| נשלח ב-3/2/2013 16:36 |
 |
| |
לא שאני מסכים איתה, אבל שווה לקרוא אותה,
10 שאלות קשות לחרדים ולחילוניםעל מה מתווכחים, מהו הנטל, האם כולם יכולים ללמוד תורה, והאם אנחנו בפתחה של מלחמת אחים? שאלות שכל ישראלי צריך לשאול בדרך לחוק טל החדש. טורה של סיון רהב מאיר המתפרסם בידיעות אחרונותסיון רהב מאיר | כ"ג בשבט תשעג 10:36 03.02.13 הדפסה  (צילום: פלאש 90) *-- RELEVANTI_ARTICLE_START *
1על מה מתווכחים? התקשורת החילונית מדברת בימים אלה על "שוויון בנטל". התקשורת החרדית מדברת על "גזירת הגיוס". ושתיהן מדברות על אותו נושא. אבל כשאומרים "שוויון בנטל", בעצם מניחים שכולם מסכימים מה הנטל ומי לא נושא בו. אמרת "שוויון בנטל", אמרת: "הפרזיטים האלה לא עושים כלום ואולי עכשיו יאיר יעשה סדר ויעיף אותם לבקו"ם". אמרת "גזירת הגיוס", אמרת: "נתניהו הוא צאר, ולפיד הוא פריץ, והם עומדים עלינו לכלותינו. שריפה, אחים, שריפה!" כרגע, אפילו בהגדרת הכותרת, החילונים והחרדים לא מסכימים. 2מהו הנטל? לחרדי המצוי אין מושג כמה החילוני המצוי זועם עליו ומרגיש שהוא סוחב את האלונקה במקומו. כל אמירה חילונית ביקורתית מקוטלגת מיד כ"הסתה" או "שנאת תורה". הוא לא מכיר כלל נרטיב מקביל, של ישראלי ציוני ומשרת שלא אכפת לו כמה ולמה "מתנדנדים שם כל היום בישיבות". ושוב, בתמונת מראה: לחילוני המצוי אין מושג כמה החרדי המצוי חש שהוא־הוא הנושא בנטל האמיתי, בעוד החילוני בעצם "משתמט". כי הנטל המרכזי הוא המשכיות המורשת היהודית, שהיא התורה. גם קיומה (שמירת שבת, כשרות, תפילה וכו') אבל גם ובעיקר לימודה. ולכן הישיבות בארץ, לשיטת החרדים, הן באופן הכי פשוט ובסיסי, כיפת הברזל של ישראל. כשמישהו מחלל שבת הוא פוגע בביטחון הלאומי, ולעומת זאת עצם העובדה שבישראל החילונית והליברלית יש קבוצת צעירים ששוקדת באינטנסיביות על לימוד התורה, מגינה עלינו. "פרזיטים!" אומרים החרדים לחילונים, "בואו תעזרו לסחוב את האלונקה. אנחנו לא יכולים לשאת בנטל התורה לבד". 3של מי בעצם הבעיה הזאת? הסוגיה הנידונה כיום אינה הבעיה המרכזית של החברה החילונית בישראל, אלא דווקא הבעיה המרכזית של החברה החרדית בישראל. זה אינטרס עליון שלה לפתור אותה. • עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים תחילה לרקע: לפני כמאתיים שנה חלו שינויים — חלקם מבורכים, חלקם מקוללים — בפסקול היהודי העתיק. השכלה, ציונות, רפורמה, שואה. בשנים 41'־45' שישה מיליוני יהודים עלו באש הכבשנים לשמי אירופה. בשנת 48' העם היהודי ניצח שבעה צבאות והקים מדינה. מול כל הטלטלות האלה, קבוצה אחת ביקשה לשמר את הקיים, אבל הקיים כבר לא היה קיים. את העיירה היהודית של פעם סחפה הרוח, וכדי לנסות לשמור על האתוס האורתודוקסי השמרני, צריך היה להגביה חומות. *************** id="*********s_iframe_/14723412/articles_inner_300x250_3_0" height="250" marginheight="0" src=":"<* כשהתבררו ממדי ההשמדה של השואה נוצר הכרח חזק עוד יותר להקים מחדש את עולם הישיבות, ליצור עתודה רוחנית, לגרום לכך שמישהו, בין המגל לחומה ומגדל, ימשיך ללמוד תורה על פני הכדור הזה. כך נוצר אורח החיים החרדי הנוכחי, שנהוג לכנות "חברת הלומדים". החזון אי"ש ביקש, בן־גוריון הסכים, ו־400 בחורים צעירים שתורתם אומנותם שוחררו משירות. מכל נקודת מבט — ציונית, תרבותית, היסטורית ובוודאי דתית — יש לברך על הצעד ההוא, שהציל את עולם התורה. "בחורי הישיבה לא נכנסו מעולם לפנתיאון הגיבורים הישראלים", כתב לאחרונה הפובליציסט החרדי הרב יעקב פרידמן, "זו יחידת עילית של צעירים שמקדישים את כל זמנם כדי להתעלות, להתקדש, להתרומם. אחיהם החילוני כלל לא יודע שהיא קיימת". 4האם כולם יכולים ללמוד? מבצרים ענקיים של תורה הוקמו, חסידויות שכמעט נמחקו שוקמו, המגזר גדל. אין סטטיסטיקות רשמיות, אבל כל מחנך חרדי יודה: היום, אחוזים ניכרים מכל שנתון לא מתאימים להגדרת "תורתו אומנותו". החברה החרדית הולכת ועולה על גדותיה. חבר הכנסת אייכלר הודה לאחרונה שהסיבה אינה רק חוסר יכולת ללמוד, אלא גם עוני. החיים בעשירונים התחתונים לא תמיד גורמים לצעירים להמשיך לרצות לשאת בנטל התורה. אפשר לראות אותם בטרמפיאדות בחצות, מבקשים לנסוע בלי לדעת לאן. או עובדים ביום בשחור, ויוצאים לעשן בלילה בפיצוצייה, כדי לראות משחק כדורגל. לעיתים הם גם בתוך הישיבות, עדיין רשומים, אבל החברותא היא בעיקר עם הסלולרי. אחד מהם אמר לי לאחרונה שיותר מכל, פוגעים בו הכינויים: "שבבניק", "נער שוליים" או "נושר". מאיפה נשרתי, שאל, העץ לא יכול להכיל גם עלים כמוני? למה שוליים, אין לי מקום לצד הזרם המרכזי? אלה לא רק עשבים שוטים. זה קורה במשפחות הכי טובות. לפני כמה שבועות הזדמנתי בשבת ל"בית החייל" בירושלים. היו שם 30 צעירים, עם ובלי כיפות, עם ובלי סיגריות, ביחד אבל לבדם. כששאלתי מאיפה הם, שמעתי שמות של כמה וכמה ישיבות ידועות. יותר ויותר צעירים כאלה משמיעים זעקה אילמת: מה גורלו של מי שלא יכול ללמוד כל היום? האם האפשרויות שעומדות בפניו הן רק שתיים, "אברך" או "שבבניק"? והנה (משמיים?), בדיוק כשהחברה החרדית מתחילה להתמודד בעצמה עם הבעיה, מגיעים "החילונים" (הפוליטיקאים, התקשורת, בג"ץ) ושואלים — בגלל מניעים אחרים — בדיוק את אותה השאלה. 5אז למה כולם רק צועקים? משתי סיבות. קודם כל, כי הם מתעקשים להתחיל במה שלא מסכימים עליו, במקום להתחיל במה שכולם מסכימים עליו, והוא דחוף ובוער. הוויכוחים העקרים מאז היוודע תוצאות הבחירות עוסקים באלה שרוצים ללמוד ויכולים ללמוד ולא רוצים להתגייס. החרדים צועקים שאסור לכפות עליהם, על "פך השמן הטהור", והחילונים צועקים שחובה לכפות עליהם. כל זה קורה במקום להתחיל לטפל כבר היום, כלומר אתמול, באלפים שמחכים לפתרון. מאז ביטל בג"ץ את חוק טל והקפיא את המסלולים הקיימים, הגיעו רק לטלפון הסלולרי הפרטי שלי עשרות שיחות של חרדים מבולבלים שחיפשו מסלול, ולא ידעו לאן לפנות. הסיבה השנייה לצעקות בין הצדדים פשוטה: הם נפגשים באולפנים. באולפנים צועקים. ממש ליד, בחדרי ההלבשה והעישון, הדברים נשמעים אחרת לגמרי. הבוחרים לא שומעים, ובלי תאורה ומנחה צמא־אקשן, הכול נשמע פתאום פרקטי ושפוי. הטיפול התקשורתי המתלהם מזיק לסוגיה. לכן חשוב ששני המגזרים יידעו שבתקשורת קוראים כותרות רעשניות, לא מציאות מורכבת. גם גפני וגם לפיד צריכים הרי לחזור הביתה עם פרצוף מיוסר של "אוי, אל תשאלו כמה קשה איתו". *************** id="*********s_iframe_/14723412/articles_inner_300x250_4_0" height="250" marginheight="0" src=":"<* 6רגע, זה לא קורה כבר? בעצם, מה שנכתב פה עד כה הוא ארכאי. הדיון הוא לא האם החרדים ייצאו לשרת או לעבוד, אלא רק באיזה קצב. הדרך כבר באמצעה. הטאבו נשבר, נקודה. אולי אפילו סימן קריאה. אם לפני עשור לא היה חייל או סטודנט חרדי אחד, היום יש אלפים. הח"כים החרדים לא עשו דבר למען כך, אבל הם עשו הרבה: הם לא התנגדו. בשקט, כמעט בלי הפגנה או פשקוויל, נפתחו אינספור מסלולים חדשים של שירות והכשרה מקצועית. חשובי הרבנים שולחים לשם היום את מי שהמסלול אכן מתאים לו. במו אוזניי שמעתי מפיו של אחד מבכירי הרבנים הליטאיים: "לבחור שנמצא ברחוב, הנח"ל החרדי הוא המסגרת הטובה ביותר". המספרים גבוהים ואפילו מבהילים. אלפי חרדים בצה"ל (3,000), בשירות לאומי (3,000) ובאוניברסיטה (7,000). מי שמדפדף במודעות בשבועונים החרדיים יכול לחשוב שנפל על מוסף לימודים אקדמיים. כל מוסד — מהאוניברסיטאות ועד המכללות, כולל בית הספר לאמנות "בצלאל" — פותח שלוחה חרדית. ולמה זה מבהיל? כי הקצב, בניגוד למקובל לחשוב, לא איטי מדי אלא מהיר מדי. הצעירים החרדים פשוט מתנפלים על המסלולים האלה באלפיהם. רבים מהם עלולים לא למצוא עבודה ולהתאכזב. זו שעת מבחן גם למעסיק החילוני. אחד הביטויים הרווחים ביחס לצעירים האלה הוא "חרדים חדשים". אחת ההוראות המשמעותיות של הרב שטיינמן, מנהיג הזרם הליטאי, הייתה להפסיק להשתמש בביטוי המזלזל הזה בעיתונו, "יתד נאמן". הם לא חדשים, הדגיש, הם בשר מבשרנו. אם נגדיר כל מהנדס חרדי כ"חדש", נרחיק אותו. המבחן האמיתי מתרחש ממש עתה. החברה החרדית עוקבת בסקרנות אחר הנחשונים האלה, רוצה לראות איך הם חוזרים הביתה. האם החרדי העובד הולך בערב לשיעור תורה, או יושב על הפייסבוק? האם הולכת ונוצרת אופציה שלישית, של "בעל בית" חרדי (כפי שהייתה באירופה שלפני השואה וכפי שקיימת כיום בקהילות בחו"ל), או שמי שיוצא לרגע החוצה, גם יוצא לתרבות רעה? והאם בניו של אותו חרדי יתקבלו כמו כולם למוסדות החינוך? השאלות האלה הן פנים־חרדיות, אבל הן קריטיות לעתיד החברה הישראלית כולה. 7מי האויב? בשנות החמישים, החברה החרדית התעצבה אל מול הציונות. מפניה היא התגוננה. חברי הכנסת מנחם פורוש ואברהם רביץ ז"ל נהגו לספר איך רוב חבריהם לכיתה נטשו את דרך התורה והצטרפו למחתרות. לאחרונה לא ממש דווח על צעירים שעזבו את הישיבה בגלל קריאה אינטנסיבית בכתבי ברנר. האויב כבר אינו דגניה, אלא הסמארטפון. החרדים ניצחו את הטלוויזיה, אבל לא מצליחים לנצח את האינטרנט. הוא בכל מקום, כידוע. אי־אפשר איתו ואי־אפשר בלעדיו. החרדי הצעיר שיוצא לקורס תכנות, אבל מתעדכן במהלכו באינטרנט בבת זוגו החדשה של ציון ברוך, לא יחזור הביתה אותו חרדי. עד סוף הקורס, בת הזוג תשתנה ארבע פעמים, ובמקביל התמימות של הבחור (ובמונחים חרדיים: הקדושה, יראת השמיים, הטהרה) תיפגע. *************** id="*********s_iframe_/14723412/articles_inner_300x250_5_0" height="250" marginheight="0" src=":"<* פרופ' רנן הרטמן, מנהל מכללת "אונו" שבה לומדים חרדים וחרדיות רבים, אומר כי הוא רוצה לא רק להוציא לשוק עורכי דין, אלא גם לדאוג שהם לא יקצרו את הזקן במילימטר. יזם ההייטק אראל מרגלית אמר לאחרונה בוועידת ההיי־טק החרדית הראשונה: "אין לי שום רצון לחנך אתכם מחדש, רק לדאוג יחד לתכל'ס, לפרנסה". חשדנות החרדים רבה. חלקם בטוחים שהמטרה הסופית היא לחלן אותם. האם הפוליטיקאים החילונים מבינים את החשש הזה, או שלפיד דווקא רוצה לחנך את הילדים של גפני (מה רע, שיקפצו מדי פעם ל"גנקי")? שאף אחד לא יתבלבל. אחרי הכול, כל אם חרדית תמשיך להתפלל שבנה יהיה הרב אלישיב, ולא חייל בנח"ל החרדי. ואם הבן ילך בסוף לנח"ל החרדי, היא תמשיך להתפלל שהנכד יהיה הרב אלישיב. 8למה מי אתה שתטיף לי? ובמובן מסוים, שתי החברות הולכות ומאבדות את הלגיטימציה להטיף זו לזו. החברה החילונית לא יכולה רק לגעור בחרדים, בלי טיפת כבוד וענווה, בלי להכיר בכך שיש לה גם הרבה מאוד מה ללמוד מהם. כשמקשיבים לעיתים ליוחנן פלסנר, אפשר לחשוב שכל צעירי החברה החילונית הם יוני נתניהו. כאילו חלקם לא קרובים יותר, לצערי ולצערו, לקותי סבג. "בן־גוריון לא חלם שהפטור שנתן יגדל כל כך", אומר פלסנר. בן־גוריון גם לא חלם על "האח הגדול" ו"הישרדות". אותן הוא היה מבטל קודם, יחד עם עוד רעות חולות רבות, שסותרות הרבה יותר את החזון הציוני שלו. ומנגד, החברה החרדית מותחת לעיתים את החבל יותר מדי. כבוד בסיסי כלפי המפעל הציוני, ותחושת תודה והכרת הטוב כלפי צה"ל וחייליו, הם שלב ראשון בסיפור. בארצות־הברית גם החרדים האדוקים ביותר מדברים בממלכתיות על המדינה ומכנים אותה "מלכות של חסד". זאב אלקין סיפר לאחרונה כי הזהיר את חברי הכנסת החרדיים, כשהתפוצצה ועדת פלסנר, שהקו האדום מתקרב, שזה עוד יתנקם בהם בקלפי. "יש עתיד" מוכיחה זאת. בסקר שערך לאחרונה ארגון "בית הלל" נשאל הציבור מה מפריע לו יותר מכל להתקרב ליהדות. התשובה הראשונה הייתה: חוסר השירות החרדי בצה"ל. החרדים יתפלאו לגלות שאם המורסה הזו תוסר סוף־סוף מסדר היום הציבורי, היחס לתורה וללומדיה ישתפר פלאים. 