משמעות ותכלית בחיי נצח

ביליצר

משאלתך נראה שפשוט לך שאדם יפחד מן המוות, אבל זה פחות פשוט שאדם ירצה משמעות, המשכיות, "רוחניות" (מילה שצריך מאד להיזהר בה).

אתה מציע לומר שלאדם יש שאיפה טבעית (אינסטינקט? יצר? מה זה משנה לענין שלנו?) לרצות המשך, ורצון זה יכול להתפתח ולהתחלף משרידת הגוף להשגים רוחניים.

אני מסכים שזה טבעי. אבל יש כאן כמה נקודות לשים אליהן לב:

הרצון לשרוד ולהשפיע - גם ברמתו הפרימיטיבית ביותר, שרידת הגוף, או העמדת ולדות, מהיכן הוא בא?

האם אי אפשר לראות את הרצון הזה בשרידה ובמשמעות לא רק תכונה טבעית שבאה באופן מקרי עם התפתחות דרויניסטית מקרית אלא להפך, כמשהו שהוטבע בנו בידי בורא שחפץ בנו, האלוקים?

איני אומר שזו הוכחה, אם כי ניתן לפתח את הרעיון הזה בכיוון קרטזיאני (נוסח הפילוסוף דקארט בעל "אני חושב אני קיים" והמסתעף). אבל זו ודאי אפשרות שאין לדחות.