מ"ב סי' קפ,ד ס"ק י"ח)].
אבל אם כבר צמא ממשכאילו לא שתה לכאורה כבר לא יכול לברך ברכה אחרונה. וצ"ע.
וצ"ע כשכן בירך ברכה אחרונה [במקרה של שאלתך], מה הדין לגבי השתיה הבאה [שלמעשה היא קרובה ממש לשתיה הקודמת] האם זה חשיב הפסק ויעוי' באור לציון שם פרק י"ב תשובה י"ט ובהערה. ובספר וזאת הברכה עמוד 52 ובהערה שם 6].
מצפה להערות
תושבעפ
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2011 23:15 |
|
| |
אין הבדל אם זה בטיול או בסתם יום חם ששותים הרבה.
לפני כמה שנים עבדתי במחסן שלא היה ממוזג. חום מעין גיהנום. כל 5 דקות הייתי שותה 2 כוסות מים מהקולר. שאלתי את הרב גרוס לגבי הברכות. הוא אמר לי שהרי כשסיימתי לשתות, באותו רגע אני כבר לא צמא ולא מתכוון להמשיך עכשיו לשתות, א"כ עלי לברך ברכה אחרונה. וכארצה לשתות שוב, גם אם זה בעוד 5 דקות עלי לברך שוב, וחוזר חלילה.
|
|
|
|
|
