קטע מעניין מהלינק שהביא שיבולת
לאחרונה עלה דוד מלך ישראל על במת הוויכוח האקדמי, אולי באופן החריף ביותר מאי-פעם. קבוצת חוקרים (מובילים בהם חוקרי מקרא והיסטוריונים מקופנהגן ומשפילד) טוענת שדוד מלך ישראל, ולמעשה כל סיפורי המקרא הנוגעים למלכי יהודה במאה ה-10 לפנה"ס, הם בחזקת בדייה ספרותית. זהו לדעתם ניסיון של סופרים ועורכים, בתקופה מאוחרת (בין אם זו תקופת שיבת ציון או התקופה ההלניסטית, כלומר – במאות החמישית עד השניה לפסה"נ), ליצור לשושלת בית דוד סיפור ייסוד, היוצר לגיטימציה לשושלת וקושר אותה עם שבט יהודה, עם העיר ירושלים ועם המקדש לאלוהי ישראל.
לעומת גישה זו, הדעה המקובלת, הנתמכת על-ידי מרבית החוקרים – היסטוריונים, חוקרי מקרא וארכיאולוגים, גורסת כי הסיפור המקראי מתאר במדוייק את ההוויה ההיסטורית כפי שהיתה באמת. דוד המלך הוא אישיות היסטורית, כמו גם בנו שלמה, והממלכה המאוחדת אכן התקיימה כמסופר במקרא.
לפני שנים אחדות נתגלו ברחבה מחוץ לשער העיר דן שבצפון הארץ שבריה של כתובת ממלכתית.
הכתובת כתובה ארמית וזמנה, לפי ההקשר הסטרטיגרפי של מקום הימצאה (כלומר לפי השכבה שבה נמצאה ותאריך שאר הממצאים שנמצאו איתה), המאה ה-9 לפסה"נ. כתובת עתיקה היא שילוב מוצלח של ממצא ארכיאולוגי הנושא על גביו טקסט. למרבה הצער ענייה ארצנו בכתובות בכלל, ובכתובות ממלכתיות, בעלות זיקה לאירועים היסטוריים, בפרט.
הכתובת פוענחה. היא מזכירה, במקוטע, את תוארם ושמם של מלכי ישראל. חשוב ומעניין במיוחד הוא אזכורו של "ביתדוד" (כך במקור).
יתר על כן, הכתובת היא כתובת ממלכתית שהציב מלך ארם בעיר דן לאחר שכבשה. אין מדובר כאן על מישהו ממלכי בית דוד שהנציח, כביכול, את עצמו, וניסה להצביע, כביכול, על אבותיו ה"מיתולוגיים". כאן מדובר במלך ארם, אויבם של מלכי יהודה ומלכי ישראל, שהנציח את נצחונו על בית מלוכה אמיתי ועל מלכים אמיתיים.
גילוי כתובת "ביתדוד" בדן היכה את אסכולת החוקרים הספקנים (ויש המכנים אותם אף ניהיליסטים) מכה קשה. הנה צצה לה לפתע עדות מסייעת מאין כמוה לאמיתות קיומה של שושלת בית דוד. אמנם זמנה של הכתובת איננו מזמן היווסדה של השושלת – בראשית המאה
ה-10 לפסה"נ אלא מעט למעלה ממאה שנים מאוחר יותר, אך היא ראיה נאמנה לקיומה של שושלת מלכים, ביהודה, הנסמכת על ראש שושלת ששמו דוד (כפי שאחאב, מלך ישראל, מכונה בכתובות האשוריות בשם "מלך בית עמרי", על שם אביו מקים השושלת).