9עם או בלי החרדים? הדברים הבאים לא נוגעים לשאלה הפחות חשובה, הכנסת החרדים לקואליציה הקרובה, אלא ליחס הכללי כלפיהם: גיבוש חוק טל חדש אינו תקיפה באיראן, שאפשר לעשות בלחיצת כפתור, חד־צדדית. בום. שילוב חרדים הוא תהליך חברתי ארוך ומורכב. לא עושים אותו נגדם, אלא איתם. כשם שכפייה דתית מרחיקה את החילונים מהדת, גם כפייה חילונית תגרום לחרדים להקצין ולהתרחק. אבל צריך, אולי לראשונה, לדבר אמת: אם בש"ס באמת חושבים שלפיד רוצה "לסגור את הישיבות" ואם לפיד חושב שש"ס סתם תשקר ותמרח אותו, צריך לקבוע מתווה מדיד ושקוף, שינטרל את דאגות שני הצדדים. ויותר ממספרים, מדובר בתחושות. עם קצת תבונה, תוך שנתיים־שלוש אפשר לנטרל עד מאוד את תחושת ה"פראיירים" בצד החילוני, ואת תחושת "התורה בסכנה" בצד החרדי. איך? על השולחן מונחים כעת מתווה פלסנר, מתווה יעלון, מתווה לפיד ומתווה בנט. קראתי השבוע ברצף את כל המתווים. המשותף רב על השונה, ובעיקר, במה שמשותף צריך כאמור להתחיל כבר. הנה הזדמנות לראש הממשלה להוביל ולא להיגרר, ולהציג את "מתווה נתניהו". קודם כל: הקמת מרכז מידע אחד אמין עבור הצעיר החרדי, כי הבלבול כיום רב. ואחר כך? שורת צעדים שמוסכמים כמעט על כל המפלגות, והם כולם אפשריים וישימים: הקמת עוד שלושה גדודים של הנח"ל החרדי, הרחבת כל המסלולים החרדיים בצה"ל (מסלולי שח"ר), הרחבת מסלול "שוחר טוב" שמיועד לנוער נושר ומעניק לו חינוך טכנולוגי, פתיחה (לראשונה) של ישיבות הסדר חרדיות (יש נכונות גם בזרם הליטאי וגם בזרם החב"די לעשות זאת בהקדם), פיקוח הדוק יותר על צעירי "תורתו אומנותו" והטלת סנקציות על מי שנתפס משקר, העלאה במקביל של שכר כלל החיילים הקרביים לרמה הולמת, ובלי קשר לצבא, הגדלת מסלולי ההכשרה המקצועית לחרדים כי השילוב בשוק העבודה חשוב אולי מהשירות בצה"ל. במשרד האוצר יודעים הרי שכמה מאילי ההון היהודים בחו"ל (נואי, וולפסון, הגר) נכונים לתרום כדי להקל על מימון הצעדים האלה. אם זה כל כך פשוט, למה זה כל כך מסובך? 10מלחמת אחים? במוצאי שבת התארחו עפר שלח ומאיר פורוש באולפני חדשות ערוץ 2. שלח דיבר על חצי מיליון שהצביעו עבור מפלגתו, כלומר נגד המפלגות החרדיות. פורוש ענה שחצי מיליון הצביעו גם עבור ש"ס ויהדות התורה, שלהן ביחד 18 מנדטים, אחד פחות מ"יש עתיד". "אל תגרום למלחמת אחים בין חצי מיליון לחצי מיליון", אמר פורוש. בתום הדיון, בשקט, אמר שלח: "אבל אם תהיה מלחמת אחים — אנחנו ננצח". באותו רגע נולד המאמר הזה. למה, בעצם? מה הטעם להסביר לכל אחד את האתוס של השני ולנסות להסכים? אם שני הצדדים רוצים להילחם, למה להפריע? כותבת שורות אלה, מה לעשות, מתרגשת גם בהשבעה צה"לית בכותל וגם בביקור בישיבה, שם צעירים יושבים בחצות רכונים על גמרא. כשאני שומעת את התוכניות להמשך המאבק — אלה ל"מאהלי פראיירים" חדשים ואלה לעצרות צום ותפילה נגד הגזירות — אני מרגישה כאילו אבא ואמא רבים. האם זו תמימות לחשוב שלמרות הכול, הם יכולים להגיע לשלום בית?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 20:45 |
|
| |
"שאף אחד לא יתבלבל. אחרי הכול, כל אם חרדית תמשיך להתפלל שבנה יהיה הרב אלישיב, ולא חייל בנח"ל החרדי. "
אז מה חידשה פה סיוון רהב ? ברור שהאם החרדית תעדיף לישון בשקט כשבנה נהרג באהלה של תורה על חשבון אחרים שנהרגים בקרבות. וכל אם חרדית תעדיף שבנה יעמיד חמישה עשר צאצאים על גבם של מעמד הביניים החילוני והדתי לאומי. כך היא חונכה מגיל 0 . אז אולי ראוי שהיא ומשפחתה יעקרו לק"ק ניו יורק המעטירה ושם יראו להם איך חרדי יכל לחיות חיים נורמליים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 21:57 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | "שאף אחד לא יתבלבל. אחרי הכול, כל אם חרדית תמשיך להתפלל שבנה יהיה הרב אלישיב, ולא חייל בנח"ל החרדי. "
אז מה חידשה פה סיוון רהב ? ברור שהאם החרדית תעדיף לישון בשקט כשבנה נהרג באהלה של תורה על חשבון אחרים שנהרגים בקרבות. וכל אם חרדית תעדיף שבנה יעמיד חמישה עשר צאצאים על גבם של מעמד הביניים החילוני והדתי לאומי. כך היא חונכה מגיל 0 . אז אולי ראוי שהיא ומשפחתה יעקרו לק"ק ניו יורק המעטירה ושם יראו להם איך חרדי יכל לחיות חיים נורמליים. |
|
בניו יורק חיים אותו דבר ואף אחד לא רודף אחריהם,
אגב: לא הבנתה, האם החרדית לא מעוניינת במשחקי מדינה, לא בשביל זה היא עמילה,
תוקן על ידי maxmen ב- 03/02/2013 21:57:07
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2013 03:05 |
|
| |
שהאלוקים ישמור אותנו מחכמולוגים שכאלה,
שלמה מעוז: "תוחלת החיים פה זו בעיה, וכל שנת חיים עולה כסף"מאת: קובי ישעיהו, גלובס יום שלישי, 5 בפברואר 2013, 21:07  *************** style="position: static; border-bottom-style: none; padding-bottom: 0px; margin: 0px; border-left-style: none; padding-left: 0px; width: 38px; padding-right: 0px; border-top-style: none; height: 24px; visibility: visible; border-right-style: none; overflow: hidden; padding-top: 0px; top: 0px; left: 0px" id="I0_1360112519216" title="+1" tabindex="0" marginheight="0" src="https://plusone.google.com/_/+1/fastbutton?bsv&count=false&hl=iw&origin=http%3A%2F%2Ffinance.walla.co.il&url=http%3A%2F%2Ffinance.walla.co.il%2F%3Fw%3D%2F3%2F2614108&gsrc=3p&ic=1&jsh=m%3B%2F_%2Fscs%2Fapps-static%2F_%2Fjs%2Fk%3Doz.gapi.iw.eFcF3cvzbCs.O%2Fm%3D__features__%2Fam%3DQQ%2Frt%3Dj%2Fd%3D1%2Frs%3DAItRSTOUvC63DAqN7s61z12qqyV638RQgA#_methods=onPlusOne%2C_ready%2C_close%2C_open%2C_resizeMe%2C_renderstart%2Concircled&id=I0_1360112519216&parent=http%3A%2F%2Ffinance.walla.co.il" frameborder="0" width="100%" allowTransparency name="I0_1360112519216" marginwidth="0" scrolling="no" data-gapiattached="true"><*  עוד אמר הכלכלן בכנס העסקים 2013: "גם הילדים נשארים בבית ואי אפשר להיפטר מהם". "תוך שנתיים המצב בעולם ישתפר, ותראו את קרובי משפחתכם יורדים מהארץ""אם חלק גדול מהתקציב היה הולך לתשתיות – נמל תעופה, ביוב, כבישים, אז אין בגירעון כל רע, כי ההשקעה תחזיר את עצמה. צריך לדעת ממה הגירעון מורכב – אם זה מדברים שלא מחזירים את עצמם, כמו תשלומי ביטוח לאומי לקבוצות אוכלוסייה בריאות שאינם עובדים, זו העברת כסף לאנשים שלא עושים דבר. העברת כסף לאנשים אלה היא ברכה לבטלה". כך אמר הכלכלן שלמה מעוז בכנס העסקים 2013 שהתקיים השבוע זו השנה השישית ביוזמת BNI ישראל, ארגון בינלאומי לפיתוח קשרים עסקיים ונטוורקינג. מעוז הוסיף: "הגדלת תקציב משרד הביטחון - זה לא מחזיר את עצמו. מספר הקצינים הבכירים, שהם בסך הכל פקידים עם דרגות, הולך ועולה. זה תקציב שצריך לקצץ. מנגנונים אוהבים להגדיל את עצמם עם השנים. לא עסקים קטנים שחסר להם, אלא מנגנונים ציבוריים שגדלים קבוע. אני לא מתערב בכמה מטוסים צריך, אבל לבטח יש יותר מדי קצינים, פקחים במשרד החינוך ושאר פקידים. לכן, צריך להסתכל ממה הגרעון נובע". מעוז נשמע פסימי בנוגע לאפשרויות צעירי ישראל בעתיד. "בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים נגרם הרס של המדינה. היום עומס הפקידות עושה את זה. כרגע, העולם במיתון אז אין בעיה. ירדנו בירידה מהארץ מ-18 אלף ל-5,000 בשנה. אבל תוך שנתיים המצב בעולם ישתפר, ותראו את קרובי משפחתכם יורדים מהארץ. תהיה לנו פה רגולציה שתבריח מפה אנשים. נעלה שוב ל-18 אלף בשנה, ותראו אנשים טובים עוזבים את הארץ. כרגע אין לאן להגר כי המצב בעולם לא מי יודע מה".
 לקצץ בקציני צה"ל ובביורוקרטיה, ולפתור את בעיית המשכנתאות. מעוז (צילום: יח"צ, Shirinot) מאיפה לקצץ?
 "צריך גם להטיל מע"מ על פירות וירקות, אפילו של 8%" (צילום: עומר מירון) מעוז דיבר על צעדים שבהם עשוי האוצר לנקוט כדי לצמצם את הגירעון: "הכי צודק לבטל את הפטור ממס על קרן השתלמות. נהנית מזה האוכלוסייה החזקה. אין הצדקה לקבל הכנסה שפטורה ממס. יהיה מאבק מול ההסתדרות, אבל זה שווה פעם אחת ולתמיד שיושבת המשק. זה מס צודק. צריך גם להטיל מע"מ על פירות וירקות, אפילו של 8%. הצעות שיעלו לעשות מע"מ דיפרנציאלי, הן הצעות טיפשיות. אם נעשה פטור ממע"מ על בגדי ילדים, פתאום תוך כמה חודשים כל האוכלוסייה יהיו ילדים. פטור ממיסים של החוק לעידוד השקעות הון – יש תמריצים של 5.5 מיליארד שקל. צריך להטיל יותר מיסוי על חברות בינלאומיות שפועלות בארץ ומחפשות כאן מקלטי מס, דרך חברות שיש להם בכל מיני איים נידחים". "אנשים פה מסרבים למות"
 "יש תכונה מוזרה למשכנתאות האלה – הן גדלות, וצריך להחזיר את הכסף" (צילום: יח"צ) בנוגע לשוק הנדל"ן אמר מעוז: "יש תכונה מוזרה למשכנתאות האלה – הן גדלות, וצריך להחזיר את הכסף. הנטל הזה מתחיל להכביד על האוכלוסייה. יש האטה בקצב הצריכה של הציבור. גם הצריכה של מזון וברשתות השיווק יורדת. אבטלה עלתה בדצמבר, משקי הבית מתחילים לחסוך. האבטלה תמשיך לעלות כי מי שעסקו בענייני הבחירות יחפשו עכשיו עבודה. ואז הדאגה שלנו מתשלום המשכנתא גם תלך ותעלה. הממשלה נכשלה בשלוש השנים האחרונות בנושא הדיור ותצטרך למצוא לזה פתרון".
מעוז דיבר על העלייה בתוחלת החיים בעולם המערבי והאתגר הכלכלי שהיא מציבה: "תוחלת החיים שלנו עולה וזו בעיה. אנשים פה מסרבים למות וכל אחד נאחז בקרנות המזבח ולוקח עוד פיליפינים. כל הזמן ממציאים עוד מכונות ומחשבים ואנשים לא מתים, וכל שנה של חיים עולה הרבה כסף. גם הילדים נשארים בבית ואי אפשר להיפטר מהם... הנושא של ניהול כסף נהיה יותר ויותר אקוטי. הריבית נמוכה, זמן החיסכון מתארך, צריך יותר כסף וההוצאות עולות".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2013 18:41 |
|
| |
כוכבי לכת שדומים לארץ - בחצר האחורית שלנו
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד טוענים כי כוכבי לכת דמויי כדור הארץ שלנו קרובים אלינו מכפי שסברו עד כה, וייתכן כי יימצאו עליהם חיים מפותחים. "הם במרחק הליכה בסנטרל פארק" AP
*-- RELEVANTI_ARTICLE_START *
עולמות דומים לעולמנו עשויים להיות קרובים יותר ורבים יותר משסברו עד כה. אסטרונומים דיווחו אמש (יום ד') כי ייתכן שכוכב לכת הדומה לכדור הארץ נמצא במרחק 13 שנות אור מאיתנו בלבד – רק 124 טריליון קילומטרים. מבחינה גלקטית, זה ממש השכן ליד. הכוכב הזה טרם נמצא, אך החוקרים סבורים כי הוא שם בהתבסס על מחקר ננסים אדומים.
