וירדף עד דן – גרינץ ומחקר המקרא

ראשית כתוב ים המלח. וליד המלח הארץ לא פורחת כפי שהיא פורחת ליד הנילוס של מצריים
עמק השידים=הסידים. איפה שיש בורות סיד אין ירק וירוק כאדץ מצריים

מקרא
מפשט הכתובים משמע שהם ידעו מייד לאן ללכת בלי להתברבר


וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה; וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם.  ח וַיָּבֹאוּ, אֶל-אֲחֵיהֶם, צָרְעָה, וְאֶשְׁתָּאֹל; וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם, מָה אַתֶּם.  ט וַיֹּאמְרוּ, קוּמָה וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, כִּי רָאִינוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד; וְאַתֶּם מַחְשִׁים--אַל-תֵּעָצְלוּ, לָלֶכֶת לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ.  י כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ אֶל-עַם בֹּטֵחַ, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם