כבוד אלוקים הסתר דבר ?! ולמה כבוד מלכים\חכמים חקור דבר ?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 סך הכל 2 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-22/11/2011 18:07

דייר כתב:

מקסמן דבריך מזהירים כזוהר הרקיע באמיתותם.
רק צר לי אבל גם אחרי עשרות מאמרים שלך עדיין לא הבנתי מה אנחנו צריכים דת ואמונה ואלוקים ותורה אם הכל
מסתכם בתבונה אנושית בסיסית בריאה.

קודם. תודה צדיק,

באמת לא צריך דת כי דת = אלילות
באמת לא צריך אמונה, כי אמונה עיוורת = אלילות ( אמונה מלשון אימון, היא האמונה הטבעית כי צריך אימון בחכמים, אבל אם כל חכמתו של החכם מגיע מתוך אמונה אלילית אז אין אימון בו ולכן אין אנו שורדים כאומה ולכן יש כל כך הרבה שקר ודעות חלוקות ביהדות)

לדעת שיש אלוקים אחד (הדגש היא על האחד) מאוד רלוונטי לעצם דרישתינו להיות אומה,
למה שאדם (=אברהם אבינו) ירצה בכלל להקים אומה מזרעו ? רק בגלל שחשב שיש אלוקים אחד ומכאן מוסר אחד ותבונה אחד לאנושות, אז אפשרי לדרוש את כל זה מכל אדם ואדם,
ניסה לעשות זאת עם דורו ולא הצליח לו, אז אחליט להתחיל עם זרעו הוא, וכמובן חיפש לכך ארץ,
אז צריך אומה\משפחה צריך ארץ. צריך אלוקים = חשיבה אחידה מוסר אחידה. צריך חוקה,

בעניין החוקה\התורה
ראה משה רבינו שיש בעיה עם חוקה שלטונית, כי אז השילטון עושה מה שטוב לו, או ההמון לא נאמן לשילטון,
השיטה של משה היא שהחוקה תהיה אישית, ואז לא צריך שילטון חברתי
האם החשיבה הזו נכונה ?! כן כן בוודאי !! הכי טוב שיש, אבל מה לעשות שלא קיימנו אותה אף פעם,
מרוב איסור בעבודת אלילים הפכנו את התורה לאליל ואת האלוקים לאליל,
ובשם האלילת הפכנו את ההמון לעבדים, עבד לאליל עבד לתורה עבד לחברה,
איזה מין חירות זאת ? האם בשביל זה יצאנו ממצריים ?

מהי חירות ? חירות היא חופש, איזה חופש אתה רואה ביהדות של האלוהים אחרים שלנו,
קח לדוגמא את השבת,
השבת צריך להיות חופש מוחלט,
אבל איזה חופש זה שצריך ללכת לבית הכנסת ולהתפלל שעות על שעות ??
אסור היה לצאת מהבית אפי'
נפסק בהלכה שביום טוב מאחרים לבוא לבית הכנסת וממהרים לצאת משום עונג יום טוב,
נווו תבקר בכל בית כנסת חרדי במיוחד בחסידי ותראה שגומרים להתפלל אחרי חצות היום עם לא עד מנחה ממש,

לא עניין התפילה מעניין אותי כרגע, היא רק דוגמא איך בשם האלוקים הופכים את ההמון לעבדים, ועוד בשם האלוקים,

מ היקר צטט את חז"ל שאומרים חכמה בגוים תאמין ותורה בגוים אל תאמין,

מהי הפשט ? (אני אפתח אשכול מיוחד לכך בעזרת השם)
חכמה בלי משמעות אין לחכמה תורה,
יכול מדען לדעת את כל החכמות, ולראות באדם כמה קילו מולקולות ותו לא,
התורה בא לתת לנו משמעות נצחית וכמובן גם את המוסר וטובת הזולת,

אבל בלי חכמה אין תורה יש רק אלוהים אחרים,
את זה לא מבינים אלה שמצטטים את החז"ל הזה,
נכון שחכמה לחוד לא תביא את האדם לתורה, אבל תורה בלי חכמה היא ע"ז כי כל כולו של התורה בא מתוך החכמה,
הרי לכל הדעות נבואה היא בעצם חכמה,