למען ההמחשה – אם היו מכווצים את גלקסיית שביל החלב שבה אנחנו נמצאים לגודלה של ארה"ב, המרחק בין כדור הארץ לבין הכוכב הדומה לו הקרוב ביותר יהיה דומה לאורכו של סנטרל פארק שבניו יורק.
"כוכב הלכת דמוי הארץ נמצא במרחק הליכה לאורך הפארק", אמרה קורטני דרסינג, סטודנטית מחקר באוניברסיטת הרווארד, שעמדה בראש המחקר.
צוות המחקר של מרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה מעריך כי לשישה אחוזים מהננסים האדומים כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ. כוכב לכת דמוי הארץ הוא כוכב לכת שגודלו דומה לגודל הכדור שלנו וכמות האור שהוא מקבל מכוכבו זהה לכמות האור שכדור הארץ מקבל מהשמש. ננסים אדומים, כוכבים קטנים וקרים, הם הנפוצים ביותר בגלקסיה שלנו ומספרם הוא לכל הפחות 75 מיליארד.
המספר הגבוה של ננסים אדומים אמור להקל את החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ. כפי שהתלוצץ אחד החוקרים, דיוויד צ'רבונו, הוא אמנם אסטרונום, אבל מקווה להפוך לביולוג אם החיפוש יצליח. עם זאת, הוא ציין כי כוכבי הלכת הללו, המועמדים לאכלוס חיים, שונים מכדור הארץ בשל ההבדל בין הננסים האדומים שמספקים להם אור לבין השמש של כדור הארץ.
הדמיה: סוגים של כוכבי לכת שונים בשביל החלב (צילום: AP)
משום שהננסים האדומים קטנים הרבה יותר, הקִרבה שביניהם לבין כוכבי הלכת המקיפים אותם היא רבה מן הקרבה של כדור הארץ לשמש. האסטרונומים אמרו כי סביר שפני השטח שלהם מסולעים ושאטמוספרות מסוגים שונים יכולות להוביל להתפתחות של סוגי חיים שונים.
ננסים אדומים עשויים גם להיות "זקנים" מאוד – הרבה יותר מהשמש שלנו, כך שייתכן שגם כוכבי הלכת שלהם קדומים יותר מכדור הארץ וכי צורות חיים עליהם מפותחות יותר.
מערכת השמש שלנו בת 4.5 מיליארד שנים, ואילו חלק מהננסים האדומים בני 12 מיליארד שנים והמדענים סבורים שייתכן שגם כמה מכוכבי הלכת שלהם בני 12 מיליארד שנים. כלי טיס עתידיים לחקר החלל יוכלו אולי לאתר את כוכבי הלכת הללו ולהביא עמם רמזים נוספים.
ג'ון ג'ונסון, אסטרונום ממכון קליפורניה לטכנולוגיה, שלא היה מעורב במחקר, כינה את הממצאים על קרבתו של כוכב לכת דמוי-ארץ "מרגשים ביותר".
"זה ממש בהישג ידנו", אמר ג'ונסון, והעריך כי מאמצים עתידיים יכוונו את המדענים "בדיוק למסלול של מציאת חיים במקומות אחרים בגלקסיה". הממצאים החדשים הללו מבוססים על מידע מטלסקופ החלל קפלר של סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) ששוגר ב-2009. הם יפורסמו ב"The Astrophysical Journal".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4342281,00.html
תוקן על ידי maxmen ב- 07/02/2013 18:49:39
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2013 22:49 |
|
| |
למי שזה לא היה ברור אז הנה התוצאות
בשל המצב הכלכלי: 40% יוותרו על הרחבת המשפחה | סקר מיוחד ליום המשפחה מגלה: הורים רבים מודים שיוקר המחייה עוצר אותם מהרחבת המשפחה • 50%: הקושי הכלכלי מוביל למתחים בבית • ומה ממוצע הנפשות במשפחה? | | גלובס, 11:11 10/02/2013 |
 | |
| | ילדים זה שמחה. צילום אילוסטרציה: פלאש90 הורים ישראלים רבים טוענים כי הם נוטים לוותר על הבאה של ילד נוסף לעולם בשל חששם מהקושי להתמודד עם יוקר המחייה - כך עולה מסקר שמפרסם הבוקר מכון אדלר לרגל יום המשפחה החל היום. על פי הסקר, הורים רבים מרגישים כי אין להם זמן לבלות עם ילדיהם וכי יש להם פחות כסף להשקיע בהם. מרבית ההורים מודים: הלחץ הכלכלי הורס את חיי המשפחה.
הסקר, שנערך בקרב 500 הורים לילדים עד גיל 18, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה, עסק בעיקר בכלכלת המשפחה על רקעיוקר המחיה והקושי הכלכלי שהתעצם בשנים האחרונות. על פי תוצאותיו, כמעט ארבעה מכל עשרה נשאלים, 40%, טענו כי היו מוותרים על ילד נוסף במשפחה בעקבות קשיים כלכליים.
ממצא נוסף שעלה מן הסקר מגלה כי 50% מההורים טוענים שהמצב הכלכלי פוגע בזמן הבילוי המשותף שלהם עם ילדיהם. ההורים ציינו כי במקרים רבים הם יוצאים לבלות רק עם ילד אחד ולא עם כל הילדים, ובאופן כללי מעדיפים להישאר בבית במטרה לצמצם את הבילויים המשפחתיים.
שני שליש מההורים שנשאלו ציינו כי נאלצו לוותר על חוגים עבור ילדיהם. בנוסף, טענו ההורים כי הלחץ הכללי מביא למתחים בתוך התא המשפחתי בצורת חיכוכים והתנגשויות, לחץ, ניכור וריחוק מן הילדים.
יותר מרבע מהמשפחות בישראל, כ-520 אלף, היו רשומות במחלקות לשירותים חברתיים בשנת 2011, כך עולה מנתונים שפרסמה בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כ-17% מראשי המשפחה עלו מברית המועצות לשעבר החל משנת 1990, ואילו כ-4% מראשי המשפחה הם ממוצא אתיופי.
בעשור האחרון התווספו לישראל עוד כ-300 אלף משפחות ובשנת 2000 חיו בישראל כמיליון וחצי משפחות, ואילו בשנת 2011 היו כ-1.83 מיליון משפחות במדינה. מתוכן, כ-1.47 מיליון משפחות יהודיות, ו-310 אלף משפחות ערביות.
מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית עמד בשנת 2011 על 3.7 נפשות. 3.5 נפשות בממוצע במשפחה יהודית, ו-4.8 נפשות בממוצע במשפחה ערבית. "ההבדל נובע הן משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית", מסבירים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "והן מהזדקנות האוכלוסייה בקרב היהודים".