תוקן על ידי maxmen ב- 22/11/2011 18:18:12

נשלח ב-22/11/2011 19:35

אמונה פירושה נאמנות, ומשה רבינו נקרא נאמן בכל ביתו, וענוותנותו הגדולה היתה שקיבל את התורה מן השמים (זה אחד מי"ג עיקר האמונה של הרמב"ם). כתב הרב יעקב משה חרל"פ: "כל זמן שהציור של הקבלה היה חדור אצל כל אחד מלומדי התורה היתה התורה ג"כ עונה אחריו ומתקבלת אצלו, לא כן עתה בעוה"ר שההרגשה של להיות מקבל בטלה מאיתנו והננו רוצים רק להתחכם וחסר לנו העיקר היסודי של התורה שהיא הקבלה". כתב הראי"ה קוק: "תורה שבע"פ מונחת בעצם אופיה של האומה, שמצאה את ברכתה ע"י הגילוי השמימי של תורה שבכתב. בהתגלותה נמוכה התורה שבע"פ מתורה שבכתב. כי הרי הגורם הראשי למצוא את נתיבתה היא התורה שבכתב, היחש העליון של האומה עם האלקות העליונה, עם המגמה של המגמות, עם הנצח וההוד שבעולמים ומלמעלה על כל כללותם. אבל בצורה הפנימית הלא התורה ניתנה לישראל בשביל סגולתם הפנימית העליונה, הרי גרמה סגולה אלקית גנוזה זו להופעת תורה מן השמים עליהם, ונמצאת עליונה תורה שבע"פ בשרשה מתורה שבכתב, "חביבין דברי סופרים מדברי תורה."

התורה שבעל-פה יכולה להתחדש כראוי רק כאשר כל ישראל יושבים בא"י ויש מקדש ומלכות, כהונה ונבואה, שופטים ושוטרים. לכן התורה שבעל-פה בימי בית שני, בהם לא היו לא מלכות ולא נבואה, הינה רק צל של התורה במלוא תפארתה. אחת כמה וכמה התורה שבעל-פה אחרי חורבן בית שני. בגלות התורה שבכתב התעלתה והתורה שבעל-פה ירדה, והן נעשו כשני תאומים נפרדים. ממילא התוצאה קיום מצוות ללא הבנת טעמיהן, מה שהביא לזלזול בתורה אצל ההמונים שבנשמותיהם פנימה חפצים בתורה במלוא גדולתה. את המצב הזה תיארו חז"ל במלים: "אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". מחד, רק פוסקי ההלכה הינם באמת ובתמים ההמשכיות החוקתית של התורה הכללית של האומה הישראלית. מאידך, התורה איננה רק הלכה, וזהו מצב גלותי. מכאן ועד לקיום של ולא ילמדו עוד איש את רעהו, דהיינו התחדשות הנבואה, יש מרחק רב. על-כן לימודי אמונה נדרשים בימינו לא פחות מאשר לימודי הלכה ומוסר.

תוקן על ידי מ80 ב- 22/11/2011 19:37:09

נשלח ב-22/11/2011 19:50

באשר לחכמה, אמנם התורה מקורה בחכמה. החכמה הוא מה שנגלה לשכל ונתברר אצלו. לכן הזוגות והתנאים נקראו חכמים, וחכמתם, להבדיל מחכמותיהם של רוב חכמי אומות העולם, נבעה מענווה, מהכרת קטנותם לעומת בוראם, מהיותם תלמידי חכמים המקבלים את חכמתם מרבניהם ומיילדים בשאלותיהם את חכמתם של רבותיהם.

נשלח ב-22/11/2011 20:03

מ, היקר

אין נאמנות לפני שיש אימון, אחרי שיש אימון בא הצורך בנאמנות, והבן זאת,

שאר דבריך:
אתה נראה לי לא תופס את הנקודה, אין היום לדבר גבוה ולא לצטט מקורות בלי לתת את הנקודה העיקרית,
מילא אם זה לא היה בנפשינו, הייתי מוותר לך ונותן לך לדרוש הגיגים טובים,
אבל אנו מדברים כאן על האומה ועל זרעינו ועמלינו,
מה יעזור הקביעות הפילוסופיות של הרב קוק או כל חכם אחר, עם הגיגים אי אפשר לנהל אומה,

עכשיו לעצם הגיגיו:
כל אחד מבין מה ברצונו לומר, הוא אומר בדיוק מה שאני אומר רק הוא מדבר ברמז בלשון חכמים,
אני מדבר עברית פשוטה עם הרבה שגיאות כתיב,
מה הוא אומר בעצם, שבגלות אי אפשר סנהדרין ורק בארץ ישראל אפשרי סנהדרין,
הוא אומר שדברי חכמים יותר חשובים מדברי תורה, למה ? כי סנהדרין מיצרים את התורה !
זה מה שלא רוצים להבין,
לא שכל חכם יכול לדרוש מה שבא לו,
רק צריך סנהדרין, והסנהדרין הם הם התורה,
נכון שהוא אומר וקורא לזה "קבלה" אבל אין קבלה הטקסט או בנבואה,
המושג קבלה = תבונה אבסולוטית,
שהחכם מבין את התבונה האבסולוטית ומבין כל גדר חכמים למה ואיך, אז הוא כאילו קיבל את התורה מנבואה,
גם מעמד הר סיני לא היית כפי שהילדים חושבים,
למה דווקא עשרת הדיברות האלו ולמה לא מצוות אחרות ?
כי עשרת הדברות מבין כל ילד כמוסר אבסולוטית, וזה המושג שכל בני ישראל דברו עם האלוקים פנים מול פנים
פנים מול פנים = תבונה אבסולוטית שכל ילד מבין מתוך דעתו,
שאר המצוות כבר יותר מורכבות ולכן צריך ללמוד להבין את הכללים היסודיים של כל מצווה,