עוד עולה מהנתונים כי גם במספר האמהות החד-הוריות חל גידול בעשור האחרון. 8,400 אמהות חד הוריות היו בשנת 2000, ו-13,500 בשנת 2011. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2013 23:06 |
|
| |
אנגליה: בלונדית בת 16 עם IQ גבוה משל איינשטייןמאת: מערכת וואלה! חדשות יום שלישי, 12 בפברואר 2013, 21:10 *************** style="position: static; border-bottom-style: none; margin: 0px; border-left-style: none; width: 38px; border-top-style: none; height: 24px; visibility: visible; border-right-style: none; top: 0px; left: 0px" id="I0_1360703494644" title="+1" tabindex="0" marginheight="0" src="https://plusone.google.com/_/+1/fastbutton?bsv&aria-haspopup=&aria-disabled=&accesskey=&aria-hidden=&hidefocus=false&dir=&aria-expanded=&id=&aria-level=0&lang=&aria-busy=&language=&aria-checked=&aria-readonly=&aria-secret=&class=&title=&role=&disabled=false&aria-posinset=0&tabindex=0&aria-relevant=&aria-live=&aria-labelledby=&aria-pressed=&aria-invalid=&aria-valuenow=&aria-selected=&aria-owns=&aria-valuemax=&aria-valuemin=&contenteditable=inherit&aria-setsize=0&aria-controls=&aria-flowto=&aria-required=&aria-describedby=&aria-activedescendant=&aria-multiselectable=&count=false&hl=iw&origin=http%3A%2F%2Fnews.walla.co.il&url=http%3A%2F%2Fnews.walla.co.il%2F%3Fw%3D%2F14%2F2616239&gsrc=3p&ic=1&jsh=m%3B%2F_%2Fscs%2Fapps-static%2F_%2Fjs%2Fk%3Doz.gapi.iw.***mIt1c0No.O%2Fm%3D__features__%2Fam%3DgQI%2Frt%3Dj%2Fd%3D1%2Frs%3DAItRSTNGUY_kk49t3-A6xm26BzGA0vLFqA#_methods=onPlusOne%2C_ready%2C_close%2C_open%2C_resizeMe%2C_renderstart%2Concircled&id=I0_1360703494644&parent=http%3A%2F%2Fnews.walla.co.il&rpctoken=76456607" frameborder="0" width="100%" allowTransparency name="I0_1360703494644" marginwidth="0" scrolling="no" data-gapiattached="true"><* לורן מארב ממחוז אסקס סיפרה כי היא שמחה לשבור את הסטיגמה של "הבלונדינית הטיפשה". מארב, שעקפה גם את ביל גייטס וסטיבן הוקינג בנקודה, חולמת להיות שחקנית תיאטרון
בדיקת מנת משכל מקרית הציבה נערה אנגלייה בת 16 מעל אלברט איינשטיין, ביל גייטס וסטיבן הוקינג: לורן מארב ממחוז אסקס הדהימה את מוריה כשהחליטה לעבור מבחן איי.קיו "בצחוק" וקיבלה את הציון 161. לשם השוואה, כ-95% מהאוכלוסייה זוכים לציון שבין 70 ל-130. מארב הצעירה, אשר אוהבת לבלות במסיבות, לבקר באופן קבוע אצל המניקוריסטית ולהשתזף, עקפה את מנת המשכל של גדול הפיזיקאים התיאורטיקנים איינשטיין, של מייסד מייקרוסופט גייטס ושל הפיזיקאי הוקינג - בנקודה.
  אוהבת מסיבות, מניקורים ולהשתזף. לורן מארב (צילום מסך: מתוך אתר the sun)  החליטה לעבור מבחן אייקיו "בצחוק". מארב (צילום מסך: מתוך אתר the sun)
על אף מנת המשכל יוצאת הדופן שלה, לורן לא מתכננת להיות מדענית או חוקרת דגולה – חלומה הגדול הוא לככב על במות הווסט-אנד, מעוז התיאטראות של לונדון. "זה היה הישג כל כך בלתי נתפש, בכיתי כשסיפרתי על התוצאות", סיפרה לורן. "הייתי אחת מהאחרונים לקבל את התוצאות וכולם לפניי קיבלו ציונים סביב 130, אז ציפיתי לקבל ציון דומה". לדברי לורן, מוריה ידעו כי היא אינטליגנטית הודות לציונים הגבוהים שלה, "אך הם תמיד חשבו שאני בלונדינית וקצת מטורללת. עכשיו הם אומרים – 'לא ידענו שאת כל כך חכמה'".
 חולמת לככב על במות הווסט אנד (צילום מסך: מתוך אתר the sun)
 "ערערה את התפישה לפיה כל בנות אסקס טיפשות" (צילום מסך: מתוך אתר the sun)
לורן סיפרה כי היא מאושרת לשבור את הסטיגמה על "הבלונדינית הטיפשה": "כן, אני בלונדינית, אני שמה איפור ואני יוצאת לבלות". אביה של לורן, נהג מונית, ואמה, סגנית מנהל בבית ספר יסודי, שמחו גם כן על שבירת סטיגמה אחרת: "נראה שהיא ערערה את התפישה לפיה כל בנות אסקס טיפשות. כולן מטופחות מאוד ולורן לא שונה מהן. הבנות האלה הן חברות שלה והן נהנות להתלבש בבגדים יפים". הוריה הגאים של לורן אמרו כי על אף יכולותיה החריגות של בתם, הם יקבלו בשמחה על כל דרך שתבחר בה.
תוקן על ידי maxmen ב- 12/02/2013 23:13:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2013 23:41 |
|
| |
ככר השבת
החרדים עברו את פרעה, ויעברו גם את זה"לא רק לידידי יהודה שלזינגר, שהכריז כי "הימים של השליטה החרדית לקראת סיומם", יש זיכרון קצר. מדובר במחלה לאומית, וכן - גם אני סובל ממנה, עד שהרופא ירשום לי B-12, אני מוצא מזור בגוגל - וגם יהודה מוזמן לחפש בו. מהר מאוד הוא ימצא שאין זו הפעם הראשונה שמספידים את אותם החרדים" קובי נחשוני עונה ליהודה שלזינגר (חרדים, דעות)קובי נחשוני | ד' באדר תשעג 19:57 14.02.13 הדפסה  קובי נחשוני (צילום: מאיר אלפסי, שטורעם.נט) *-- RELEVANTI_ARTICLE_START *