שוב. אין שום הבדל בין דברי לדברי החכמים זה רק עניין של שפה,
אבל מי שלומד את דבריהם בלי עומק, חושב שדבריהם כפשוטו ומשמים ורוח הקודש,
אז לעולם לא ילמד להבין כלום,
ונמשיך לחכות למשיח הדמיוני,
וזה סיבת גלותינו הארוך,

תוקן על ידי maxmen ב- 22/11/2011 20:05:06

נשלח ב-22/11/2011 22:00

קבלה פירושה לקבל דברי חכמים כאמת (ראה אבות דרבני נתן על קבלת רבן יוחנן בן-זכאי מהלל ורבי אליעזר מרבן-יוחנן בן זכאי), ולהבין את דבריהם על-פי כוונתם. הדברים שציטטתי אינם הגיגים, אלא יסודות תורה שקיבלנו מגדולי הדור הקודם! (וצריך ללמוד אותם מאה פעמים ואחד כדי להבינם). כוונת הראי"ה קוק בדבריו שהתורה שבעל-פה הינה יצירה ייחודית של האומה הישראלית השייכת לכל האומה. על-כן בגלות, כשעם ישראל נעשה עדרים עדרים, התורה שבעל-פה ירדה. ממילא התחדשותה תלויה בענווה, הקשבה, שמיעה, האזנה, כבוד הדדי, ואחדות. רק כפועל יוצא של זה תשוב רוח הטהרה והקדושה לישראל, ויכונו מוסדותיו, ובהם בית המקדש, מלוכה, וסנהדרין.

תוקן על ידי מ80 ב- 22/11/2011 22:02:51

נשלח ב-23/11/2011 01:23

מ80 כתב:
קבלה פירושה לקבל דברי חכמים כאמת

1, זו אלוהים אחרים, 2, הרי הם חלוקים אז לפי מי האמת ? 3, אבן עזרא קהלת פרק ה
יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו ואוזן מלים תבחן וכלנו נדע כי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיה והנה אמרו חכמים ז"ל טעה דניאל בחשבונו והחשבון הוא דבר קל ועוד כי ירמיה הנביא בזמן דניאל היה ואחר שהראו חכמינו הראיה על טעותו האמור יאמר להם אילו היה דניאל חי היה מטעה המטעים אותו,

4, אל תערב בין מה מיועד לחינוך (שהיום אסור לחנך כך) לבין לימוד תורה לתלמידי חכמים

נשלח ב-23/11/2011 03:29

מקס, במחילה מכבודך, אתה תועה ומטעה. למה ציטטת רק הרישא של דברי והשמטת את הסיפא שצריך להבין את דבריהם?
באמונת חכמים. פירשו במחזור ויטרי (סימן תכט): שמאמין בדבריהם, לא כצדוקים וכבייתוסים. ופירש פרקי משה: "בהיות שעדיין לא הגיע למדרגת הרב, ראוי שיאמין במה שיאמרו החכמים, שהם גדולים ממדרגתו, שהגיעו למדרגת שלמות החכמה, ואף אם יקשה בעיניו מאמרם, ראוי להאמין בהם, עד שיגיע למקומם ומדרגתם, ובזה יוסיף לקח". וכתב שרידי אש (חלק א, סימן קיג, עמוד שלז): " ובכלל מה שייך אמונת חכמים לקניין התורה? אבל זהו הדבר: אם אינם מאמינים בחכמים, אז עוברים על דבריהם בקלות דעת וביהירות של שטות, לומר בזחיחות דעת: הם לא הבינו, ונמצא שאין אדם יגע כלל להתעמק ולהעמיד דבריהם ז"ל, וסוף הדבר מתברר שאנו טעינו ולא הם. ולכן מדרכי החכמה הוא להאמין שם לא טעו, ח"ו, ורק אנחנו קצרי ראות ומעוטי דעות. אבל להאמין סתם ולא להוגיע את המח בעיון ובמחשבה, אלא לומר סתם: הם ידעו ויכולים אנו לסמוך עליהם בלא מחשבה - ג"כ לא נכון, אלא צריך לפלפל בסתירה ובספיקות כאלו היו אנשים משלנו, ועי"ז באים להעמקה יתירה ולחדירה עיונית. נמצא ששתי המדות יחד אמונת חכמים ופלפול עד לקצה האחרון, מביאים לקניין התורה".

יש מחלוקות חכמים, כגון הרבה ממחלוקות התנאים, הנובעות מדרכים שונות בעבודת השם, ואלה גם אלה דברי אלקים חיים, וההלכה נקבעה בהתאם לצורכי הדור. להבדיל, יש מחלוקות חכמים, שמחלוקתם נובעת משכחת התורה או מטעויות שנתקבעו בשוגג במהלך הדורות, ובירור האמת דורש להכריע מה האמת בין הדעות השונות.

תוקן על ידי מ80 ב- 23/11/2011 03:31:42

תוקן על ידי מ80 ב- 23/11/2011 03:34:24