לא רק לידידי יהודה שלזינגר, שהכריז כי "הימים של השליטה החרדית (במוסדות הדת, בכנסת ועל לימוד התורה) לקראת סיומם", יש זיכרון קצר. מדובר במחלה לאומית, וכן - גם אני סובל ממנה. עד שהרופא ירשום לי B-12, אני מוצא מזור בגוגל - וגם יהודה מוזמן לחפש בו. מהר מאוד הוא ימצא שאין זו הפעם הראשונה שמספידים את אותם החרדים בדיוק. כשיקרא את הדברים שנכתבו עליהם אך לפני פחות מעשור, הוא לא יבין איך הם עדיין כאן – פלוס שני מנדטים. באוקטובר 2003 נפל דבר בישראל: משרד הדתות פורק. אדריכל המהלך, יוסף (טומי) לפיד, בישר בחגיגיות ממרום 15 המנדטים כי "המהפכה החילונית עשתה צעד חשוב קדימה", וכל תינוק הבין מיד את המשמעות: המונופול האורתודוכסי על היהדות ישבר, המפלגות החרדיות יתאדו, הכרה בנישואים אזרחיים היא עניין של זמן ועוד שנייה כל תלמידי הישיבות מתייצבים בשלשות וצועקים "הקשב". קראו גם: •איום קיומי: אוכלי נבלות לומדים תורה גם החרדים עצמם – אז כמו היום - השתכנעו שהם בצרות. אלי ישי כינה את שלטון אריאל שרון "ממשלת שמד" והרבנים הראשיים איימו להתפטר מתפקידם - לא פחות. אפילו הם לא האמינו כי כבר בחלוף 4 שנים ו-3 חודשים בלבד, בינואר 2008, אותה "שינוי" תהיה היסטוריה והמשרד לשרותי דת יחזור לכאן כדי להישאר (בידי ש"ס, כמובן). אפילו טומי זכה לראות בכך עוד בחייו. והנה שוב החרדים בעמדת אנדרדוג: מעמד "תורתו אומנותו" בוטל כבר לפני יותר מחצי שנה, לפיד – הפעם הבן – עקף את ההישג האלקטוראלי של אביו והוא מתעקש לתרגם את כוחו ל"גיוס לכל", והמפד"ל – תחת השם "הבית היהודי" – רחוקה ומנוכרת מתמיד ולא רוצה לעזור, בניגוד גמור ל-2003. הלך עליהם. • עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים ושוב כולם מספידים, ויש שאפילו מהמרים שבעוד עשור לא יהיו עוד מפלגות חרדיות, וכאלה שמשלים את עצמם ששוויון אמיתי בנטל הוא דבר בר-השגה – אך הדמוגרפיה לא משקרת. לא חייבים לאהוב את זה, אבל הציבור החרדי כאן כדי להישאר ולהתעצם ולהשפיע - אם לא בכנסת ה-19 אז בזו שאחריה. צודק שלזינגר שמתקומם על "ההתנשאות והפטרונות החרדית", אך הוא טועה בהערכתו כי "מכאן היא צפויה רק להתרסק". ח"כ רות קלדרון אולי תעמוד שוב על דוכן הנואמים באולם המליאה כשלפניה מסכת כתובות ותמסור בכנסת ישראל "שיעור כללי" בארמית – אבל השיירה תעבוד. לא, יהודה, עוד לא "התהפכו היוצרות" - וזה מה שקובע. "לא פלא שאנשים כמו בנט מרגישים קרובים יותר ללפיד מאשר לגפני", מעיר שלזינגר – ובצדק. אבל לוּ היה יו"ר "הבית היהודי" מצפין את המפה וקורא אותה נכון, כמו שלמד לעשות בסיירת, הוא ודאי היה מתייצב לצד החרדים - אם לא "לשמה" אז לפחות לתועלת מפלגתו. במקרה שלו, לא צריך להיות חכם גדול כדי לראות את הנולד: אף אחד לא יוכל להבטיח לו שלפיד יהיה כאן בשבילו בעוד חמש או עשר שנים. ש"ס ויהדות התורה? הן רק יתחזקו. בנט הבטיח ש"משהו חדש מתחיל" - גם בשאלת המחוייבות ל"דעת תורה" - אבל אולי באופן חד פעמי כדאי לו כן להקשיב לרבנים. אחד מהם הוא הרב שמואל אליהו, שהציע לא מזמן ללכת עם החרדים בנושא הגיוס ולא עם לפיד, ובכך "לכרות ברית עם אלה שעתידים להיות הרוב במדינה ברבות הימים". ההמלצה הזו, שהיא פוליטית מובהקת ולא אידיאולוגית, אינה נשמעת טוב מפי רב (ואולי זו הסיבה לכך שלא ממש נשמעה). אבל לעתים דווקא הרבנים מתגלים כמי שרגליהם אוחזות היטב בקרקע המציאות, בעוד שחברי הכנסת דוהרים אל לשכות השרים בלי לחשוב על המחר. הידיעות על מות הפוליטיקה החרדית, אומר הרב אליהו לבנט ושלזינגר, היו מוקדמות מדי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2013 15:56 |
|
| |
תודה לאתר כלכלה אמיתית,
על הקשר בין נשים, חרדים והשיטה
אין היום מי שלא רוצה שיוויון בנטל במיוחד אם הוא בצד של הנטל. הבעיה מתחילה כשמנסים ליישם שיוויון תחת שיטה שמושתתת בבסיסה על אי השיוויון. לתוך הניגוד הבילתי אפשרי הזה נכנסים פוליטיקאים ובין אם מתוך רצון לצבור קולות או בין אם מתוך אמונה שלמה משלים את הציבור שזה אפשרי.
בעקבות המון תגובות ושאלות שקיבלתי על המאמר שפורסם פה ביום שני בנושא השיוויון בנטל , אנסה לתאר ברצף של שאלות ותשובות מהי אותה שיטה? מדוע השיטה מבטיחה שגם אם כל המגזר החרדי יצא לעבוד מצב החילוניים לא יהיה טוב יותר? מדוע היחידים שיהנו מהצטרפות החרדים לשוק העבודה הם בעלי ההון? והכי חשוב מה באמת צריך לעשות כדי לצקת תוכן אמיתי למושג הזה שנקרא השיוויון בנטל ומדוע יש עתיד לא מתכוונת כרגע לממש אותו. ולספקנים שבינכם ממתין גם נתון מפתיע בסוף המאמר.
פתח דבר אם נשווה היום את שוק העבודה אצלינו למיכל מתכת מלא מים, כשהמים הם לצורך העניין העובדים , הרי בכל שנה למעלה מ5% מהמים שמוזרמים למיכל נשפכים החוצה. על מנת שיהיה אפשר להכיל את כמות המים הנוספת הזו צריך להגדיל את המיכל ,כלומר להוסיף לו עוד חומר גלם (במקרה זה מתכת). אותו דבר בשוק העבודה -החומר גלם שבעזרתו אפשר יהיה להגדיל במקרה זה את שוק העבודה הוא הכסף. אם יהיה יותר כסף יהיה אפשר להעסיק עוד עובדים. כמה פשוט. אלא שבניגוד למתכת שהיא משאב מוגבל בטבע,כמות הכסף יכולה להיות אינסופית. אלא שדווקא פה האדם החליט לפני 100 שנה ליצור שיטה שהמחסור בכסף הוא חלק מובנה בה וזה הבסיס שמונע את האפשרות לשיוויון בנטל העבודה ונרחיב על כך בהמשך.
מה המשמעות של שילוב חרדים בשוק העבודה על פי השיטה הזו? "יש עתיד" פרסמה שלשום בדף הפיסבוק שלה תגובה רישמית למאמר של הכלכלה האמיתית בנושא ובה הפנו לכתבה של כלכליסט הטוענת שההשקעה בגיוס החרדים תחזיר עצמה אחרי 3 שנים [קישור]. אולם פה עולה השאלה:
מאיזה בחינה ההשקעה בחרדים תחזיר את עצמה? מבחינת התמ"ג (התוצר המקומי) ? הרי אין קשר בין התמ"ג לשוויון בנטל ולעושר האזרחים כפי שנראה בהמשך. אז אולי מבחינה כספית? בואו נבחן את העניין:
כמו שראינו, בשביל ליצור עוד מקומות עבודה צריך עוד כסף אלא שהחרדים שיגויסו לעבודה לא יכולים לייצר כסף. היחידים שרשאים לייצר כסף במדינה אלו הבנקים והם עושים זאת בכל פעם שהם מלווים לנו אותו . לפיכך אנחנו מקבלים משוואה פשוטה להפליא: כדי שיהיו יותר מקומות עבודה לחרדים ,כמות החובות לבנקים תצטרך לגדול ואנחנו בונים על החרדים או על המעסיקים שלהם שיקחו את החובות האלה. התוצאה תהיה שהחרדים יהפכו במהלך כזה להיות בעצם מכונות מהלכות לייצור חובות.בדיוק כמו שהפכו את כל החילוניים בעשרות השנים האחרונות.
יש דוגמא מהעבר שמוכיחה את הטענה הזו? אירוע דומה התרחש בישראל לפני בערך שלושה עשורים מהצד החילוני דווקא. באותה התקופה היה עדיין מקובל שלמשפחה יהיה מפרנס יחיד. חלק ניכר מהסקטור הנשי נשאר לדאוג לצרכי הבית ולעזור בגידול הילדים. אלא שאז לאט לאט החלה בחברה דהלגיטימציה לאותן נשים. הן החלו להיות מוצגות כפרזיטיות, פרמיטיביות, עצלניות ,נצלניות ,תורמות לאי שוויון וכאלה החיות על חשבון בן הזוג העובד (נשמע מוכר מסקטור אחר?). דווקא אותן נשים שהחליטו אם מרצון או מחוסר ברירה להחליף את החום האמהי בחום של עובדות מדינה או מטפלות במהלך היום, הפכו להיות פתאם "האמא האידיאלית" . השאלה היא לפיכך : האם מצבן הכלכלי של אותן משפחות השתפר בעקבות כניסת הנשים למעגל העבודה ? התשובה ההגיונית אומרת שהיינו צריכים לצפות שאותן משפחות יחזיקו היום הון כפול משל הוריהם, אלא שהתמונה שונה: די לראות את הורינו שיכלו אפילו עם מפרנס יחיד במשפחה לרכוש דירה ועוד לחסוך בשבילנו, לעומת התקופה הנוכחית שבה זוג היטקיסטים ממוצע מתקשה לקנות דירה לעצמו ואם יוריש משהו לילדיו אלו יהיו כנראה בעיקר חובות. אז איך בדיוק עובד המנגנון שגורם לנו לעבוד יותר ויותר אבל להיות עם פחות הון ומה הקשר של זה לשיתוף החרדים בחברה? חשוב קודם כל להבין שאנחנו בלופ אינסופי שסופו קריסה. בלופ האינסופי הזה אנחנו למעשה הופכים למכונות אינסופיות ליצור כסף לטובת שכבה מאד מצומצמת באוכלוסיה.
אני אסביר: כשאתה לווה כסף אתה צריך להחזיר יותר ממה שלוית שזו הריבית. בשביל להחזיר את הריבית צריך ליצור כסף חדש אלא שגם את הכסף החדש אפשר ליצר,כמה אירוני, רק מחוב נושא ריבית.כך בלופ אינסופי החוב חייב לגדול כל הזמן כדי שלא יהיו פשיטות רגל ועל הדרך הוא מגדיל גם את המחסור שלנו בכסף כי ככל שהחוב גדול יותר ככה גם הריבית הצמודה אליו ושחסרה לנו גדולה יותר. זה נכון לחובות שלנו ,של החברות ושל המדינה.
כדי להתגבר על המחסור בכסף אנחנו צריכים לעבוד יותר ויותר, אלא שהמחסור גדל בקצב גדילת הריבית (בריבית דריבית) ושעות העבודה שלנו גדלות בפחות ,מה שמצריך עוד ידיים עובדות ואז גם בת הזוג מצטרפת לשוק העבודה. מאחר שברור שגם היא הרי לא תוכל לעמוד בקצב הריביות, פתאם מופיעים כלכלנים בכירים ואומרים לנו שהבעיה בכלכלה היא בכלל שהנשים לא עובדות מספיק ולכן צריך לדאוג שלא יראו את ילדיהן עד 17:00 בערב במקום עד 12:00 ,הכל כדי שיתפנה להם זמן לעבוד כמובן.
(צפו בכלכלן הבכיר ד"ר יעקב שיינין אומר את זה רק לפני חצי שנה מדקה 2:16- 1:50 בקישור כאן)  | ד"ר שיינין מספר שנשים שצריכות לפגוש את הילדים שלהם
בצהריים במקום רק בשעות הערב מהוות מכשול לצמיחה |
ואם גם בת הזוג לא עוזרת, המדינה שגם לה חוב הולך וגדל אבל ההכנסות ממיסים תקועות, תנסה לצרף גם את החרדים כמקור להכנסה נוספת. אלא שברור שגם החרדים לאורך זמן כבר לא יספיקו למלא את תאבונה של הריבית ואז מה השלב הבא? שגם לילדינו יארגנו זמן כדי שיוכלו לעבוד? שיבטלו את גיל הפרישה? שימצאו מגזר חדש שיכנס לשוק? בסופו של דבר, אין שום מערכת בעולם סופי שיכולה לגדול ללא סוף ולכן כניסת החרדים שיצליחו להיקלט בעבודה, תאריך במעט את הונאת הפרמידה הזו במקרה הטוב אך לא תפתור אותה. העובדה היא שבשאר העולם אין חרדים והפלא ופלא כל האזרחים נמצאים באותה הבעיה כמו של הישראלים עם חובות גבוהים ,מחסור בכסף ועלות מחיה שלא מפסיקה לעלות.
אז את מי משרת המנגנון הזה שגורם לנו לעבוד בלי סוף ולמי הוא מועיל ? בגדול: לבנקים.כל אדם שעובד גם מייצר חובות אם בצורה ישירה (לצורך מימון עבודתו) או עקיפה (דרך צרכנים שלווים כדי לקנות את המוצר שלו) . על כל חוב כזה משולמת ריבית שנכנסת לקופת הבנקים. דבר שני המגזר הבנקאי נהנה גם מהצמיחה בתמ"ג (בתוצר המקומי) של המשק. ככל שאתם עובדים יותר אתם מגדילים את התמ"ג . אלא שהצמיחה בתמ"ג בסך הכל מאפשרת לנו ולמדינה להחזיר את חובותינו לבנקים אך לא תורמת כמעט בכלום לאיכות חיינו ואינה קשורה כלל למושג שנקרא "שיוויון בנטל".כלומר כלכלה בה אזרחים בודדים מנהלים את מרבית הפעילות הכלכלית בעוד שהשאר נלחמים על כל שקל (כמו שקורה היום), תהיה זהה מבחינת התמ"ג לכלכלה בה הפעילות הכלכלית מתחלקת בצורה שווה בין האזרחים [קישור]
אז מה הפתרון ומדוע דווקא ממנו 'יש עתיד' מתעלמת? הדרך היחידה לצאת מהמערכת האי שיוויונית הזו היא לצאת מהלופ האינסופי שתיארתי . הדרך לפרק את הלופ זה לשנות את השיטה הכלכלית שלנו מהיסוד ובראשיתה לפרק את המונופול של הבנקים על ייצור הכסף כך שיתאפשר לייצר גם כסף ללא חוב לרווחת הציבור (ראו תוכנית בדיוק בעניין של קרן המטבע כאן ועוד הרבה פתרונות ישימים כאן). אלא שפה צריך להתעמת עם הבנקים ועם בעלי ההון ויאיר לפיד היה הרי הפנים של הבנק הגדול במדינה והופיע בשמו בקמפיין פרסומת נרחב שהיה בכלי התקשורת. מספר 5 שלו היה יו"ר של בנק גדול בישראל. גם המערכת הנוכחית שלו לבחירות מומנה על ידי עשרות בעלי הון ו33 מיליון ש"ח שאת רובם הבנקים הלוו לו. היום יש עתיד על פי הסכם משלמת 4% ריבית שנתית לקרוב ל100 אנשי עסקים על הערבויות הבנקאיות שנתנו ללפיד כדי שיבחר [קישור]. אז נכון אומרים שצריך לשפוט אותו לפני מעשיו בהווה ולתת לו צ'אנס ואני הראשון שאשמח לתמוך בו אם אגלה שהשתנה, אלא שכשנשאל לפני כשלושה חודשים בנושא בחוג בית, לפיד ענה לו שכל מה שסיפרתי לכם עכשיו במאמר, זה בכלל מעניינו של ברננקי והפדרל ריזרב [קישור].
ואם עדיין לא שוכנעתם בנכונות המאמר אז קראו את זה:
תוקן על ידי maxmen ב- 15/02/2013 15:56:19
|
|
|
|
|
|
2 
